יואל שילה כתב:אליעזר ג כתב:ט. ראיתי שכתבת שאין קו מצפון לדרום שאינו חוצה יבשת ולכאורה כוונתך אולי לאי ולא ליבשת כי קו שעובר בין אלסקה לסיביר לא חוצה יבשת .
נכון, וכי לפי ההגיון שמנוגד להגיון שיהיה קו מפריד בין שכנים - יש נפ"מ באם זה איי סט' לורנס שרוחבם כ-150 ק"מ או סתם יבשת?
אם הבנתי נכון את דבריך - אני די מזדהה עם הגישה, אך לא נמצא כעת בסוגיות אלו
יואל שילה כתב:עברתי על רוב דבריך, וכפי שציינתי - אין לי פניות ללמוד את דבריך אלא רק לקרוא אותם
בעיני די מלאכותי לחשבן מה היו אומרים הראשונים בעניין קו התאריך אם היו מכירים את המציאות שלנו, כשהם בכלל לא דיברו על קו תאריך אלא רק על קצה היבשה או תחילת היום.
הקוים שאתה מתווה בסוף הם נחמדים, אבל אין לנו שום אינדיקציה שכך חושבים גם בשמים.
סוף סוף כל מה שעולה מהראשונים הוא לא מציאותי במדה זו או אחרת
ואף מה שעולה מהפסוקים, אליבא דהראב"ח והיסו"ע - הוא לא ממש מציאותי, שהרי היבשה רחבה יותר ממאה ושמונים מעלות, והנסיון שלך להכניס את המציאות בתוך ה'להאיר על הארץ' הוא אפעס מלאכותי, או עכ"פ לא מחוייב, וברור שלא מחייב.
והיסוד עולם מבוסס של שגיאה שלא היתה לו דרך לדעת אותה - שאורך היממה משתנה, וממילא זמן המולד הממוצע משתנה, והסטיה שהוא ידע שקיימת - לא באמת נובעת מכך שקבעו את טבור הארץ במזרח איראן, אלא מאחר ואורך היממה השתנה וחלה סטיה בין המולד הממוצע האמיתי למולד הלוח.
ולא שחלילה אני מזלזל בעבודה שלך, עשית עבודה יפה, אלא פשוט זה מהסוגיות שללא נביא שיאמר לנו מה חושבים בשמים - אין שום דך להכריע בה משהו מוכרח, גמרות אין, ראשונים אין [כלומר יש, אבל או שדיברו על משהו אחר, או שטעו במציאות].
יואל שילה כתב:אתה שוב גורר אותי
כפי שכתבתי כמה פעמים, עורך דין טוב ימצא בקלות איך להצדיק כל דבר, תאמר מה אתה רוצה להוכיח וללא כל קושי אפשר יהיה למצוא את הסברא המתאימה.
אתה כותב רעיונות יפים, סברות והסתברויות, הכרחים ושיקולי דעת, אבל אין בכל זה כדי להוכיח משהו.
לנושא זה צריכים גילוי שמימי, ומאחר ולא הנביאים ולא חז"ל גילו לנו משהו - אנו נותרים בערפל.
אפשר לומר שאבן השתיה תקבע, שהתאריך יתחלף בה, או צ' מעלות ממנה מדין טפלות כרעיון של החזו"א, או 180 מעלות ממנה כמו הרעיון שלך
ואולי כנ"ל לגבי א"י, ואולי לגבי הישוב היהודי בימי הנביאים, בימי חז"ל, או בימי אחשוורוש
אפשר לומר שהדבר תלוי בהארת השמש בעת תלייתה
אפשר לומר שתלוי ברגע התחלפות היום הראשון שעבר על אדם הראשון
אפשר לומר שהכל הסכמי, ורשאים לקבוע משהו עולמי, ואולי אף אפשר לעשות לו התאמות פוליטיות.
אפשר לומר שכל קבוצת אנשים יכולה לקבוע לעצמה מה שרוצים מתי שרוצים
אפשר לומר שהכל תלוי במנהגי האנשים מקדמת דנא, הראשונים שהתיישבו שם, או היהודים הראשונים שהתיישבו שם
אפשר להניח הנחת יסוד ששום יישוב לא יחצה לשנים, ואולי שום יבשת - ואז אפשר היה לומר שיש להוריד קו ישר מקצה היבשת, או לפתל את הקו כפיתול החוף, ואולי להוסיף את מרחב הדיג, ואולי גם את האיים הסמוכים, ואולי גם את הלא סמוכים.
ואולי דוקא אין שום בעיה לחצות ישוב לשנים, כפי שיש פורים דמוקפים ופורים דפרוזים במקומות סמוכים, יש דינים שונים לא"י ולחו"ל אף שהגבול הוא קו שיכול להיות באמצע ישוב.
אולי אפשר לומר שאפשר לחצות יבשת שכעת אין בה ישוב, אבל אם פעם יהיה ישוב יזיזו את הקו, ואולי יכול להיות שבדיוק שם פעם היה ישוב.
ומה בכלל נעשה עם הנמצאים בקוטב, שיכולים להקיף את הדגל הנעוץ בנקודת הציר, ועוברים מחול לשבת תוך חצי דקה ושוב חוזרים להקיף.
והנמצאים בחלל, ואלו שנמצאים בקוטב בימי הקיץ והחורף שכלל אין התחלפות ימים [וגם נולדו שם - כדי שלא תאמר שישמרו כמו המקום שבאו משם].
בקיצור, הכל פתוח, מאחר ואין נביאים ואין חז"ל
אפילו הראשונים לא באו לעזרתנו, רק בכוזרי יש משפט אחד שלא ימלט שיהיה קו, וגם את זה אפשר להשיא לדברים אחרים, ובשאר הראשונים שציינת כלל אין לזה התייחסות, מאחר ודיברו על משהו אחר ולא על קו מפריד אלא על תחילת הימים, שזה ממש לא אותו נושא.
אותו קו שבאלקסה שציינת, שהוא 180 מעלות מירושלים, איך בדיוק מישהו היה אמור לדעת היכן זה לפני העידן המודרני עם מכשירי הניווט?
ומה תעשה אם יוברר שבדיוק שם היה ישוב פעם?
בקיצור, אני חוזר לענייני תקרובת הודו, שם לפחות יש נתונים מציאותיים ויש ספרות ענפה בראשונים.
יואל שילה כתב:זאת אשר כתבתי ב'היא חכמתכם'
אם יורשה לי לחדש בדרך אפשר - שאם אכן ב'קו' עסקינן שאמור להמצא ב'קצה המזרח', ואם קו זה חוצה יבשת דלא כהכרעת מרן החזו"א, הרי שמאחר ואחד מנתוני היסוד הנלמדים ע"י רבותינו הראשונים ממדרש הפסוק 'להאיר על הארץ' הוא ש'הישוב העליון' אמור להתפשט על 180 מעלות, ושאר הכדור הוא 'הישוב התחתון' הנגרר אחר העליון -
אני מתנצל מראש שאני כותב באופן חד משמעי ואין בכך כוונה להוריד מערכך או וודאי ערך החזו"א, אלא זו היא דרכה של תורה.
א. היחיד שראיתי שלומד מפסוק זה קצה מזרח, הוא בעל העיבור וגם הוא לא נצרך לפסוק לעניין ה-180 מעלות של הישוב אלא שזה היה דבר מקובל ופשוט בתקופתם מבחינה גאוגרפית מדעית גם על העולם הנוצרי וגם על המלומדים המוסלמיים שהעבירו את המסורת של תלמי ואתה רואה זאת בברור מדבריהם שכלל לא עלתה על דעתם אפשרות אחרת וגם בעל יסוד עולם שחולק על העיבור וסובר שקו התאריך בטבור הים, בונה על הנחה זו רק מפרש את הפסוק אחרת.
ב. כאשר ברור לנו היום שאין ישוב עליון של רק 180 מעלות אלא הרבה יותר ,כל המושג הישוב העליון כפי שכוננו אותו רבותינו הראשונים ועל בסיס מה שכוננו אותו נפל , הרי אין עליון ותחתון בכדור וכל מה שיכול להגדיר אותו הגדרה נפרדת הוא שהוא ישוב בני אדם והצד השני אוקיאנוס וזה רק בחלוקה סימטרית של רבע כדור , אבל אם מדובר בהרבה יותר מ180 ובחלוקה לא סימטרית בעליל ,ועוד שגם עצם החלוקה אינה ברורה כי הישוב נמשך ברציפות על כל הגלובוס מה יהפוך אותו לישוב עליון?
ג. הראיתי לעיל שבעל המאור וסיעתו דנו מצד היות ירושלים מרכז וטבור הארץ ומקום שזה המצב בו מוגדר הישוב העליון, לדידן שבעל דרך שתסתכל על כך לא תוכל לראות בירושלים מרכז הישוב העליון הדרך היחידה לראות בירושלים את טבור הארץ היא שממזרחה מזרח מוחלט וממערבה מערב מוחלט כלומר מאה ושמונים מעלות ולוותר על החלוקה המלאכותית של החצי העליון.
ד. הכוזרי לא דן כלל מצד הישוב העליון אלא מצד שירושלים היא מקום תחילת תנועת המאורות ומה שדחף את קו התאריך לקצה מזרח זה מכוח אילוצים כך שעליו אין בכלל לבנות את המושג החצי העליון לעניין קו התאריך אלא במובן שהאילוצים נגמרים היכן שחשב שהוא קצה מזרח.
ה. החזו"א שמשתמש במושג כיסוד בשיטתו מכיוון שא"י נמצאת בה, לא יכול לסמוך שיטתו על בעלי העיבור והיסוד עולם שלא הזכירו כלל את ארץ ישראל כסיבת תפישתם את הישוב, אלא פשוט כי הוא לידיעתם הגאוגרפית הישוב האנושי כולו, כשזה התברר כלא נכון אין שום צד בדבריהם שיאפשר להגדיר את אמריקה כחלק תחתון הנטפל לעליון. וכן בעל המאור וסיעתו ברגע שירושלים אינה במרכזו כל היחס המיוחד אליו נעלם , וכן הסברתי לעיל למה גם בדברי הכוזרי זה לא העניין כלל.
ו. כך שדברי החזו"א על הישוב העליון שמחמת היות א"י בו ומקום התורה וכו הוא הישוב והתחתון טפל לו הם חידושו שלו ללא בסיס בראשונים וכדעת יחיד וקשה בסברא כי אין שום מקום שיכול לחלק באופן מובהק בין עליון לתחתון ויוצא שא"י היא חלק מכל הכדור וכן מסיבות נוספות . ועוד שהתוצאות מיסודות דברי הראשונים של המאור וסיעתו וגם אחרים לא רק שאינם סוברים כך אלא סותרים אפשרות זו כפי שהבהרתי לעיל
יש לנו לנסות לאתר היכן עשוי להכלל בהגדרת 'הישוב העליון', שהרי גם הגדרת 'קצה המזרח' לא באה כסיבת התחלפות היום אלא רק כסימן למקום שבו החלו היום הראשון ['להאיר על הארץ'] או השבת הראשונה, וכשהתורה קבעה את הפסוק במעשה בראשית שממנו קיבלו הקדמונים לחלק את העולם לי"ב שעות וי"ב שעות - הרי התורה ידעה את מבנה העולם האמיתי [דברי הראב"ח נובעים מפירושו ל'סוד העיבור', ונמצא שהבין שכוונת חז"ל בסוד העיבור מתקיימת רק במציאות שבה הישוב בדיוק י"ב שעות; אמנם, בגמ' אין התייחסות למושג של 'הישוב העליון' (בהקשר שייחס לזה החזו"א - שהיבשה בדיוק 180 מעלות), וגם לא שחצי הכדור יישוב וחציו מים, ואילו במדרש כונן (בראשית, הובא בתוס' חגיגה י"ב, ובפסחים צ"ד: כתבוהו בשם 'אהא דאמר בעלמא', וכן בר"ן מו"ק כ"ה) אף מבואר שהעולם מורכב משליש מדבר ושליש ים ושליש ישוב (כלומר, מקום הראוי לישוב), ולכאורה קשה ללמוד הלכה למעשה מפי מדרש (שהמדרש שהים שליש סותר למדרש שא"י באמצע הישוב,
למיטב ידיעתי המדרש אינו אומר אמצע הישוב אלא טבור הארץ וניתן בהחלט לישבו כפי שבארתי לעיל עם איזו חלוקה פנימית של סוגי מקומות שתבחר
והגמ' של כוש אחד מששים סותרת את הגמ' שעובי הרקיע ה' מאות שנה), ובפרט לא לחדש הלכה חמורה מדעתנו, וכל דברי הם רק בהתבסס על הראשונים שהביאו מהמדרש ראיה להלכה, ולא על חז"ל, וצע"ג בכל זאת (הערת הרב יצחקי)]; מאחר והראשונים הניחו שהישוב העליון הינו יחידה אחת, שקצה המזרח הוא קצהו האחד וקצה המערב הוא קצהו השני - הרי שאת גבולות יחידת יישוב זו עלינו להחשיב כעיקר, ואין יתרון להחשבת קצה המזרח כגבול הישוב יותר מאשר קצה המערב [כלומר, אף שהימים מתחילים בקצה המזרח, אך אין בזה נפ"מ לקביעת גבול הישוב].
לענ"ד היה נראה לצדד בהגדרת 'קצה המזרח' במקום המרוחק 180 מעלות מהקצה המערבי של היישוב, מכמה טעמים: א'- הרבה יותר נוח להגדיר קצה מערבי ליבשת אירופה ואפריקה כי כיוון החוף בכיוון כללי מצפון לדרום, ולעומת זאת די קשה להגדיר קצה מזרחי ליבשת בשל הכיוון הכללי מצפון מזרח לדרום מערב, אף שיש בקו החוף כמה קצוות פחות או יותר ישרים מצפון לדרום [קצה סיביר, קמצ'טקה, סחלין, קוריאה, שנגחאי, וויטנם (שכבר בתוך צ' מעלות מירושלים)]; ב'- הרבה יותר נוח להגדיר כ'מקום יישוב' את 27 המעלות העודפות על 180 מעלות במערב אירופה ואפריקה [חצי גרמניה, צרפת, ספרד, אנגליה, ארצות השפלה, אלג'יר, מרוקו, ועוד - ברוחב כ-2,900 ק"מ] מאשר את המעלות העודפות במזרח סיביר שמעבר לקמצ'טקה [ברוחב כ-1,200 ק"מ (בשל קו הרוחב הצפוני - משך כל קו אורך מצומצם)], עקב דלילות האוכלוסין - כדי שלא יצא אבסורד שמקום יישוב של מאות מליוני בני אדם לא נחשב כישוב ואילו ישוב של כמה סיביריים יחשב כישוב; ג'- הקדמונים בודאי לא התכוונו לקבוע את קצה סיביר כקצה המזרח כי היתה ארץ לא נודעת, אך בודאי ידעו יותר על הקצה המערבי של היבשת - ועם זאת סברו שהיא נמשכת 180 מעלות [י"ב שעות (או כי קיבלו את קביעת תלמי שכך הסיק מתצפיות הליקויים, או מפירושם למדרש 'להאיר על הארץ')]; ד'- אם מתחשבים ב-180 המעלות המתחילות בפורטוגל או באפריקה ומסתיימות מזרחית לקמצ'טקה ומערבית למיצר ברינג - די קרוב להיות נכון שכחצי כדור הוא ישוב וכחצי הוא ים כי בליטת סיביר המזרחית נמשכת רק על פני עשר מעלות רוחב [60-70 צפון], ואילו העודף במערב נמשך על פני ששים מעלות רוחב [5-65 צפון]. יש מקום לדון אם להעדיף כקצה המערבי את מערב אירופה [קו אורך 10 מערב] או את מערב אפריקה [קו אורך 17.5 מערב], ויותר מסתבר לי לקבל את הקו שהוא 180 מעלות מקצה אפריקה כקו העיקרי, שהרי אפריקה היתה ידועה גם בזמנם אף שיתכן ולא הקיפוה באניות בחששם מפני רוב החום (ראה ראב"ע תהלים ק"ז ג', הערת הגר"ד יצחקי) אך נחשבה כסוף המדינות 'מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ' [לדעה שהן בקצוות העולם], ועכ"פ לקב"ה בודאי היתה ידועה, ולכן לענ"ד העיקר הוא קו ישר העובר במעלת אורך שמול קו אורך 17.5 מערב [קצה אפריקה], או בסמוך לו מול קו אורך 18 מערב [האיים הקנריים], ולכן קו התאריך אמור לעבור בערך בקו אורך 162 מזרח, במזרח איי שלמה, ולפ"ז ניו זילנד מאוחרת לירושלים; אמנם, מאחר וסוף סוף כל קביעה זו מבוססת על הנחות יסוד רבות שקשה להוכיחן - אין לראות בזה יותר מהצעה, וה' יאיר עיני.
יואל שילה כתב:כמו כן גם בקו אורך הצמוד לסוף סיביר, או בקו שהוא צ' מעלות מירושלים, מסתבר שבשום זמן מן הזמנים לא דרכה רגל יהודי שומר שבת, עד הזמנים האחרונים, ולא היתה שום מניעה לחתוך את היבשת לשנים בתוך היבשה, כפי שהיא נחתכת אצלך באלסקה, וכפי שלפי כל אפשרות היא נחתכת באנטרטיקה, וכן באזור הקוטב הצפוני שמסתבר שהוא 'יבשת' קרח עד.
ובקיצור אין שום בעיה לחתוך את היבשת לשנים לפי כל שיטה, ואין כזה תנאי.
מקובל עלי, כמש"כ שיש דינים חלוקים בחלוקת יבשה בין שני שכנים לגבי פורים דפרוזין ודמוקפין, א"י וחו"ל, ועוד.
ואם כך, גם אין שום יתרון במה ש-180 מעלות מירושלים הוא נחתך באמצע אלסקה, ולא באמצע שום אי מיושב ע"י יהודים, ויכול הוא לחתוך בכל מקום שהוא כפי עמידת השמש בעת תלייתה או בעת שקידש אדה"ר את השבת.
שום לשון של הראשונים לא מדברת על איזה קו שניתן לנתר מצד לצד שלו ולהחליף יום, אלא מקסימום על המקום הראשון שבו יש אנשים שקוראים ליום החדש בשם היום החדש.
ובכלל הר"ן והריטב"א שאתה כה מרבה להביא מהם - לא אמרו שום דבר כאן בסוגיא, למרות שהחזו"א צירף אותם כמסכימים לאותה רשימת 'חמורי עולם'.
אליעזר ג כתב:דיון לקראת אפשרות הכרעה בין השיטות:
השיטות כזכור היו קצה הישוב , או 180 מעלות מירושלים.
א. הרי צווינו על שמירת שבת במרה וביצענו באלוש . והיה לנו מסתמא סדר ימי השבוע עד הציווי מכוח המסורת של כל העולם עד האדם הראשון לפי האופק שבו היינו סמוך למצריים.
ב. מאידך אין אזכור בשום מקום בתנ"כ או חז"ל לקו תאריך וממילא כל עוד לא נתקלנו בבעיה מי שצווה וינדוד מזרחה ממקום ציוויו,יקצר יומו, כי הולך כנגד השמש ומעלה את מהירותה היחסית אליו ואילו יהודי שינדוד מערבה יאריך יומו כי יאט את השמש כנ"ל. ושניהם מצווים לספור ללכת לפי השקיעות אוו צאת הכוכבים שעברו עליהם בקיצור או הארכת מה של המעת לעת ולא אחרי המעת לעת בחריגה מזערית ,כי עיקר היום הוא שקיעה לשקיעה או צאת וכו' , כהמשך לספירת הימים הקיימת ולקדש את יום השבת. המסקנה היא שמזרחית לנקודת הציווי זה מזרח העולם ומערבית מערבו ורק כשנתקל בסתירה נצטרך להתמודד עם השאלה של קו התאריך. כלומר מכוח מקום הציווי וסדר הימים הקודם בו, נוצרו לנו לפחות באופן מוגבל מזרח ומערב מוחלטים.
ג. נתקל בסתירה לכל המוקדם מבחינת שניהם , כאשר שני הנודדים יפגשו במרחק 180 מעלות משם שאז יהיה הפרש של יממה ביניהם ,ובאופן טבעי לגמרי זה יצטרך להיות קו התאריך, כי אם יצאו שניהם מא"י בערב ולדוגמא תמשך דרכם כמות של ימים תקניים שלמים ,ההולך למזרח נמצא על סף המאה שמונים ממזרח לדוגמא ביום שני כלשהו בבקר וההולך למערב ביום ראשון בבקר שניהם לפי חיוב השבת שחויבו בו . אבל אם ניתן להם להמשיך כל אחד בתאריכו כשימשיכו אחרי ה180 ,ויצא לקראת כל אחד מהם עוד אדם מא"י שיפגשו ב-90 ההפרש יהיה יום וחצי בכל מפגש ואם יתיישבו כל אחד אחרי חציית קו ה-90 ,או שאם נקבע לפי המתיישב הראשון או מניין מקימי הקהילה הראשונים נקבל שני קווי תאריך , או שלאורך זמן בכל ישוב יצטברו אנשים שונים עם שבתות שונות, תלוי מהיכן הגיעו.
ד. וא"ת הישוב הראשון שנבנה על אותו קו רוחב הוא יקבע וממילא אצלו יהיה קו התאריך ואין מציאות שיבנו בבת אחת ממש שני ישובים. וי"ל :
1. שגם אין מציאות שתמיד נדע מי נבנה ראשון.
2. ועוד שאפשר שנבנה ראשון באופן שהישוב השני אינו מודע לקיומו וקובע השני בניגוד לכלל.
3. ועוד שבעיות אלו אינן מוגבלת למפגש דווקא אלא לעניין זה מספיק שניים שיחצו כל אחד יותר ממאה ושמונים מעלות ויבנו על אותו קו רוחב.
4. ועוד שהמציאות היא שב150 שנה האחרונות הדברים נקבעים וגם משתנים בדר"כ בפועל לפי קו התאריך הבינלאומי ולא לפי נקודת המוצא ,ולך תחקור מהיכן הגיע הראשון או הראשונים בכל ישוב שיש להסתפק בו, ועוד תצליח להכריע בחקירה ללא ספקות ומחלוקות.
5. ועוד שאפילו היינו מתגברים על כל האמור, יצא שבכל קן רוחב שיש בו ישוב אפשר שיהיה קווי תאריך אחרים מערביים ומזרחיים ללא שום הבחנה טופוגרפית, כקצה היבשה וכדומה, ובלי שום קרבה או קשר הגיוניים וזה יצור בעיית התמצאות בלתי אפשרית.
6. ואם נציע שיקבע קו אורך אחיד זה יחמיר מאוד את הבעיות דלעיל , כי לפני שאדם יקבע לפי נקודת מוצאו עליו לדעת שאין שום ישוב כאמור לעיל לדרום או צפון לאורך כל הכדור בכל קווי האורך.
ה. ממילא יש הכרח לקבוע קו תאריך אחד מראש ברגע שישנה אפשרות למעבר של יותר מ-180 מעלות, והסיבה לקבעו ב-180 אינה סתם מכוח הנחת מהירות שווה ויציאה באותו זמן . אלא משום ששניהם שווים ואין העדפה ביניהם ואחרי מעבר הקו ,אנו שוברים לשניהם את סדר ספירתם ואין שום הצדקה לעשות זאת לאחד ברבע הדרך ולשני בשלושת רבעי וכיוצא בזה, אלא לעשות זאת במקום שוויון גמור. וכשאין מקור ללמוד דין אחר זה הכרח להשאיר זאת בברירת המחדל הזו.
ו. ועוד שבאופן טבעי לחלוטין נקודת המוצא מגדירה לאדם מה ממזרחו ומה ממערבו וברגע שצוו היכן שצוו ושם נקודת המוצא על פי הציווי ממזרח לו זה מזרח מוחלט לגבי שבת וסדר הימים וכנ"ל וממערב לו אלא אם כן יש הבהרה על שינוי, וכיוונים בכדור אמורים להיות שווים באורכם.
ז. ולכן לפי זה ללא שום ידיעה בדבר נקודת תליית המאורות במעשה בראשית, זו ברירת המחדל ההכרחית, תוגדר באופן זה נקודת ההתחלה לגבי סדר הימים, שהיא נקודת המרכז המוחלט בין מזרח למערב ,טבור הארץ.
קו ירוק כתב:יש כאן הנחה חמורה מאוד, ולא נכונה בעליל. שחוזרת על עצמה שוב ושוב. וכבר ציינתי ששקיל למטרפסיה הג"ר דויד יצחקי על טענות מסוג כלפי החזו"א. אך משום מה זה לא מרתיע את העיקשים.
הקדמונים קבעו את 90 מעלות למזרח מפאת שכך נקבע גם ללא שידעו שהיבשה מסתיימת שם.
יש להניח שליבם היה רחב לא פחות משל 'חכמים' בני זמנינו, שאין היבשה מסתיימת כמו סכין ב-90 מעלות... ואעפ"כ קבעו כסכין את קצה המזרח!
שלא לדבר על הצמצום שמא החזו"א שלא הכיר אטלס גאוגרפי מצוי בימיו. ושלא לדבר שמהדרות האטלס האגדית הנפוצה של משה ברור המנוח, יצאה לאור פה בארץ לראשונה כבר בתש"י (1950).. וכשהחזו"א נחית לעומקא דסוגיא הוא לא בדק את המינימום הזה? סכל אתה עושהו? מה אני קורא פה?
כששאלתי פעם מפרופסור ר' מאיר שורץ אם החזו"א הכיר את מפת הארץ ואת שדה בוקר (שוחחנו אודות שדה בוקר, ואודות שיחותיו עם החזו"א בענין), הוא הגיב לי בתנועת חיוך מבטלת: חסרו מפות אז?..
קו ירוק כתב:א. קצה המזרח היא זו שירושלים במרכזו. ולא משנה אם יש שם יבשה אם לאו. אלא שהנ"מ היא כשיש יבשה.
ב. הראשונים - אם לא הכירו את המפות, ובהחלט מסתבר שרוב הראשונים המדברים בסוגיא לא הכירו, אז בודאי לא התייחסו אליהן.
אלו שהכירו רק יכלו לומר הנה באמת בקצה המזרח מסתיים הישוב. אבל לא זה יסוד הענין אלא קבלה! וכבר העירו לך שאתה לומד לפי שכלך, ואין טעם להתכווח כלל, רק שלא יאמרו מדשתקי.. ואתה מטיף ומטיף, אז הערתי את דברי.
ג. החזו"א הבין שהראשונים דברו בקבלה, ולך ועיין בדבריו, ובדברי מי שהשיגו וחטף על הראש מתלמידי החכמים שכתבו בעניין אודותיו. ואתה הוא שמשגע את הפורום בהצפת הודעות ארוכות ומלאות ללא תקנה, הגם שלא טרחת לקרא את דברי התורה שנכתבו בסוגיא זו לאשורם. בכדי להבין קושט דברי אמת.
וכבר העירו לך בפורום אחר שסברותיך הכרסיות נר לרגליך, במקום להעמיק דעת.
בכל נושא סבוך; בזמנים, בשיעורים, קמים חכמים בעיניהם לשגע אושיות ההלכה בסברות כרס מקצה עליבות דעתם ומדעם. הן בפורום והן בפרסומים אחרים ככל שיכולים.
היות ובחרת לדבר בשפת ביבים - איסתרא בלגינא קיש קיש קריא, אולי אחכימך שגם לשפת ביבים יש קודים לשוניים דקדוקיים.. ובכן דיסקלט ולא דיסלקטי..
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 106 אורחים