לייבעדיג יענקל כתב:לאו דווקא
לייבעדיג יענקל כתב:לאו דווקא
לייבעדיג יענקל כתב:נוסח פרובנס
יהודי ירושלמי כתב:אגב ברכת אתה קדוש היא זהה אצל כולם. אלא שהחסידים "החליטו" להוסיף בה את הסיומת "כי אל מלך גדול וקדוש אתה"
וטעות בידם, שהרי הסיומת הזו לקוחה מ"לדור ודור נגיד גודלך"
ושם הביאו את זה בשביל מעין חתימה סמוך לחתימה.
יהודי ירושלמי כתב:אגב ברכת אתה קדוש היא זהה אצל כולם. אלא שהחסידים "החליטו" להוסיף בה את הסיומת "כי אל מלך גדול וקדוש אתה"
וטעות בידם, שהרי הסיומת הזו לקוחה מ"לדור ודור נגיד גודלך"
ושם הביאו את זה בשביל מעין חתימה סמוך לחתימה.
אתה קדוש על שם (ישעיה ה, טז) והאל הקדוש נקדש בצדקה. ושמך קדוש על שם (שם נז, טו) וקדוש שמו וכנגד זה וקדושים בכל יום יהללוך סלה אלו ישראל שנאמר (ויקרא יט, ב) קדושים תהיו. כי אל מלך גדול שנאמר (מלאכי א, יד) כי מלך גדול אני, וכתיב (תה' פו, י) גדול אתה. וקדוש אתה כמו שאמרנו. והמון העם אינם אומרים כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ובסדורי הגאונים ישנו ונכון לאומרו
אהרן תאומים כתב:מעניין מאוד ובכל אופן התקבל בימינו בנוסחים המרכזיים נוסח אחיד של ברכה זו בדווקא
לייבעדיג יענקל כתב:יהודי ירושלמי כתב:אגב ברכת אתה קדוש היא זהה אצל כולם. אלא שהחסידים "החליטו" להוסיף בה את הסיומת "כי אל מלך גדול וקדוש אתה"
וטעות בידם, שהרי הסיומת הזו לקוחה מ"לדור ודור נגיד גודלך"
ושם הביאו את זה בשביל מעין חתימה סמוך לחתימה.
כנראה גם רבינו יהודה ב"ר יקר (רבו של הרמב"ן) נמנה על 'החסידים הטועים' (אליבא דהכותב דלעיל), שהרי כתב בתוך נוסח אתה קדוש גם את השורה 'כי מלך גדול וקדוש אתה' (כ"ה בפירוש התפילות שלו, עמ' מד).
עוד 'חסיד טועה' הוא כנראה רבינו דוד אבודרהם הכותב כך:אתה קדוש על שם (ישעיה ה, טז) והאל הקדוש נקדש בצדקה. ושמך קדוש על שם (שם נז, טו) וקדוש שמו וכנגד זה וקדושים בכל יום יהללוך סלה אלו ישראל שנאמר (ויקרא יט, ב) קדושים תהיו. כי אל מלך גדול שנאמר (מלאכי א, יד) כי מלך גדול אני, וכתיב (תה' פו, י) גדול אתה. וקדוש אתה כמו שאמרנו. והמון העם אינם אומרים כי אל מלך גדול וקדוש אתה. ובסדורי הגאונים ישנו ונכון לאומרו
לייבעדיג יענקל כתב:אם היית כותב מלכתחילה רק שברוב המקורות והנוסחאות ליתא, וכן נותנת הסברא - החרשתי.
הבעיה היא שמכח סברתך נחפזת לחרוץ דין החסידים כ'טועים' ו'מחליטים' על דעת עצמם להוסיף דברים שאין בהם צורך, ולא טרחת לבדוק ולהווכח שגם לנוסח זה יש שורשים קדומים ומוסמכים.
עתה ראיתי שגם באשכול מקביל העוסק במצות שילוח הקן נהגת בדרך דומה. חבל. מתון מתון ד' מאה זוזי שוי'.
יהודי ירושלמי כתב:ואף על אותם ראשנים צ"ע, שהרי בכל קהילות ישראל זה לא נהוג, וגם ברוב הראשונים ובגאונים זה לא נמצא
לייבעדיג יענקל כתב:אין כאן צ"ע, שהרי האבודרהם כתב שזהו הנוסח בסידורי הגאונים (עכ"פ באותם כ"י שהיו לפניו, ואף אם נקבל את הטענה שאותם כ"י לא ייצגו נאמנה את נוסח הגאונים המקורי מ"מ די ברור שמי שהעתיק כ"י אלו הכיר נוסחא זו, ומשמע שהיו קהילות שנהגו בזה, ומנהג זה היה מוכר גם לר"י בר יקר ולא היה זה חידוש מדנפשיה).
לייבעדיג יענקל כתב:לא הבנתי על מה הויכוח עכשיו.
הפרטים שציינת ידועים לי ולא חלקתי עליהם. כתבתי שהאבודרהם סבר שזו דעת הגאונים (בהתאם לנתונים שהיו בידיו, ואין הכרח שהם היו נכונים לגמרי) ושהיו לפניו ולפני ריב"ק קהילות מסויימות שנהגו כך. אז מה ענית על דברי?
מתנא דבי אליהו: לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ, וְרָחֵק מִדְּבַר אֱמֶת, וְיַשְׁכֵּם וְיֹאמַר.דודי צח כתב:וממי נתקבלה המסורה שלא לומר "אכן טעיתי"??
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים