לכשיבקע כתב:זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.
אשמח לצדדים ולדעות בעניין.
תא חזי כתב:לכשיבקע כתב:זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.
אשמח לצדדים ולדעות בעניין.
לכאו' נראה דהטעם שבש"ס כתוב 'טריפה', הוא כדי שלא יקראו בטעות 'טָרְפה' (שמשמעו 'היא טרפה את...'), ונוספה אות י' לסמן שאינו קמץ אלא צירי/סגול.
הלכך אולי יש לחלק בין ספר מנוקד, ששם אולי כדאי לכתוב 'טרפה', וספר שאינו מנוקד, ששם יש לכתוב 'טריפה'.
לכשיבקע כתב:זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.
אשמח לצדדים ולדעות בעניין.
עזריאל ברגר כתב:מעשה רב - מתוך https://tablet.otzar.org/pages/?&restor ... book=27857
תרגום מילולי של הביטוי ביידיש: יו"ד - זה דבר טוב.
(ואולי הוא התכוון גם למשמעות הנוספת של יוד - יהודי).
ולהעיר, שבמילה זו - לבינה/לבנה - בשתי האפשרויות אפשר לטעות ולקרוא בניקוד אחר: לְבָנָה/לַבִּינָה (מתוך משלי ב,ג).
אוהב אוצר כתב:אוהו, אשמח להכרעה בזה.
יש עוד כמה וכמה מילים על אותו משקל [של שאלה]
סגי נהור כתב:לכשיבקע כתב:זה כמה שאני מסופק כיצד לכתוב את התיבה הנ''ל. מחד גיסא בתורה כתיב טרפה, אך בש''ס ושו''ע איתא 'טריפה'.
אשמח לצדדים ולדעות בעניין.
למה אינך מסתפק באופן כתיבת התיבות מסופק (צ"ל מספק), תיבה (צ"ל תבה), עניין (צ"ל ענין).
רגילות בעלמא (בכללות - לנוחות הקריאה), והוא הדין והוא הטעם.לכשיבקע כתב:ומדוע מקפידים אפוא לכתוב 'שלחן ערוך' בעוד בכתיבה שאינה תורנית אף החרדים לדבר ה' כותבים 'שולחן'? ההבדל בין חרדים לדתיים לאומיים בכתיבת נדה/נידה אשה/אישה? זו שאלה לא קושיא.
לכשיבקע כתב:מהדברים עולה כי עכ''פ ע''פ כללי הלשון י''ל טרפה?
אוהב אוצר כתב:אוהו, אשמח להכרעה בזה.
יש עוד כמה וכמה מילים על אותו משקל [של שאלה]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 128 אורחים