יצחק אלחנן כתב:דוגמא לחשיבות של ספרים הנכתבים ע"י ת"ח בעצמם אפשר לראות בבירור, שבביוגרפיות רגילות כשהמעשה נסוב אודות איזה ויכוח בלימוד או הברקה וכדו', לא כתוב פירוט של הסוגיא\ההברקה וכד', וחסר כל היופי והמהות של הסיפור, משא"כ בביוגרפיות של סופרים ת"ח [נקודה זו בולטת במיוחד בספר על הגר"א גיינחובסקי]
גל של אגוזים כתב:לכותר האשכול:
גם עולמות שחרבו להרב יוסל שנברגר הוא עד"ז אך בספריו [כולל ס' עמוד אש] קיים מזה ומזה אל תנח ידיך.
תניא, אמר רבי שמעון: משיחתו של רבן גמליאל למדנו שני דברים; למדנו שעבדים פטורים מן הסוכה, ולמדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו. ולימא מדבריו של רבן גמליאל, מילתא אגב אורחיה קא משמע לן, כי הא דאמר רב אחא בר אדא, ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב מנין שאפילו שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד שנאמר ועלהו לא יבול.
משיחתו - לשון שיחת חולין ושמחה. מלתא - חדתא אגב אורחיה, דאזיל לאשמועינן שני דברים שלמדנו, הולך בלשונו בדבר שתוכל להבין בו דבר חידוש, דאי אמרת מדבריו לא שמעינן מינה שתהא שיחת חולין צריכה ליתן לב ללומדה, אבל השתא אשמעינן דצריך להטות אוזן אף לשיחתן, שאף היא סופה להבין בה דבר תורה מדבריו משמע דברי תורה שהוא מתכוין ללמדן לתלמידים. צריכה לימוד - צריך לשומעם שיתנו להן לב.
ועלהו לא יבול אמר רב אחא בר אדא אמר רב, ואמרי לה אמר רב אחא בר אבא אמר רב המנונא אמר רב שאפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד.
שיחת חולין - של חכמים צריכה תלמוד כדי להתלמד לדבר בלשונם שהוא בלשון נקיה ועושר ומרפא. ועלהו - הוי דבר קל שבאילן וכתיב לא יבול כלומר לא ילך לאיבוד.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 209 אורחים