בריושמא כתב:לשעבר פגשתי באחד מגדולי תלמידי החכמים הבקיאים בסידור הרש"ש ושחתי לו את כל הנ"ל. הוא הביט בי לרגע, הפנה את גבו והלך
הלאה בלי להוציא מילה מפיו.
בריושמא כתב:ק
סידור שהעתיק ר' יהוסף דוד אדרעי והיה בידיו של החיד"א - היה בידי.
החיד"א כתב בו עמודים שלמים והוסיף הערות בגיליונות - הכל בעצם כתיבת ידו.
הסידור הזה נמצא כיום בידים פרטיות.
בריושמא כתב:שני הבדלים יסודיים מצאתי בין אלה ובין המצויים כיום - ואני יודע שהסידורים הידועים והמפורסמים נחלקים לכמה וכמה נוסחים:
א. בסידורים שהעתיק ר' יהוסף דוד אדרעי נמצא רק סדר אחד של כוונות לתפילת העמידה. טור אחד בלבד.
ב. ר' יהוסף דוד אדרעי העתיק את הסידור כולו, אבל לא את קריאת שמע וברכותיה. את אלה העתיק מישהו אחר.
בסידור החיד"א - השלים החיד"א בעצם כתיבת ידו את קריאת שמע וברכותיה עם כוונות הרש"ש.
בסידור שנמצא במוסד הרב קוק וצילומו במכון לתצלומי כתבי יד - השלים אלמוני את קריאת שמע וברכותיה עם כוונות הרש"ש, כנראה הוא
הבעלים של הסידור.
בריושמא כתב:אולי יפתח אשכול זה פתח כחודו של מחט לעורר תלמידי חכמים להיכנס לסוגיה גדולה זו ולפתוח בה פתח כפתחו של אולם,
וסידורו של הרש"ש יואר באור חדש.
ישראל אליהו כתב:יעויין בעלי הדס, א, בהערות הרב מנצור, שאין דבר כזה סידור הרש"ש [בענייני נוסחאות],
כי כל מיני עדות ונוסחים התפללו אצלו, וכל אחד כתב את הכוונות על סידורו שלו. כך שהנוסחאות לא מחייבות כלל.
גביר כתב:הגיעה עבודת דיסרטציה [תאר שלישי]- מקומן של כוונת התפילה של הרש"ש (רבי שלום מזרחי שרעבי) בתולדות הקבלה / מאת: יניב מזומן [איני יודע מיהו ומהו, עכ"פ נראה בן תורה] - לפי ההקדמה 'מטרת העבודה היא להציג ולנתח את שיטתו הקבלית ואת ריטואל התפילה בכוונות שהרש"ש ותלמידיו פיתחו מתוך השיטה הקבלית שלהם ולאפיין ולמקם את תורת הרש"ש במסגרת ההיסטוריה של תולדות הקבלה. עבודה זו תעשה על ידי ניתוח מקורותיה, הגורמים להתפתחות הייחודית שלה, העיגון שלה במציאות בה היא נוצרה ולבסוף השפעתה ההיסטורית על התפתחותהרעיונות והריטואליים הקבליים. אנתח את הטקסטים הקבליים של הרש"ש לאורם של דיונים מקבילים בקבלת האר"י בעיקר בספרים עץ חיים ושער הכוונות לר' חיים ויטאל, והטקסטים שנכתבו בין הקורפוסים הללו תוך בחינת זיקתם לתורת הרש"ש. '
ישנה כאן -
https://aranne5.bgu.ac.il/others/MezumanYaniv19763.pdf
מדבר קדש כתב:בעיקרון, יש הרבה שחושדים בסידור הרש"ש המוכר כיום ונקרא "הסידור הנדפס" שאיננו מדוייק (בישיבת בית אל בעיר העתיקה לא מחזיקים בכלל ממנו)
מדבר קדש כתב:בעיקרון, יש הרבה שחושדים בסידור הרש"ש המוכר כיום ונקרא "הסידור הנדפס" שאיננו מדוייק (בישיבת בית אל בעיר העתיקה לא מחזיקים בכלל ממנו)
אברךפשוט כתב:מדבר קדש כתב:בעיקרון, יש הרבה שחושדים בסידור הרש"ש המוכר כיום ונקרא "הסידור הנדפס" שאיננו מדוייק (בישיבת בית אל בעיר העתיקה לא מחזיקים בכלל ממנו)
כמדומני שבישיבת בית אל שבעיר העתיקה לא סומכים על שום סידור, ומשתמשים בסידורים (צבעוניים!) משלהם עם תוספות על גבי תוספות, שאינן קיימות בסידורים האחרים.
[ובאופן כללי, משיטוטיי אצל מקובלי דורנו, שמתי לב שאין מקובל ומכוון שאין סידורו מלא בהגהות ובהוספות טלאי על גבי טלאי]
אברךפשוט כתב:שיטתם לפי הידוע לי, כפי שנהג הרב גץ, לעיין בדברי הרש"ש במקורם בעיון גדול על כל קוץ וקוץ, ועל פי זה לבנות את הסידור. הם טוענים על הרבה הוספות שנוספו בסידור שאין להם שום מקור בדברי הרש"ש והאר"י.
לגבי עניין הצבעוני זה אמנם עניין "חדש" אבל יש בו הגיון גדול. בשילובי שמות זה מקל לראות את השמות משולבים, (כפי שבחלק מהסידורים הגדילו את הפונט של אחד השמות* וכאשר מכוונים מבנים של חיצוניות ופנימיות כל אחד בצבע שונה.
מדבר קדש כתב:אכן, ישנו סידור אחד הנדפס שכן נמצא אצלם שגם הוא צבעוני - שכחתי שמו. יש להם גם סידור רשפי אש לפי שיטת הרב גץ, שגם הוא אכן צבעוני. יש להם מערכת של מושגים ייחודיים להם. אכן, עומק הלימוד שם לא סטנדרטי. גם ראש הישיבה הנוכחי, הרב ישראל אביחי הינו מעיין עצום, ובקיא מופלא בכל כתבי האר"י והרש"ש. אישית, לא התחברתי כל כך ולא השתכנעתי מכל דיוק והבנה (בעיקר למדתי אצל אחד מתלמידיו - שגם הוא מעיין גדול). יש מקובלים חשובים שמתייעצים עמו ומתבטלים כלפיו.
הם לא התחילו עם הצבעים. גם בבית מדרשו של הרב עטייה משתמשים בכוונות צבעוניות.
כחול לבחינות החסד, ואדום לבחינות הגבורה.. כמו באמבטיה..
אשמח לדעת ממי שיודע מיהו אותו יניב מזומן. ראיתי בעבר פרסומים אחרים שלו שיטת הרש"ש.
תא חזי כתב:אברךפשוט כתב:שיטתם לפי הידוע לי, כפי שנהג הרב גץ, לעיין בדברי הרש"ש במקורם בעיון גדול על כל קוץ וקוץ, ועל פי זה לבנות את הסידור. הם טוענים על הרבה הוספות שנוספו בסידור שאין להם שום מקור בדברי הרש"ש והאר"י.
לגבי עניין הצבעוני זה אמנם עניין "חדש" אבל יש בו הגיון גדול. בשילובי שמות זה מקל לראות את השמות משולבים, (כפי שבחלק מהסידורים הגדילו את הפונט של אחד השמות* וכאשר מכוונים מבנים של חיצוניות ופנימיות כל אחד בצבע שונה.
אברךפשוט כתב:לענ"ד הם לא מכוונים לצבעים של הרמ"ק אלא לתועלת הכיוון ולא מכוונים בצבעים עצמם כלל, לכן כל הקושיות על הצבעים לא רלוונטיות לענ"ד.
אברךפשוט כתב:לגבי הרב ישראל אכן הוא עבר על כל תורת האר"י וגוריו לפי מה שאומרים תלמידיו. וודאי שתלמידי חכמים אחרים לא יבינו מהיכן יצאו הדברים מכיוון שהם לא למדו את הסוגיה באותו אופן, ולכן אין בכך ראיה. הם אכן מחדשים דרך בהבנת הרש"ש כפי שכל מעמיק בדבריו מחדש חידושים והבנות והדברים נעשים באופן מודע. בעז"ה שתרבה הדעת וכל אדם ידקדק ויעיין ויוציא את ההלכה למעשה על פי עיונו כפי שנוהגים תלמידי החכמים בנושאים שונים.
אברךפשוט כתב:איני בא להתפלמס כלל, זה לא העניין שלי. אני חושב שאכן הם שיטה עצמאית אבל שיש לה מקום ולא צריך להיתפס לדבר שוליים בשיטה כמו הצבעים וכו'. אה"נ בעז"ה תבוא הגאולה וכל לומדי הרש"ש ישבו ביחד וילבנו את הדברים ויוציאו הלכה למעשה לטובת עם ישראל.
אברךפשוט כתב:ועוד להעיר שהרב ישראל והגרי"מ מורגנשטרן בידידות גדולה מאוד ודנים בנושאים האמורים לעיל.
תא חזי כתב:האם זוכר (ורשאי) כת"ר לומר מה היקפו של הסידור שהיה בידי החיד"א? האם הוא כרכא דכולא ביה וכדרך סידורי "האר"י", או שמדובר רק בתפילה אחת (נניח שחרית)?
אם כי יש לציין שסוגיא זו אינה 'גדולה' בכמותה לעומת סוגיית כתבי האר"י.
בריושמא כתב:תא חזי כתב:האם זוכר (ורשאי) כת"ר לומר מה היקפו של הסידור שהיה בידי החיד"א? האם הוא כרכא דכולא ביה וכדרך סידורי "האר"י", או שמדובר רק בתפילה אחת (נניח שחרית)?
אם כי יש לציין שסוגיא זו אינה 'גדולה' בכמותה לעומת סוגיית כתבי האר"י.
שני כתבי יד היו בידי.
האחד, תפילות ימות החול ושבת. 200 דפים.
השני, תפילות הימים הנוראים. 102 דפים.
שני סוחרים שונים הביאו את שני כתבי היד, בלא קשר ביניהם.
סוגיית סידורי הרש"ש היא גדולה ונכבדה. כי כדי לבררה באמת צריך להסיר את כל המוסכמות והסברות שנכתבו עד עתה, ולהתחיל הכל מבראשית:
א. לרשום את כל הסידורים שכתב ר"י אדרעי בעצמו. כתבי יד, לא דפוסים.
ב. לתאר אותם בדיוק נמרץ. אותם ורק אותם, אותם כמות שהם.
ג. תיאור זה הוא הבסיס להבנת סידורי הרש"ש כולם, והוא צריך להיעשות בלי כל הנחות מוקדמות ובלי כל השוואות לסידורים המאוחרים יותר.
ד. על יסוד כתבי יד אלו צריך להניח את הקומה הבאה אחריהם לפי סדר הזמנים.
ה. לתאר את הקומה הזאת בדיוק נמרץ. כלומר, לרשום את כל השינויים המהותיים שנעשו, לרשום את המקובלים שערכו וסידרו סידורים חדשים,
להבין את אשר עשו ואת מגמתם.
ו. להמשיך הלאה, דור אחר דור, מקום אחר מקום.
ז. אחר תיאור כתבי היד יבוא תיאור הדפוסים. בזה אחר זה.
זו היא עבודה גדולה ונכבדה. משום שזו עבודה ביוגרפית וביבליוגרפית שאי אפשר לעשותה בלי להבין את קבלת הרש"ש, שהרי
אי אפשר להבין את מהלך העריכות בלי להבין את תוכנן ואת אשר ביקשו המקובלים העורכים בעבודתם.
ואי אפשר להבין באמת את קבלת הרש"ש ואת ספריו היסודיים בלי להבין את אשר חידש הרש"ש ביחס לקבלת האר"י.
שהרי הבנת כוונות הרש"ש - מהסידור הראשון עד האחרון - תלויה בשאלה הגדולה והשורשית:
כיצד למד הרש"ש את קבלת האר"י, מה חידש בהבנתה, מה הוסיף עליה.
כל אלה מצטרפים לעבודה כבירה, יותר מעבודה גדולה ונכבדה.
רציני כתב:יש כמה כת"י של ר"י אדרעי באוצר החכמה.
עוד נקודה חשובה, אם אנו אומרים שהנוסח של היר"א הוא מהדורה בתרא [ונדפס בישיבת הרב הדאיה כמו שצויין לעיל. וכן נדפס הכת"י שהיה בידו של הרב אלחדד. ויש דיון איזה הוא יותר בתרא]. אז יש להתחשב בו יותר ואפילו יותר מכתב ידו של הר"י אדרעי.
רציני כתב:יש כמה כת"י של ר"י אדרעי באוצר החכמה.
עוד נקודה חשובה, אם אנו אומרים שהנוסח של היר"א הוא מהדורה בתרא [ונדפס בישיבת הרב הדאיה כמו שצויין לעיל. וכן נדפס הכת"י שהיה בידו של הרב אלחדד. ויש דיון איזה הוא יותר בתרא]. אז יש להתחשב בו יותר ואפילו יותר מכתב ידו של הר"י אדרעי.
בריושמא כתב:רציני כתב:יש כמה כת"י של ר"י אדרעי באוצר החכמה.
עוד נקודה חשובה, אם אנו אומרים שהנוסח של היר"א הוא מהדורה בתרא [ונדפס בישיבת הרב הדאיה כמו שצויין לעיל. וכן נדפס הכת"י שהיה בידו של הרב אלחדד. ויש דיון איזה הוא יותר בתרא]. אז יש להתחשב בו יותר ואפילו יותר מכתב ידו של הר"י אדרעי.
א.
יסלח לי מר, אבל דבריך אינם רציניים.
לא כך עובדים, ולא כך חורשים.
בדרך זו אין מגיעים אל האמת, ואין מבינים את שיטתו של הרש"ש לאשורה.
ב.
עם כל ההערכה ל'אוצר החכמה', ועם כל הכבוד למאמץ הבלתי נלאה לאגור ב'אוצר החכמה' כל טוב, עדיין יש כתבי יד וספרים
חשובים שנותרו מחוצה לו.
התורה היא חשובה, חשובה מאוד, וכדי להבין אותה צריך לעמול, ולא להסתפק באוצר המוכן ומזומן ונמצא בקלות בהישג יד ובמסך מחשב.
תא חזי כתב:רציני כתב:יש כמה כת"י של ר"י אדרעי באוצר החכמה.
עוד נקודה חשובה, אם אנו אומרים שהנוסח של היר"א הוא מהדורה בתרא [ונדפס בישיבת הרב הדאיה כמו שצויין לעיל. וכן נדפס הכת"י שהיה בידו של הרב אלחדד. ויש דיון איזה הוא יותר בתרא]. אז יש להתחשב בו יותר ואפילו יותר מכתב ידו של הר"י אדרעי.
מלבד מה שיש באוצר החכמה (שכמדומני מקורו באיזה דיסק שפעם הופץ, המבוסס על הקטלוג של ר' בריושמא לספריית מוסאיוף בבר-אילן), יש עוד כתבי יד לא מעטים, בספריות ובידים פרטיות. (מה שאמרתי לעיל כי "סוגיא זו אינה 'גדולה' בכמותה לעומת סוגיית כתבי האר"י" והוכיחני ר' בריושמא, כוונתי היתה כי סוגיית סידורי הרש"ש היא פחות או יותר ליניארית, ויש לה (לפי מה שהבנתי לע"ע) אולי לכל היותר 2 או 3 קוים מקבילים עיקריים (וזאת מסיבת הזמן היותר קצר, והפריסה הגיאוגרפית. איני מדבר על מהדורות, אלא על מסורות, שככה"נ נוצרו בעקבות המהדורות) משא"כ בכתבי האר"י שם רבו כמו רבו ההסתעפויות, משך הזמן, והריחוק הגיאוגרפי, אבל ודאי שכל דבר נדרש מקורו בכתבי הרש"ש ולמעלה בקודש בדברי האר"י. וכאמור בדברי הרב בריושמא - העיקר הוא לגשת לסוגיא זו ללא הנחות מוקדמות כלל).
מקופיא, מסידורי היר"א (כל עוד לא נמצאו עוד חוליות מקשרות ביניהם לבין הסידורים שנכתבו בחיי הרש"ש, וכמו שמעיד היר"א בעצמו שהרבה כתב על פי מה שרבו הדב"ש הורה לו, ואילו סידורי המהדורא בתרא של הרש"ש אבדו בחו"ל) ניתן לכל היותר לדעת את דעת והבנת היר"א עצמו (שהיא דבר גדול ועצום לכשעצמו, וי"א דאמרינן הכא הלכתא כבתראי) בכוונות הרש"ש, וכולי האי ואולי (אם לא נתערבו בה סברות והגהות אחרים מחו"ר בית אל).
רציני כתב:אם אין את כל הכתבי יד אז אסור לציין לכתבי יד שכן יש.
רציני כתב:אני לא חלמתי אתמול בלילה שסידור היר''א זה מהדורה בתרא של סידור הרש''ש.
בריושמא כתב:רציני כתב:עוד נקודה חשובה, אם אנו אומרים שהנוסח של היר"א הוא מהדורה בתרא [ונדפס בישיבת הרב הדאיה כמו שצויין לעיל. וכן נדפס הכת"י שהיה בידו של הרב אלחדד. ויש דיון איזה הוא יותר בתרא]. אז יש להתחשב בו יותר ואפילו יותר מכתב ידו של הר"י אדרעי.
א.
יסלח לי מר, אבל דבריך אינם רציניים.
לא כך עובדים, ולא כך חורשים.
בדרך זו אין מגיעים אל האמת, ואין מבינים את שיטתו של הרש"ש לאשורה.
תא חזי כתב:מקופיא, מסידורי היר"א (כל עוד לא נמצאו עוד חוליות מקשרות ביניהם לבין הסידורים שנכתבו בחיי הרש"ש, וכמו שמעיד היר"א בעצמו שהרבה כתב על פי מה שרבו הדב"ש הורה לו, ואילו סידורי המהדורא בתרא של הרש"ש אבדו בחו"ל) ניתן לכל היותר לדעת את דעת והבנת היר"א עצמו (שהיא דבר גדול ועצום לכשעצמו, וי"א דאמרינן הכא הלכתא כבתראי) בכוונות הרש"ש, וכולי האי ואולי (אם לא נתערבו בה סברות והגהות אחרים מחו"ר בית אל).
תא חזי כתב:רציני כתב:אני לא חלמתי אתמול בלילה שסידור היר''א זה מהדורה בתרא של סידור הרש''ש.
?
רציני כתב:סידור נהר שלום ירושלים תשנ"ב. זה הסידור שהיה בידי הרב אלחדד ושהיו מתפללים בו בישיבת בית אל. בעמוד 6 בהסכמת המנחת יצחק "סידור זה הינו מהדורא בתרא". וכעין זה בעמוד 7 בהסכמת ראשי ישיבת שער השמים הרב יחיאל פישל אייזנבאך והרב יעקב מאיר שכטר. וכן בעמוד 8 בפתיחה מהרב יעקב הלל [ועיין שם בעמוד 11 שגם לו הגיע סידור החיד"א מכת"י. ואולי הוא אחר] וכן עיין עוד בדבריו בעמוד 13.
בשנת תשס"ג בירושלים הוציאו לאור את סידור היר"א מכתב יד סופר היר"א הרב לוי יפרח. שהיה בידי הרב הדאיה.
רציני כתב:למסקנה אם סידור היר"א הוא המהדורה בתרא אם כן יהיה לו משקל גדול יותר מכת"י של הר"י אדרעי. גם כת"י של הר"י אדרעי זה מאוד חשוב וכו' וכל הדברים האמורים לעיל וכו', וזה לא סותר, ודו"ק.
אני לא חוקר ולא יודע לראות כתבי יד, לא רציני ולא יודע להגיע לאמת וק"ו שלא מבין את שיטת הרש"ש לאשורה. אבל נקלעתי לסידורים של היר"א וקראתי את הדף השער.
רציני כתב:
תא חזי כתב:
בריושמא כתב:שני הבדלים יסודיים מצאתי בין אלה ובין המצויים כיום - ואני יודע שהסידורים הידועים והמפורסמים נחלקים לכמה וכמה נוסחים:
א. בסידורים שהעתיק ר' יהוסף דוד אדרעי נמצא רק סדר אחד של כוונות לתפילת העמידה. טור אחד בלבד.
ב. ר' יהוסף דוד אדרעי העתיק את הסידור כולו, אבל לא את קריאת שמע וברכותיה. את אלה העתיק מישהו אחר.
בסידור החיד"א - השלים החיד"א בעצם כתיבת ידו את קריאת שמע וברכותיה עם כוונות הרש"ש.
בסידור שנמצא במוסד הרב קוק וצילומו במכון לתצלומי כתבי יד - השלים אלמוני את קריאת שמע וברכותיה עם כוונות הרש"ש, כנראה הוא
הבעלים של הסידור.
צודקתא חזי כתב:ירושלים תשמ"א-תשמ"ג ......רציני כתב:סידור נהר שלום ירושלים תשנ"ב. .....
תא חזי כתב:רציני כתב:למסקנה אם סידור היר"א הוא המהדורה בתרא אם כן יהיה לו משקל גדול יותר מכת"י של הר"י אדרעי. גם כת"י של הר"י אדרעי זה מאוד חשוב וכו' וכל הדברים האמורים לעיל וכו', וזה לא סותר, ודו"ק.
אני לא חוקר ולא יודע לראות כתבי יד, לא רציני ולא יודע להגיע לאמת וק"ו שלא מבין את שיטת הרש"ש לאשורה. אבל נקלעתי לסידורים של היר"א וקראתי את הדף השער.
אם לא חקרת, אז איך הגעת "למסקנה"? ולו יהי כדבריך, למה רבים (ולא כל) מלומדי סידור הרש"ש עמלים לברר נוסחאות מכתבי יד. ולמה מצטערים המקובלים ומזכירים כפעם בפעם בכתביהם כי "סידורי המ"ב לקחם בנו הח"י בשמ"ש (= ה'רב ח'זקיה י'צחק ב"ר ש'לום מ'זרחי ש'רעבי) לערי המערב ונותרו שם"? הרי לפנינו סידורי מהדורא בתרא, ואין אחריהם כלום?
אלא ודאי שהדרך היא כמ"ש הרב בריושמא לברר ולדון ולדרוש ולתור בחכמה, ואין להסתפק במה שמוגש לפנינו, כביכול בתורת "מהדורא בתרא".
תא חזי כתב:
רציני כתב:א. אם יהיה סתירה בין סידור היר"א לסידור הר"י אדרעי. ואין לנו ממקום אחר להכריע, מה עושים?
רציני כתב:ב. יש עוד מעלות לדעת מה הם הנוסחאות האחרות. לדוגמא במהדורה קמא האריך יותר הרש"ש. או לדעת למה חזר בו הרש"ש.
רציני כתב:ג. לפי איך שמתארים את לימודו של הרש"ש שכל הזמן היה מגיה ומוסיף. יכול להיות שיש לא רק מהדורא קמא ומהדורה בתרא, אלא הרבה יותר. אולם יש הסוברים שבכלל אין מהדורה קמא ומהדורה בתרא עיין עטרת מרדכי [סידור כוונות לחנוכה עמוד י בהערה 8] ובשמן ששון מהדורת אהבת שלום (ח"ד עמוד תרלו).
רציני כתב:עוד דבר: בספר מעיל אליהו לרבי אליהו מני הביא סתירה בין סידור הר"י אדרעי לרוב הסידורים, עיין שם.
מדבריו למדתי ב' דברים: א. אפילו שמעלת סידור הר"י אדרעי גדולה בכל זאת יש גם חשיבות לסידורים האחרים. ב. היה לו את סידור הר"י אדרעי, ובכל זאת עשה ספר לחקור את נוסחאות הסידור והתחשב בשאר הנוסחאות ודן בהם וכו'.
תא חזי כתב:רציני כתב:ב. יש עוד מעלות לדעת מה הם הנוסחאות האחרות. לדוגמא במהדורה קמא האריך יותר הרש"ש. או לדעת למה חזר בו הרש"ש.
בד"כ הרש"ש קיצר מאוד במ"ק.
בריושמא כתב:סידור שהעתיק ר' יהוסף דוד אדרעי והיה בידיו של החיד"א - היה בידי.
החיד"א כתב בו עמודים שלמים והוסיף הערות בגיליונות - הכל בעצם כתיבת ידו.
הסידור הזה נמצא כיום בידים פרטיות.
בסידור החיד"א - השלים החיד"א בעצם כתיבת ידו את קריאת שמע וברכותיה עם כוונות הרש"ש.
שבע כתב:בריושמא כתב:סידור שהעתיק ר' יהוסף דוד אדרעי והיה בידיו של החיד"א - היה בידי.
החיד"א כתב בו עמודים שלמים והוסיף הערות בגיליונות - הכל בעצם כתיבת ידו.
הסידור הזה נמצא כיום בידים פרטיות.
בסידור החיד"א - השלים החיד"א בעצם כתיבת ידו את קריאת שמע וברכותיה עם כוונות הרש"ש.
אשרי עין ראתה
וכל יקר ראתה עיני
ברוך שמסר עולמו לשומרים
רציני כתב:תא חזי כתב:רציני כתב:ב. יש עוד מעלות לדעת מה הם הנוסחאות האחרות. לדוגמא במהדורה קמא האריך יותר הרש"ש. או לדעת למה חזר בו הרש"ש.
בד"כ הרש"ש קיצר מאוד במ"ק.
בספר שמן ששון מהדורת אהבת שלום חלק ד עמוד תרלה כתבו ב"דברים אחדים" וז"ל: בכתיבותיו המאוחרות היה כותב עיקרי החידושים והשינויים שנתחדשו לו ולא היה חוזר וכותב עיקר משנתו ויסודות מושכלות ראשונות ולזה צריך לשלבם עם כתבי המהדורות הראשונות. עכ"ל.
מאיר נקי כתב:יש סברא ששמעתי שסידור היר"א הוא הסידור הכי נכון לפי שיטת הרש"ש, מכיון שסידור הנדפס הוא עפ"י שיטת הרד"ם תלמיד הרש"ש שחלק עליו בכמה מקומות, ולכן נהגו הרבה מהמכוונים לכוין עפ"י שיטת היר"א, כן נהג הרב ר' דוד דניאל הכהן ר"י שערי קדושה ותפילה כן נהג הרב אהרון ביטון תלמידו המובהק של הרב ציון ברכה וכן נהגו רבים.
אמנם השיטה הרווחת ברוב הישיבות היא שיטתו של הרב השד"ה שבעצם בהכוונתו יצא סידור הנדפס, מכיון שהוא למד בבית אל ונחלק שם עם החכמים ולכן עזב ופתח את ישיבת רחובות הנהר והנהיג אותה עפ"י שיטתו ותלמידיו הוציאו את ג' כרכי סידור הנדפס ספר בניהו תיקון הנפש וכוונות פרטיות ובסידורים אלו השתמשו רוב גדולי המקובלים בדור האחרון הרב מרדכי שרעבי הרב כדורי הרב סלמאן מוצפי הרב דרזי שערך את סידורו מסידור זה והוסיף הוספות גם מסידורים אחרים בשביל הסדר שלא יצטרכו לדפדף וכו' כן נהג ומנהיג הרב מרדכי עטיה בישיבתו וכן נהגו בישיבת נהר שלום אמנם בסידורים שיצאו על ידם הוסיפו הוספות גם מהיר"א ועוד,
הסידור היום שהולך עפ"י שיטתו של השד"ה והסידור הנדפס, הוא סידור נקודות הכסף שיוצא ע"י ישיבת דברי שלום בני ברק, גם הרב מרדכי עטיה הוציא כמה סידורים עפ"י שיטת השד"ה על פורים וחנוכה וערבית של ליל פסח ותלמידיו הוציאו על שבועות סידור של ערבית לחול ועוד.
וע"ע בספר אהבת שלום להגר"י הלל מש"כ בזה.
מגדל כתב:הסידורים שכתב הר"י אדרעי הם הכי מוסמכים?
מגדל כתב:סידורים אלו כתב עבור הרש"ש או שהעתיק מסידורים שכתב הרש"ש עצמו ואינם בידינו?
מגדל כתב:מה פשרן של כל העריכות האחרות? אלו שינויים שערך הרש"ש עצמו? (ראיתי שיש שהזכירו מהדורא בתרא), או עריכות של מקובלים אחרים לסידור הרש"ש.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 283 אורחים