בספר עמודי אש לבית יוסף פ' חיי (מר' צבי הירש ווייס חתן המהר"ם א"ש)
דידוע (?) שבדמשק הי' טומאה גדולה, וצוה ([?וגילה?]) האר"י ז"ל להרב ר' חיים וויטאל ז"ל (?) שלאחר מותו ינוחו אותו בדמשק אע"פ שהוא חו"ל מפני שהי' שם טומאה גדולה ויגרש הטומאה.
האם נמצא מקבילות לזה
ובקורא הדורות מצאתי
וא"ל בנו החכם השלם הרב כמה"ר שמואל ויטאל נר"ו כי אביו הרב ז"ל בחכמת התלמוד היה תלמיד הרב משה אלשיך ז"ל, והיו ימי חייו ע"ז שנה, וא"ל בחלום 'ודמשק מנוחתו' [-לשון הפסוק זכרי' ט, א] ונפטר שם בדמשק ביום ר"ח אייר שנת הש"פ ליצירה.
ובבגדי אהרן בסוה"ס
כל ימי הייתי מתקשה על הרח"ו זלה"ה שהלך לדמשק אחר פטירת האר"י זלה"ה ושם נפטר איך מלאו לבו לצאת מא"י ולדור בחוץ לארץ עד שנפטר שם עד שראיתי לחכם ה"ר משה נאג'ארא ושאלתיו על זה והשיב שבכוונה רצויה עשה זה לפי שקליפת בית רמון אשר היא היום בדמשק תחת מעין אחד בשוק של דמשק נתגברה ביותר והוא הלך לשם להכניע אותה בכוונותיו ולזה נפטר שם להכניע אותה שלא יקטרג עכ"ד ששמע מן החכמים של א"י תוב"ב
ובספר אמרי יוסף (פרמישלה תרמ"ט) פ' מטות
...עפמ"ש בספרים שכתבו שבימי ר' חיים וויטאל הי' בדמשק שידה אחת בדמות אשה והי' שם בית מושב ע"ז והיתה מחטיאה את בני ישראל וכשנתוודע לר"ח וויטאל הנ"ל ביטלה אותה וכשמת ציוה לקבור אותו נגד אותו המקום לבל תתגברה אח"כ השידה הנ"ל
מראות יחזקאל (בן איש חי) סי' כ"ח
...וכן על דרך זו נקבר רבינו מהרח"ו ז"ל מול קליפת בית רמון כדי להכניעה כנודע