זאינץ כתב:׳׳ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׳׳.
וּבָזֶה יוּבָן מַה שֶּׁהִפְלִיגוּ רַזַ"ל בִּמְאֹד מְאֹד בְּמַעֲלַת הַצְּדָקָה וְאָמְרוּ שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת, וּבְכָל תַּלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי הִיא נִקְרֵאת בְּשֵׁם "מִצְוָה" סְתָם. כִּי כָּךְ הָיָה הֶרְגֵּל הַלָּשׁוֹן, לִקְרוֹא צְדָקָה בְּשֵׁם "מִצְוָה" סְתָם, מִפְּנֵי שֶׁהִיא עִקַּר הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְעוֹלָה עַל כֻּלָּנָה. שֶׁכֻּלָּן הֵן רַק לְהַעֲלוֹת נֶפֶשׁ הַחִיּוּנִית לַה', שֶׁהִיא הִיא הַמְּקַיֶּמֶת אוֹתָן וּמִתְלַבֶּשֶׁת בָּהֶן לִכָּלֵל בְּאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא הַמְּלֻבָּשׁ בָּהֶן. וְאֵין לְךָ מִצְוָה שֶׁנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית מִתְלַבֶּשֶׁת בָּהּ כָּל כָּךְ כִּבְמִצְוַת הַצְּדָקָה. שֶׁבְּכָל הַמִּצְוֹת אֵין מִתְלַבֵּשׁ בָּהֶן, רַק כֹּחַ אֶחָד מִנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית, בִּשְׁעַת מַעֲשֵׂה הַמִּצְוָה לְבַד. אֲבָל בִּצְדָקָה, שֶׁאָדָם נוֹתֵן מִיגִיעַ כַּפָּיו, הֲרֵי כָּל כֹּחַ נַפְשׁוֹ הַחִיּוּנִית מְלֻבָּשׁ בַּעֲשִׂיַּת מְלַאכְתּוֹ אוֹ עֵסֶק אַחֵר שֶׁנִּשְׂתַּכֵּר בּוֹ מָעוֹת אֵלּוּ; וּכְשֶׁנּוֹתְנָן לִצְדָקָה, הֲרֵי כָּל נַפְשׁוֹ הַחִיּוּנִית עוֹלָה לַה'. וְגַם מִי שֶׁאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ, מִכָּל מָקוֹם הוֹאִיל וּבְמָעוֹת אֵלּוּ הָיָה יָכוֹל לִקְנוֹת חַיֵּי נַפְשׁוֹ הַחִיּוּנִית, הֲרֵי נוֹתֵן חַיֵּי נַפְשׁוֹ לַה'. וְלָכֵן אָמְרוּ רַזַ"ל שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הַגְּאֻלָּה, לְפִי שֶׁבִּצְדָקָה אַחַת מַעֲלֶה הַרְבֵּה מִנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית, מַה שֶּׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת מִמֶּנָּה כָּל כָּךְ כֹּחוֹת וּבְחִינוֹת בְּכַמָּה מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת אֲחֵרוֹת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 111 אורחים