המשנ"ב מביא ממג"א הכוונה שאין שמחין בו כלל. המג"א מבוסס על דברי התוס' במגילה ה: דכשכתוב 'ממעטין' אין הפי' 'להפחית ולמעט', אלא הפי' 'לגמרי לא'.
וקשה, א"כ יהיה גם אסור ללמוד בכל תשעת הימים, כמו בתשעה באב, שהרי פקודי ה' ישרים משמחי לב, והרי אין שמחין בו כלל.
ועוד, הרי אפי' בתשעה באב מותר ליארס, ועל כרחך באירוסין יש שמחה, א"כ על כרחך אי אפשר לומר דאין שמחין בו כלל (לעומת תעניות על גשמים שכתבו התוס' שם שאין ששין בו כלל משום ששם באמת אסור אפילו ליארס).