הודעהעל ידי לבי במערב » א' נובמבר 08, 2020 8:50 pm
כמדומה לי, שהראשונים המשתמשים בביטוי זה בכתביהם (ואף זאת, פעמים בודדות ממש) הם היעב"ץ והחת"ס, ומאז נפוץ על פני כל האר'ש.
פירושו פשוט: "מסת" - 'מדַּת' (בנוסף על הנסמן לעיל - רמב"ם סוף הל' ערכין וחרמין).