ברש"י כ' שיעקב ירא מעשיו למרות ההבטחה של הקב"ה משום שחשש שמא יגרום החטא ובמדרש מביא בזה הרבה מקורות..
ומצינו כמה פעמים אצל יעקב ענין זה..
ויש לשאול.שבמדרש ובגמ' משמע מצד אחד שזה מעלה כמובא בברכות ד' וכן הוא במדרש רבה כאן,
מצד שני בכ"מ במדרש משמע שזה חסרון..(פ' עה)
וראיתי שבעל " הלשם" האריך בזה וכ' שאצל מעלת הצדיקים אין מקום כלל לירא שמא יגרום החטא,אלא רק לירא מלחטוא כדברי הפסוק אשרי אדם מפחד תמיד..(והרמב"ם בהקדמה למשנה לא כ' כך)
מאידך בבעל העקידה האריך בזה מאד והוכיח שאדרבה מכאן יש ללמוד שאל לו לאדם רק לבטוח ולא להשתדל שהרי גם יעקב חשש וכ'ו
אשמח לדעת עוד מקורות בפרט על יעקב האם נחלקו רבותינו בזה..
(ואם כבר יש אשכול בנושא נא להפנות כי לא מצאתי עדין שדנו ממש בזה..)