בסידור ב"נשמת כ"ח" לשבת: אלו-ה כל בריות אדון כל תולדות המהולל ברוב התשבחות המנהג עולמו בחסד ובריותיו ברחמים, וה' לא ינום ולא יישן. המעורר ישנים. והמקיץ נרדמים. והמשיח אלמים. והמתיר אסורים. והסומך נופלים. והזוקף כפופים. לך לבדך אנחנו מודים.
לכאורה אחר שאנו משבחים על נפלאות הקב"ה שהוא אדון כל התולדות והמשיח אלמים וכיו"ב, מה רבותא יש במעורר ישינים ובמקיץ נרדמים, הרי זה כל בן אדם יכול לעשות לעורר אנשים ישנים, וגם אם נדחק לומר שהכוונה שמחיה המתים, הנה ראיתי בנוסח ספרד: הנה לא ינום ולא יישן המעורר ישנים והמקיץ נרדמים מחיה מתים ורופא חולים פוקח עורים וזוקף כפופים", וכן הוא נוסח הספרדיים בזה, ולפ"ז א"א לומר דמעורר ישנים הכוונה שמחיה מתים.