במסכת מגילה (סי' תקפא) ובמסכת סוכה (סי' תרלו) כתב דקיימא לן כר' יהושע.
ובמסכת תענית (סי' תתעו) כתב דקיימא לן כר' אליעזר, ונפקא מינה שבשבת מותר לעסוק בתפלה ובתורה ולהתענות גם אחרי שש שעות.
וכבר המרדכי במסכת שבת (רמז רל) העיר על הסתירה בדברי ראבי"ה כיעו"ש.
והאחרונים בחידושי אנשי שם שם, ובסימן רפ"ח, כתבו ליישב את הסתירה בדעת ראבי"ה, והחיד"א במחזיק ברכה שם כתב שראבי"ה חזר בו.
אלא שעדיין נותרה השאלה, מה משנה ראשונה ומה משנה אחרונה של ראבי"ה?
ונראה לי בס"ד לומר, שמשנה אחרונה היא מה שכתב הראבי"ה בהלכות תענית, דקיי"ל כר' אליעזר, מפני שיש להוכיח שסדר חיבור ספר ראבי"ה היה תחילה מסכת מגילה, ואחר כך חיבר את מסכת סוכה, ואחר כך לבסוף הלכות תענית, מפני שבמסכת סוכה סי' תרמו כתב: "ודבר זה פירשתי בסוף מגילה בחיבור זה". ובהל' תענית סי' תתמו כתב: "כדפי' במסכת מגילה בחיבור זה". וכן סי' תתמט. וכן סי' תתעא. וכן סי' תתעז. וכן סי' תתפז. נראה מזה שהלכות תענית חיבר לבסוף, והיא משנה אחרונה בדין זה, דקיי"ל כר' אליעזר.
שוב מצאתי בס"ד להחיד"א ז"ל בספר פתח עינים מסכת פסחים (דף סח עמוד ב) שכתב כן להדיא, שמשנה אחרונה של ראבי"ה היא כמו שכתב בהל' תענית, אמנם כתב כן מטעם אחר לגמרי:
הכל מודים בשבת וכו'. יש להרגיש דכיון דאין הלכה כר' אליעזר אמאי הוצרכו הני אמוראי לומר הכל מודים וכו'. וי"ל דנ"מ גם לר' יהושע וכמ"ש בס' הקטן מחזיק ברכה א"ח סי' רמ"ב אות ב'. ושם כתבתי דראבי"ה בס' אבי העזרי פסק כר' אליעזר והביאו מהרש"ל. והרגשתי דלא זכר דהמרדכי מייתי מראבי"ה להפך ונראה דהדר ביה ע"ש. ועתה ראיתי באור זרוע כ"י שפסק כר' אליעזר בפירוש. ומזה יש לדון קצת דבתריתא דראבי"ה היא מה שפסק כר' אליעזר. משום דרבינו יצחק מויינא היה הרב המחבר אור זרוע, והוא תלמיד ראבי"ה, ובשיטת רבו אמרה:
אלא שצע"ג היכן מצא החיד"א את האור זרוע כ"י הזה, הרי באור זרוע לפנינו מפורש להפך:
ספר אור זרוע חלק ב - הלכות מוצאי שבת סימן פט
רפ"ב דביצה תניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ר' יהושע אומר (חזקיהו) [חלקהו] חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר עצרת לה' אלקיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם הא כיצד ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקה וחציו לה' וחציו לכם ור"א ור' יהושע הלכה כר' יהושע. וכי היכי דפליגי לענין יום [טוב] ה"נ פליגי לענין שבת ... ואנן קיי"ל כר' יהושע. מיהו אין שונין בשבתות וימים טובים אלא בדברים הרגיל בהם ובאגדות אבל דברים
בתודה רבה מראש לכל עזרה.