פסוקי הנבואה בסמוך לסוף דניאל סתומים וחתומים, כפי שהורהו המלאך גבריאל. חשבתי לפרש את סוף פרק יא ושני הפסוקים הראשונים של פרק יב (שניכר לכל שהפרדתם היא מלאכותית) אודות השואה.
אציג את הרעיון ואשמח לכל תגובה (ואם יש מי שכבר קדמני אשמח להפניה).
הקדמה כללית: לכל אורך פרק י"א, הצפון זה אירופה, יון, רומא ועוד. הנגב זה מצרים.
מ וּבְעֵת קֵץ יִתְנַגַּח עִמּוֹ מֶלֶךְ הַנֶּגֶב וְיִשְׂתָּעֵר עָלָיו מֶלֶךְ הַצָּפוֹן בְּרֶכֶב וּבְפָרָשִׁים וּבָאֳנִיּוֹת רַבּוֹת, וּבָא בַאֲרָצוֹת וְשָׁטַף וְעָבָר.
מתוארת מלחמה בין מלך הנגב – בריטניה ששלטה אז במצרים, לבין מלך הצפון – היטלר. המלחמה נערכה ברכבים, בפרשים (הוורמאכט והצבא האדום השתמשו בפרשים בחזית המזרחית, ויקיפדיה) ובאניות רבות, משחתות, צוללות ועוד. ובא היטלר בארצות רבות שכבש אותם בבליץ – שטף ועבר.
מא וּבָא בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְרַבּוֹת יִכָּשֵׁלוּ, וְאֵלֶּה יִמָּלְטוּ מִיָּדוֹ, אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן.
כאשר היה בדרכו לארץ ישראל הוא נחל מפלות רבות. הארצות שממזרח לסואץ נמלטו ממנו לגמרי, אך:
מב וְיִשְׁלַח יָדוֹ בַּאֲרָצוֹת, וְאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תִהְיֶה לִפְלֵיטָה.
כבש חלקים מארצות רבות, אף כי לא בשלמות, וכן מצרים נכבשה בחלקה על ידי האיטלקים ולאחר מכן על ידי הקורפוס של רומל, שהגיע עד אל עלמיין, 100 ק"מ מאלכסנדריה.
מג וּמָשַׁל בְּמִכְמַנֵּי הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וּבְכֹל חֲמֻדוֹת מִצְרָיִם, וְלֻבִים וְכֻשִׁים בְּמִצְעָדָיו.
הנאצים כבשו ומשלו באוצרות של כסף וזהב וכן באוצרות מיוחדים שהגיעו ממצרים (אולי בלובר שבפריז?), ואת לוב וכוש – חבש, כבשו מדינות הציר תחת מגפיהם.
מד וּשְׁמֻעוֹת יְבַהֲלֻהוּ מִמִּזְרָח וּמִצָּפוֹן, וְיָצָא בְּחֵמָא גְדֹלָה לְהַשְׁמִיד וּלְהַחֲרִים רַבִּים.
כאשר הגיעו השמועות על מפלות בחזית המזרחית באביב תש"ד יצא היטלר להשמיד כמה שיותר יהודים, בעיקר מהונגריה, ולהחרים את רכושם (התקדמותו של הצבא האדום אל עבר גבולות הונגריה הביאה את הגרמנים להאיץ את השמדת היהודים, ויקיפדיה). גם מצפון אירופה, מנורמנדי, הגיעה השמועה על הפלישה, וגם זה גרם להאיץ את השמדת היהודים והחרמת רכושם.
מה וְיִטַּע אָהֳלֵי אַפַּדְנוֹ בֵּין יַמִּים לְהַר צְבִי קֹדֶשׁ, וּבָא עַד קִצּוֹ וְאֵין עוֹזֵר לוֹ.
שיא שלטונו היה בין הימים, האוקיינוס האטלנטי, הים הצפוני, הים התיכון, ועד סמוך לארץ ישראל (אולי גם נרמזה כאן המערכה באוקיינוס השקט, ע"י היפנים). ולבסוף הגיע עד סופו, הובס והתאבד ואיש כבר לא עזר לו.
א וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר.
באותו הזמן יעמוד מיכאל לבקש על היהודים, כיוון שתהיה עת צרה שלא נהייתה מעולם עד אותו הזמן. ואלו שנכתבו בספר החיים יימלטו מהגזירה הנוראה.
ב וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם. ג וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד.
נבואה לעתיד, המנחמת כי רבים נהרגו במלחמה אך יקיצו בתחיית המתים וכו'.