רש"י הפרשתינו [בראשית, ו, ו,] על פסוק וינחם ה' כי עשה וכו' ויצעצת אל ליבו.
מפרש נתאבל על אבדן מעשה ידיו וכו' ומוסיף לשון לא שגרתית "וזו כתבתי לתושבת המינים".
ואח"כ מביא מהמדרש רבה, על המין ששאל את ר' יהושע בן קרחה,
על הקב"ה שרואה את הנולד וכו', וענה לו: בשעת חדוותא, חדוותא.
רש"י כדרכו אי"צ 'להתנצל' על פירושו. הרי מפרש לפשוטו של מקרא.
ויכל להוסיף כדאיתא במדרש על שאילת המין לר' יהושע בן קרחה.
לשם מה הוסיף 'וזו כתבתי לתשובת המינים'.
אולי כעיצה?