לבי במערב כתב:הוזכר כאן.
אך מקום כבודו צוין שם.יהושע100 כתב:אך המכתב של הרב ברנדסדרופר לא ראיתי שם
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:נתקלתי כעת בדוגמא נוספת -עושה חדשות כתב:ראיתי היום בגמ' בנזיר נא. "הכי קאמר גזז הרי זה גלגלים לא גזז מיבעי ליה",
וזכורני שדובר כאן פעם על גמ' במקו"א, שהגמ' דוחה דקדוק מסויים מהמשנה, כי אולי המשנה לא נקטה את הדין ההוא מחמת הספק.
זוכרים משהו?
ע"ז סג. ותפשוט מדרבי אליעזר דא"ר אליעזר שקדמה והקריבתו דוקא הקריבתו אבל הקדישתו לא דרבי אליעזר גופיה קא מיבעיא ליה מאי מיפשט פשיטא ליה לרבי אליעזר דהקריבתו דוקא אבל הקדישתו לא דהא איתיה בשעת ביאה או דלמא הקריבתו פשיטא ליה והקדישתו מספקא ליה תיקו.
ועוד אחד -
מנחות מו. אמר עולא בעו במערבא תנופה עושה זיקה או אינו עושה זיקה פשוט ליה מדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן שחיטה עושה זיקה מכלל דתנופה אינו עושה זיקה דר' יוחנן גופא קא מיבעיא ליה מיפשט פשיטא ליה לרבי יוחנן דשחיטה עושה זיקה ותנופה אינו עושה זיקה או דלמא שחיטה פשיטא ליה ותנופה מספקא ליה תיקו.
ועוד -
מנחות סט: היא גופה קא מיבעיא ליה מפשט פשיטא להו לרבנן דבתר עיקר אזלינן לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דלמא ספוקי מספקא להו ולחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן.
אולי כבר שווה אשכול בפנ"ע.
וסוכה לג. וכן ע"ז מז.
דרב פפא גופא מיבעיא ליה מיפשיט פשיט ליה דאין דחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דלמא ספוקי מספקא ליה לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו
ועירובין מג:
לפשוט מינה דאין תחומין דאי יש תחומין בחד בשבא לישתרי דלא אתא אליהו בשבת האי תנא ספוקי מספקא ליה אי יש תחומין או אין תחומין ולחומרא
וב"ק יט.
בעי רב אשי יש שנוי לצרורות לרביע נזק או אין שנוי לצרורות לרביע נזק תפשוט ליה מדרבא דבעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות מכלל דאין שנוי דלמא רבא אם תמצי לומר קאמר אם תמצי לומר אין שנוי יש העדאה או אין העדאה תיקו.
וסנהדרין מג.
בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות ונשתתק מהו מנפח רב ששת בידיה נשתתק אפילו אחד בסוף העולם נמי התם לא קאמר הכא קאמר מאי תא שמע דאמר רבי יוסי בר חנינא אחד מן התלמידים שזיכה ומת רואין אותו כאילו חי ועומד במקומו זיכה אין לא זיכה לא זיכה פשיטא לי אמר תיבעי לך.
יהודה בן יעקב כתב:האם הוזכר הנדון שיתכן לשון "להלן" שהכוונה לעיל?
viewtopic.php?t=42837בברכה המשולשת כתב:דברי הזוה"ק על כך ששלושים יום לפני פטירתו אדם רואה זאת.
עושה חדשות כתב:על השייכות של חג השבועות - זמן מתן תורתינו
למצות 'תלמוד תורה' בדוקא יותר משאר תרי"ג מצוות.
(כדוג' לש' רש"י אי לאו האי יומא שלמדתי תורה)
אשרי יושבי ביתך כתב:היה פעם אשכול בפורום על דברי הנפש החיים שאפשר להפסיק באמצע הלימוד ולהרהר במוסר?
בברכה המשולשת כתב:אם הציבור מתפללים בטעות שלא לכיוון ירושלים
מעט דבש כתב:בברכה המשולשת כתב:אם הציבור מתפללים בטעות שלא לכיוון ירושלים
viewtopic.php?p=91729#p91729
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=632807#p632807
יוסף חיים אוהב ציון כתב:בענין המנהג שהילדים באים לעמוד אצל האבא בברכת כהנים ושם ידיו עליהם.
חד ברנש כתב:האם והיכן נכתב בפורום המעשה בדג שקרא שמע ישראל וקברוהו וכו'.
לבי במערב כתב:שמו"ר פמ"ב, ה (וכן בריבוי מקומות, מהם גם במפרשי התורה וספרי קבלה - אלא שלא עתה עת האסף).
עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:עושה חדשות כתב:נתקלתי כעת בדוגמא נוספת -עושה חדשות כתב:ראיתי היום בגמ' בנזיר נא. "הכי קאמר גזז הרי זה גלגלים לא גזז מיבעי ליה",
וזכורני שדובר כאן פעם על גמ' במקו"א, שהגמ' דוחה דקדוק מסויים מהמשנה, כי אולי המשנה לא נקטה את הדין ההוא מחמת הספק.
זוכרים משהו?
ע"ז סג. ותפשוט מדרבי אליעזר דא"ר אליעזר שקדמה והקריבתו דוקא הקריבתו אבל הקדישתו לא דרבי אליעזר גופיה קא מיבעיא ליה מאי מיפשט פשיטא ליה לרבי אליעזר דהקריבתו דוקא אבל הקדישתו לא דהא איתיה בשעת ביאה או דלמא הקריבתו פשיטא ליה והקדישתו מספקא ליה תיקו.
ועוד אחד -
מנחות מו. אמר עולא בעו במערבא תנופה עושה זיקה או אינו עושה זיקה פשוט ליה מדרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן שחיטה עושה זיקה מכלל דתנופה אינו עושה זיקה דר' יוחנן גופא קא מיבעיא ליה מיפשט פשיטא ליה לרבי יוחנן דשחיטה עושה זיקה ותנופה אינו עושה זיקה או דלמא שחיטה פשיטא ליה ותנופה מספקא ליה תיקו.
ועוד -
מנחות סט: היא גופה קא מיבעיא ליה מפשט פשיטא להו לרבנן דבתר עיקר אזלינן לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דלמא ספוקי מספקא להו ולחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן.
אולי כבר שווה אשכול בפנ"ע.
וסוכה לג. וכן ע"ז מז.
דרב פפא גופא מיבעיא ליה מיפשיט פשיט ליה דאין דחוי אצל מצות לא שנא לקולא ולא שנא לחומרא או דלמא ספוקי מספקא ליה לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן תיקו
ועירובין מג:
לפשוט מינה דאין תחומין דאי יש תחומין בחד בשבא לישתרי דלא אתא אליהו בשבת האי תנא ספוקי מספקא ליה אי יש תחומין או אין תחומין ולחומרא
וב"ק יט.
בעי רב אשי יש שנוי לצרורות לרביע נזק או אין שנוי לצרורות לרביע נזק תפשוט ליה מדרבא דבעי רבא יש העדאה לצרורות או אין העדאה לצרורות מכלל דאין שנוי דלמא רבא אם תמצי לומר קאמר אם תמצי לומר אין שנוי יש העדאה או אין העדאה תיקו.
וסנהדרין מג.
בעא מיניה רב אחא בר הונא מרב ששת אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות ונשתתק מהו מנפח רב ששת בידיה נשתתק אפילו אחד בסוף העולם נמי התם לא קאמר הכא קאמר מאי תא שמע דאמר רבי יוסי בר חנינא אחד מן התלמידים שזיכה ומת רואין אותו כאילו חי ועומד במקומו זיכה אין לא זיכה לא זיכה פשיטא לי אמר תיבעי לך.
ב"ב קכז. לימא תיהוי תיובתא דרב שיזבי תנא ספוקי מספקא ליה ולחומרא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 147 אורחים