והלשון הכתוב בנוסחאות והלכתא וכו' אלו היה עיקר גמרא לא תמהנו עליו אבל אין לו עיקר בנוסחאות ישנות ומלשון אחרונים פוסקי הלכות הוא
וכ"כ גם הר"ן על הרי"ף מסכת חולין דף טו עמוד א
ואין זה מספיק שזה הלשון אינו מעיקר גמרא אלא מלשון האחרונים פוסקי הלכות
האם דברים אלו הם כלליים, שבכל מקום שהוזכר בגמ' הלשון 'והלכתא' הוא אינו מדברי הגמ', או שרק במקומות המוזכרים כן התברר שאין זה מדברי הגמרא?