אין מסיחין בסעודה להראות שאכילה ג"כ עבודה היא - מקור

[צפנת פענח]

האם מישהו יודע לציין בחינה דלהלן בספרי דרוש או חסידות.

"אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט, דעבודת התפילה ולימוד התורה הוא על ידי הגרון, והאכילה הוא על ידי הושט, ודרך הצדיקים שגם האכילה אצלם עבודה חשובה לשם שמים, כמו העבודה של תורה ותפילה, ואם מסיחין בדברי תורה בשעת הסעודה הרי נראה בזה שאין האכילה עבודה הוא אצלו כל כך כמו התורה והתפילה, שהרי הוא מפסיק בשעת הסעודה לשוח בדברי תורה, וזה שרמזו חכמינו אין מסיחין בסעודה, פי' שאין צריך להסיח בדברי תורה בשעת הסעודה, שמא יקדים קנה לושט, היינו שלא יקדים ויעדיף אמירת דברי תורה בקנה יותר מן האכילה בושט, אלא צריך שיהיו שניהם שוים במעלתם לעבוד את השי"ת עם הושט כמו עם הקנה".

מצאתי בדברי יואל להרה"ק מהר"י ט"ב מסאטמאר זי"ע שגם מביאו בשם ספרים הקדושים, אמנם שאלתי ובקשתי לאתר מקור לדברים בספרים. ואליכם אישים אקרא למצאו בזריזות, ויהי' שכמ"ה.

[איש_ספר]

כנראה שהמקור הראשון הוא הצדיק מליסקא בספרו פרשת בראשית

[שבטיישראל]

אגב, ידוע הענין המיוחד שהיה לו לרביה"ק מהר"י ט"ב זיע"א בספה"ק אך פרי תבואה להרה"ק מרהצ"ה מליסקא זיע"א

וכידוע שתמיד הקפיד להניח את הספר הלז על הבימה בשעת תקיעת שופר

[דמשק]

חתם סופר פר' תולדות עמ' רנ"ה, תו"מ ד"ה ויעתר לו ה', ובדרושים ואגדות פר' ויחי