עוד מקטנותינו, לימדונו את מדרשי חז"ל, שכל אחד מה שהיה רוצה לטעום היה מרגיש במן.
והנה ברש"י פ' יז פסוק לה, איתא החשבון שבני ישראל אכלו המן 40 שנה פחות 30 יום
ומת' רש"י שבעוגות שהוציאו ממצרים היה טעם מן.
א"כ יש לדייק שבנ"י לא ידעו מהו ה'חומר' של המן. אך הטעם כבר הכירו.
ומאידך, האם גם בעוגות מצות יכלו לבקש הטעם שרוצים? או שזה היה רק תכונת המן