נדרשתי השבוע לשאלה זו, היות ומאן דהו רצה לפרש בפרשתן - פרשת שמיני על הפסוק 'וכפר בעדך ובעד העם' ש'עם' האמור כאן אינו 'עם' האמור אח"כ - 'את קרבן העם וכפר בעדם', אלא 'עם' הראשון המתכפר בקרבן אהרן הכוונה לכהנים, [וכן היה ניתן לדייק לכאורה מלשון התורת כהנים במעט דוחק] והתפתח דיון האם כהנים קרויים "עם".
מיד זרק אחד מבני החבורה את הלשון הנאמרת בברכת כהנים - '...כהנים, עם קדושך...' וכן את לשון הוידוי השני של הכהן הגדול המוזכר במשנה ובתורת כהנים שבו התוודה גם על אחיו הכהנים ואמר בו - 'אני וביתי ובני אהרן עם קדושך', ולפי זה משמע שקרויים שפיר עם, אולם בפרשת אחרי וכן בעוד מקומות קרויים ישראל 'עם' והכהנים לא ['על הכהנים ועל עם הקהל' וכו' וכדו'].
ומצאתי באבודרהם שכתב גבי ברכת כהנים שר' יוסף קמחי כתב שאים הכהנים קרויים עם ולא מצינו כזאת באיזהו מקומן, אמנם האבודרהם מביא ראיה מלשון הוידוי של כהן גדול שקרויים שפיר עם.
ונמצא דבר זה תלוי בגדולים אי קרויים הכהנים עם או לא, אך משום המבוכה בענין, ולגודל עמרצותי, אבקש מחו"ר המקום לעזרני מעט במראי מקומות וציונים לענין זה, האם כהנים קרויים עם או לא ומהיכן נלמד דבר זה.
ויישר כחכם למפרע
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער