ההשערה שאולי הכוונה להסידור, במקום שמיד קודם לזה בוודאי כיון להמו"ק, נ"ל רחוקה.
ז"ל המשנה ברורה שם,
אפילו עושה זה לאיזה צורך כגון להראות עשרו ופזרונותיו, כיון שאין מתכוין בזה לצורך יו"ט או לצורך גופו כלל אסור, אכן אם עושה זה לכבוד יו"ט פשוט דמותר וגם מצוה איכא, ואע"ג שכבר הדליק נרות של ברכה כשמוסיף נרות להרבות אור בביתו איכא שמחת יו"ט, ודוקא בלילה אבל ביום [שעה"צ: רש"ל ומור וקציעה] בודאי אסור בביתו, ואם יש ברית מילה בבית שנוהגין להדליק נרות מסתברא דמותר [שעה"צ: מו"ק] דכל זה כבוד וחיבוב מצוה הוא
והנה מש"כ ע"ש הרש"ל, דביום בוודאי אסור בביתו, אינו להדיא שם, רק כן הוא במור וקציעה, והדבר השני אינו במו"ק כמו שהעיר הרב נוטר.
ונ"ל פשוט בכוונתו דהרש"ל פירוש נר של בטלה, ד"לכבוד יו"ט לא מקרי נר לבטלה...ואפילו מדליק הרבה", רק כש"מדליקין להראות עושרו או נדיבתו בפני אחרים", אז מקרי נר של בטלה, ומאידך המור וקציעה פי' "דווקא הדולק בעצם היום, להראות כבוד עושרו וגדולתו
בלבד,
שאינו מקפיד להדליק נר שלא לצורך לגמרי, כה"ג הוא דמקרי של בטלה, שרגא בטיהרא למאי מהני".
והחילוק ביניהם דאע"פ דלשניהם אסור להדליק בביתו ביום דכבוד יו"ט ליכא, עכ"ז חלוקין בעצם, דלרש"ל כיון שיש בזה כוונה צדדית דאינה כוונה לגופו או לצורך יו"ט, כגון להראות נדיבותו אסור, וא"כ לכאורה יש לדון דבנרות של ברית מילה יהא אסור. משא"כ להמו"ק האיסור הוא דוקא במי שכל מעשה הדלקתו הוא להראות שאינו צריך להנר, וא"כ בברית מילה דטעם ההדלקה היא כבוד וחיבוב מצוה, מותר.
כן נ"ל בכוונת ציוני השערי ציון.