חיים שאול כתב:על קהלת יש?
על אף שרשום 'וזאת הברכה' הקובץ המצורף הוא על קהלת הפטרת שבת סוכות ועוד. ור"ל כנראה ל[שבת] וזאת הברכה. ולא לפרשת וזאת הברכה.
חיים שאול כתב:על קהלת יש?
אחד מעיר כתב:תגובה לעזרא נוריאל
אינני עוקב
ביקשתי שיודיעו לי על כל הודעה חדשה
אבל משום מה אינני מקבל.
וציינתי כמה פעמים שאני מבקש שישלחו לי הערות גם במייל,
[לא בהודעה אישית בפורום כי עם זה אינני מסתדר.
ולעניין הערתך, מי שעוקב אחרי הרשימות של ברויאר הנוסח ומקורותיו ב'דעת מקרא'
יתכן שיתקל במקרים בודדים שנקטינן כבן-נפתלי, או שכא"צ נקט כמוהו,
אבל הכלל של המנחת שי בתחילת בראשית שבכל מקום הלכה כבן-אשר הוא הקובע.
ולעניין הרב מאזוז
משום מה הוא מעריץ גדול של קורן,
בקורן עמדו שלשה הברמן גולדשמיד ונצטרף להם אח"כ מאיר מדן
על השניים הראשונים אני יודע שהיו חוקרים אבל לא כ"כ בקיאים במסורה, ודאי שלא בשום השוואה למרדכי ברויאר.
מדן נצטרף מאוחר יותר. אולי בגלל זה הללו בתהלים שווא ולא בחטף-פתח כמו בתורה
עם זאת במשך השנים תוקנו אלפי טעיות בתנ"ך קורן, אבל אמרו לי שהם עצמם לא תיעדו מה תיקנו
את נוסח התורה התורה קבעו לפי היידנהיים ע"פ יהב"י (הרב מאזוז כתב או אמר שהיה בתקופת רש"י, כנראה היה יותר מאוחר) וברור שהנוסח העולה מכתבי היד של ברויאר הרבה יותר טוב.
גם בהרבה מקרים העדות מכתר ארם צובה מאשרת בניגוד ליהב"י.
בנ"ך הלכו (קורן) לפי לנינגרד וזה ברור שכא"צ עולה עליו בהרבה.
אני זוכר שעד שנות התשמ כלומר עד לפני כארבעים שנה גם אני הייתי ממעריצי קורן,
אבל בינתיים נתברר לי שנוסחם לקוי במקומות רבים.
ולענייננו, יתכן שרס"ג שקדם בזמן לב"א וב"נ (אולי הוא לא קדם) הלך לפי הבבלים מה שנקרא מדינחאי
גפ לרש"י לא היה כא"צ
כשמציבים רד"ק מול כא"צ אין כאן כוחות שווים כלל.
הספרים באירופה נופלים בהרבה מהספרים המזרחיים דוגמת כא"צ לנינ' ששון וכו'
אחד מעיר כתב:הנושא של תורת הקורא נשכח ממני לחלוטין
טוב שנזכרתי עתה
ושוב חתימה טובה
פניתי אליו, ואני מחכה לתשובה
יוצא פוניבז' כתב:אחד מעיר כתב:
הודעה מטעם תורת הקורא
לרבים השואלים לגבי גליונות 'תורת הקורא' על פרשיות האזינו וזאת הברכה והמועדים - כיון שבשנה שעברה לא יצאו גליונות על פרשיות 'האזינו' ו'וזאת הברכה', והשנה איננו עובדים על הוצאת גליונות אלא שוקדים ועמלים על כתיבת ועריכת הספר, לכן לעת עתה אין גליונות על פרשיות אלו.
אנו תקווה שבחודשים הקרובים בעז"ה יצא הספר לאור בשלמותו, ושם יובא גם על פרשיות 'האזינו' ו'וזאת הברכה', יחד עם קריאות המועדים ההפטרות והמגילות.
עברו כבר 3 שנים...
למישהו יש מידע מה קורה שם?
ומה עם פרשיות האזינו - וזאת הברכה?
יוצא פוניבז' כתב:לענין המחלוקת בניקוד תיבת ביקרותיך, לכאו' פשוט שזה נובע מהמחלוקת לגבי ניקוד תיבת בישראל, וא"כ לא שייך לומר שלגבי תיבת ביקרותיך ננקוט כבן נפתלי.
אחד מעיר כתב:ושוב, אני מעדיף לעזוב את הנושא
שְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה תְּדַשֶּׁן־עָֽצֶם!ezranuriel כתב:זה עתה הגיבו לי מתורת הקורא וז"ל: "הספר בשלבים מתקדמים ב"ה, גם הנגיף מעכב מעט. בברכת חורף בריא".
אחד מעיר כתב:היבטים לשוניים בראשית פא
שבת שלום וחודש טוב ומבורך
ויהי ראש החודש הזה סוף וקץ לצרותינו תחלה וראש לפדיון נפשנו
הערות, רבויתיי, הערות!
(אינני מקבל הודעה לכן לשלוח גם באימייל, לא להשאיר הודעה פרטית כאן כי ככל הנראה לא תקרא!
אחד מעיר כתב:היה לי כעין ויכוח עם חבר לפני כמה שנים
אותו חבר טען שדגש אתי מרחיק בא רק או כמעט רק כשהמלה שהדגש בראשה הוא בטעם מפסיק
משא"כ בטעם מחבר
ערכתי חיפוש במפעל הכתר והראיתי לו כמה וכמה דוגמאות שהדגש בא גם במלה בטעם משרת.
אבל הודיתי לו שיותר מצוי בטעם מפסיק.
לא ידעתי שגם המדקדקים הזכירו נקודה זו.
כמדומה שבחוברת 'חק יהוא ומבטליו' של הרב שריה דבליצקי ז"ל
כלל זה לא מופיע [החוברת היא בת פחות מ40 עמוד כך שאפשר לראות את כולה באוצר החכמה, אפשר גם להציבהּ כאן]
אחד מעיר כתב:מבחר של מקומות של דגש אתי מרחיק במלים בעלי טעם מחבר
1. ספר בראשית פרק כא פסוק כג:
וְעַתָּ֗ה הִשָּׁ֨בְעָה לִּ֤י בֵֽאלֹהִים֙ הֵ֔נָּה אִם־תִּשְׁקֹ֣ר לִ֔י וּלְנִינִ֖י וּלְנֶכְדִּ֑י כַּחֶ֜סֶד אֲשֶׁר־עָשִׂ֤יתִי עִמְּךָ֙ תַּעֲשֶׂ֣ה עִמָּדִ֔י וְעִם־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־גַּ֥רְתָּה בָּֽהּ:
2. ספר בראשית פרק כז פסוק ז:
הָבִ֨יאָה לִּ֥י צַ֛יִד וַעֲשֵׂה־לִ֥י מַטְעַמִּ֖ים וְאֹכֵ֑לָה וַאֲבָרֶכְכָ֛ה לִפְנֵ֥י ה֖' לִפְנֵ֥י מוֹתִֽי:
3. ספר שמות פרק יז פסוק ו:
הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֘ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
4. ספר שמות פרק כה פסוק כה:
וְעָשִׂ֨יתָ לּ֥וֹ מִסְגֶּ֛רֶת טֹ֖פַח סָבִ֑יב וְעָשִׂ֧יתָ זֵר־זָהָ֛ב לְמִסְגַּרְתּ֖וֹ סָבִֽיב:
5. ספר דברים פרק כח פסוק מט:
יִשָּׂ֣א ה֩' עָלֶ֨יךָ גּ֤וֹי מֵֽרָחֹק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גּ֕וֹי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֽוֹ:
6. ספר שופטים פרק טז פסוק טז:
וַ֠יְהִי כִּֽי־הֵצִ֨יקָה לּ֧וֹ בִדְבָרֶ֛יהָ כָּל־הַיָּמִ֖ים וַתְּאַֽלֲצֵ֑הוּ וַתִּקְצַ֥ר נַפְשׁ֖וֹ לָמֽוּת:
7. ספר שמואל ב פרק ט פסוק י:
וְעָבַ֣דְתָּ לּ֣וֹ אֶֽת־הָאֲדָמָ֡ה אַתָּה֩ וּבָנֶ֨יךָ וַעֲבָדֶ֜יךָ וְהֵבֵ֗אתָ וְהָיָ֨ה לְבֶן־אֲדֹנֶ֤יךָ לֶּ֙חֶם֙ וַאֲכָל֔וֹ וּמְפִיבֹ֙שֶׁת֙ בֶּן־אֲדֹנֶ֔יךָ יֹאכַ֥ל תָּמִ֛יד לֶ֖חֶם עַל־שֻׁלְחָנִ֑י וּלְצִיבָ֗א חֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר בָּנִ֖ים וְעֶשְׂרִ֥ים עֲבָדִֽים:
8. ספר ישעיהו פרק מג פסוק כד:
לֹא־קָנִ֨יתָ לִּ֤י בַכֶּ֙סֶף֙ קָנֶ֔ה וְחֵ֥לֶב זְבָחֶ֖יךָ לֹ֣א הִרְוִיתָ֑נִי אַ֗ךְ הֶעֱבַדְתַּ֙נִי֙ בְּחַטֹּאותֶ֔יךָ הוֹגַעְתַּ֖נִי בַּעֲוֺנֹתֶֽיךָ:
9. ספר יחזקאל פרק כו פסוק ב:
בֶּן־אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר־אָ֨מְרָה צֹּ֤ר עַל־יְרוּשָׁלִַם֙ הֶאָ֔ח נִשְׁבְּרָ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעַמִּ֖ים נָסֵ֣בָּה אֵלָ֑י אִמָּלְאָ֖ה הָחֳרָֽבָה:
10. ספר תהלים פרק יח פסוק מא:
וְֽאֹיְבַ֗י נָתַ֣תָּה לִּ֣י עֹ֑רֶף וּ֝מְשַׂנְאַ֗י אַצְמִיתֵֽם:
11. ספר תהלים פרק נב פסוק ה:
אָהַ֣בְתָּ רָּ֣ע מִטּ֑וֹב שֶׁ֓קֶר׀ מִדַּבֵּ֖ר צֶ֣דֶק סֶֽלָה:
12. ספר תהלים פרק נה פסוק ג:
הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה:
13. ספר איוב פרק ג פסוק יא:
לָ֤מָּה לֹּ֣א מֵרֶ֣חֶם אָמ֑וּת מִבֶּ֖טֶן יָצָ֣אתִי וְאֶגְוָֽע:
14. ספר איוב פרק לז פסוק יד:
הַאֲזִ֣ינָה זֹּ֣את אִיּ֑וֹב עֲ֝מֹ֗ד וְהִתְבּוֹנֵ֤ן׀ נִפְלְא֬וֹת אֵֽל:
15. ספר איוב פרק לט פסוק ט:
הֲיֹ֣אבֶה רֵּ֣ים עָבְדֶ֑ךָ אִם־יָ֝לִ֗ין עַל־אֲבוּסֶֽךָ:
איקטורין כתב:
עדיין לא הבנתי מהו המפסיק שמתכוון אליו המנחת שי?
מבטלי כלל האהו"י שאחד מהם הוא המפסיק, הכוונה שבמילה שלפני הבג"ד כפ"ת מופיע טעם מפסיק ולא כדלפנינו שהמילה פרי עצמה במפסיק?
איקטורין כתב:ייש"כ, אכן בפעם הראשונה שקראתי את דבריך שהמפסיק קאי על המילה "פרי", לא התיישבו הדברים על ליבי - אולם אחרי שחזרת והבהרת כמדומני שהבנתי.
נראה לי שאפשר לסכם את העניין כך:
למעשה ההבנה הפשוטה שהמפסיק הכוונה למילה שלפני הדגש, ועל זה תמהו שהמילה "עושה" היא בטעם משרת, וכן הבין לכאורה הרב מאזוז שליט"א ותמה ע"כ מהמילים ויראת מאלוקיך - וכמצולם מאור תורה תשס"ט.
כבודו מחדש שהכוונה מפסיק היא במלה שבה הדגש, וכוונת המ"ש שאתי מרחיק יכול להופיע רק אם המילה שבא אמור להיות הדגש באה בטעם מפסיק, ועל זה תמהו [הרב אחד מעיר] שמצאנו הרבה אתי מרחיק שהמילה בה אמור להיות הדגש באה בטעם משרת.
זקף קטן בא בתיבה, שנתקיים בה אחד מן התנאים הבאים:
יש בתיבה תנועה בלתי מוטעמת, שלפניה וגם לאחריה יש שוא נע, או תנועה בלתי מוטעמת - או התיבה מוטעמת באחת מגעיות החובה.
תיבה שאין בה אחת מאלה מוטעמת בזקף גדול.
אחד מעיר כתב:קודם כול ברוך הבא!
אינני זוכר תגובות ממך
אני רק מעתיק את דברי נפח ז"ל
הכרתי אותו קצת
הוא כנראה רוצה לטעון שמבחינת פשוטו של מקרא המכפלה היא מתחם גדול ולא תיאור של המערה
שתי קומות או חדר לפנים מחדר
עד כמה מוכח כדבריו מהפסוקים - לא בדקתי
עושה חדשות כתב:ספורנו תולדות: על כן שם העיר באר שבע. בסגול מורה על השבועה ועל מספר השבעה אבל בימי אברהם היה שם העיר באר שבע בקמץ על שם השבועה בלבד.
ראה גם:אחד מעיר כתב:קשה ומרפס איגרא! מה שקובע את הקמץ הוא אס"ף (אתנח סוף פסוק).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 53 אורחים