כשרויות מטבחים שונים

[יוסף חיים אוהב ציון]

ג. לגבי מה שכתבת לקראת סיום - ברם זכור אותו האיש לטוב ושמו הרב שלמה גורן, שאסר על בישול חלבי במטבחי צה"ל, ותקנתו נשמרת עד היום (מלבד בחיל האוויר לפי מה ששמעתי), וזה חוסך הרבה בעיות, כמובן...
ד. עוד מעלה שראיתי במטבחי צה"ל על פני מטבח ביתי: יש חלוקה ברורה של המטבחים לג' חלקים: בשרי, חלבי (קר בלבד), ופרווה.
(נכתב מניסיון אישי כמשגיח כשרות בעבר - הן בצה"ל והן בקייטרינג רגיל מהדרין)

האם ידוע לך מה הרב יעקב יוסף סבר על מטבחי צה"ל?
https://www.jdn.co.il/breakingnews/42573/

[עזריאל ברגר]

ידועה דעתו. ואעפ"כ אני עומד על דעתי שלגבי הענין הזה יש מעלה בהתנהלות מטבחי צה"ל לעומת מטבחים אחרים.

הבהרה: לא אמרתי שמטבחי צה"ל הם "כשרים למהדרין". אלא רק הצבעתי על מעלה מסוימת.

[כדכד]

אגב, מכאן למדים שפעמים מטבחי קייטרינג בכשרות, טובים אלף מונים מבעיות הצצות במטבחים ביתיים.
במטבחים ציבורים, קשה להתערב בשר בחלב. הכללים מאד ברורים. בפרט לאשכנזים שרק צריך 'בן ישראל' להדליק האש...
אמנם, יש בעיקר נסיון לבעלים, להכניס מוצרים זולים עם הכשרים פחותים, אך כמה 'כף חולבת' יש...

ותן לחכם ויחכם עוד.. ויאכלו ענווים וישבעו..

הטענה שמטבחים ציבוריים יותר טובים אינה תמיד נכונה
תלוי מי המבשלים וכמה הם בקיאים במציאות ובהלכה וכמה הם יראי שמים וכן לגבי המשגיח באותו מטבח.
לגבי בשר בחלב אם הכללים ידועים ונשמרים יתכן שצודק מר ואי לא בטוח
אבל לגבי בדיקה מתולעים ששל דברים שצריך לא תמיד אפשר לדקדק כשמדוב בכמות רבה במטבח ציבורי
יתכן שישכחו דברים מסויימים כמו הפרשת תרו"מ וחלה
בכל מקרה במטבח ציבורי אם ח"ו יש מכשול אז יותר אנשים נכשלים

[יוסף חיים אוהב ציון]

ידועה דעתו. ואעפ"כ אני עומד על דעתי שלגבי הענין הזה יש מעלה בהתנהלות מטבחי צה"ל לעומת מטבחים אחרים.

הבהרה: לא אמרתי שמטבחי צה"ל הם "כשרים למהדרין". אלא רק הצבעתי על מעלה מסוימת.

הם טרפים מידיעה ברורה, ואתה יכול למחוק את זה.

[פלוריש]

איני יודע מה קורה בכל מקום בחיל האויר, אך בבסיס חיל האויר 21 בחיפה שהיתי חודש ימים ולא פגשתי בישול חלבי. ולגבי דבריו של הרב יעקב יוסף זצ"ל, במחילה, נראה שדבריו מוקצנים ואינם מבוססים על המציאות (שאף שודאי שיש מקומות עם בעיות וכו'), וגם על דבריו שם על ספרי התורה של צה"ל יש להשיג, הן בידיעת המציאות והן בפסיקת ההלכה, ויעויין כאן

תשובה הטבעה אות צ על ספרי תורה בצהל3.doc

(37.5 KiB) הורד 78 פעמים

[יוסף חיים אוהב ציון]

הרב יעקב יוסף היה איש שטח, הרבה מתלמידיו היו בצה"ל והוא ידע דברים מקרוב. אז אנא אל תעשו אותו אחד שניזון מאיזה פולטיקאי או פרשן, מדובר בת"ח פרקטי מאד מאד.

[פלוריש]

הרב יעקב יוסף היה איש שטח, הרבה מתלמידיו היו בצה"ל והוא ידע דברים מקרוב. אז אנא אל תעשו אותו אחד שניזון מאיזה פוליטיקאי או פרשן, מדובר בת"ח פרקטי מאד מאד.

בכלל לא עשיתי אותו "אחד שניזון מאיזה פוליטיקאי או פרשן", ורבות למדתי ממנו בשיעוריו הבהירים. ומכל מקום, בסוגיה זו הוא כנראה לא בירר בעצמו אלא סמך על אחרים שלא הבינו, וראה במאמר שצירפתי שהרבנות הצבאית השיגה עליו לא רק בסוגיה אלא גם במציאות.
וגם, מאז שנפטר הרב יעקב יוסף היו כמה שינויים לטובה בכשרות בצה"ל. למשל, כיום הבשר הוא חלק.

[נוריאל עזרא]

אני הייתי משגיח כשרות בצבא יש שם חסרונות ויש מעלות וקשה להגיד מאוד ואף לא מובן שהכל טריפה. מה זאת אומרת? וכי שוחטים שם? הבשר מגיע בהכשר מי שסומך על ההכשר אוכל מה טריפה בזה?, לא מבשלים חלבי כמו שאמרו לפני, יש חדר פרווה חדר חלבי חדר בשרי, לו יהי שימצא סכום מונח חלבי בחדר פרווה, אע"פ שסביר להניח שלא נגע במשהו חם וגם סביר להניח שלא נעשה בו שימוש אין זה משנה, אחת דינו להכשרה. הכלים מסומנים בב' סימנים צבע(שלא יורד בקל, וחורים בהתאם) חייל שרוצה(עכ"פ אז) מנה בד"ץ מזמין ומגיע סגור וחתום ורק מחומם בשבילו.
כשאני הייתי הגיע בתחילה כרובית וקלטו שיש בזה בעיה ואסרו לחלוטין ולא הזמינו יותר. ויש עוד הרבה מעלות.
אבל יש גם חסרונות.
בעיקר במשגיחים יש בקורת לוקה בחסר על קבלתם ויש כמות לא מבוטלת של אנשים שלא מתאימים ואפילו לא דתיים כלל!(לפחות אז כך היה)
הקורס של המשגיחים שאני עברתי לוקה בחסר מאוד חסר למשגיח הרבה ידע.(גם אין למשגיח מספיק 'גב' כי לרבנים שם אין הרבה כוח-לפחות איפה שאני הייתי)
זה צבא יש משגיחים שמוציאים ג' ועוד ג' ובינתיים אין משגיח וכו'. כשנכנסתי לבסיס הייתי אני ועוד משגיח ונגד כשרות לקראת סוף השירות לא היה יותר תקן לנגד המשגיח השני השתחרר ונשארתי לבד, כך שאם לא הגעתי לא היה משגיח וכמה שבקשתי לא נענתי.
בבסיסים שיש משגיח של יומיות(כלומר חוזר כל יום הביתה) אין משגיח בערב ואז יש תקלות ואין איש יודע ואין פיקוח.

היתרון שבפסח מכשירים הכל מגייסים המון משגיחים למילואים ומכשירים ברמה שכמדומה שלא מכשירים בשום מקום עם ברנרים על השולחנות בתוך התנורים חמגשיות הגעלות וכו'. לא מחשבנים לשום כלי וחושבים יזיק לו או לו, בלי קולות כלל. בהגעלה שמים על כל סיר ענק 2 או 3 ברנרים ויש רתיחות כל הזמן ואם פוחת מפסיקים, מה שבהרבה מקומות מחשיבים כמה בועות לרתיחות.

העובדים יודעים שאם יתפסו אותם עוברים על הכללים יפוטרו לאלתר(וראיתי במו עיני איך שלא חסו גם על ותיקים)

ובקיצור כל מקרה וכל בסיס כנראה לגופו וצריך לברר עם המשגיח ממש כמו במסעדה.

[נחומצ'ה]

עוד בעיה במטבחים ציבוריים היא בבתי מלון. ובמיוחד בשבת.
באחד מהצמתים פגשתי בחור ישיבה לשעבר [כיום אברך..] שסיפר כמסל"ת
שהיו לוקחים 2-3 בחורים לבתי מלון בהשגחה הקרובה למהדרין [היינו תחת רב פרטי מסויים, "כל המוצרים בדץ-לנדא-רובין"]
ואיך היו מפקחים? קיבלו דף הוראות על מה צריך להקפיד ותו לא.
ואם קורים תקלות בשבת? [בעיקר עם גויים וחימומים הדלקות אש וכדו'] מה עושים?
הם ענו לי: "מפעילים שיקול דעת....".
בקיצור תן לבחור בן 19 שיודע פרק ושניים באחד מן ה'בבות' [בעיקר סברות ישיבתיות...]
להחליט על דיני שבת התלויים בשערה...
שוב מעשה בא לידי, מקרוב משפחה שהפעיל בית מלון בפסח בחו"ל [שזה בעצם מלון גויי, שהוכשר למספר ימים].
בקיצור שחנו על דא והא. ובין הדברים שאלתיו, מה אתה עושה שצריך לזרוק מגש בשר [בגלל בעיה כשרות או שבתית]
עונה לי: "זה דילמה. כי ציבור שמגיע לנפוש לא מחפש חומרות... הוא שילם בשביל לאכול ואם חסר לו בצלחת... אני סובל מזה...".

[כדכד]

אגב, מכאן למדים שפעמים מטבחי קייטרינג בכשרות, טובים אלף מונים מבעיות הצצות במטבחים ביתיים.
במטבחים ציבורים, קשה להתערב בשר בחלב. הכללים מאד ברורים. בפרט לאשכנזים שרק צריך 'בן ישראל' להדליק האש...
אמנם, יש בעיקר נסיון לבעלים, להכניס מוצרים זולים עם הכשרים פחותים, אך כמה 'כף חולבת' יש...

ותן לחכם ויחכם עוד.. ויאכלו ענווים וישבעו..

מכאן אין ראיה לעדיפות מטבחים צבוריים על ביתיים
מכאן יש רק ראיה לכך שלא כדאי לבשל בישולים פרטיים במקומות צבוריים שלא נועדו לכך ושיתכן שיתערבו אנשים נוספים...