איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?
מי הקדימני ואשלם....עזריאל ברגר כתב:מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?
מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".
איתן נוי כתב:השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!
איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?
מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".
השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!
ונתנו ידידים כתב:איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?
מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".
השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!
החיוב ללמוד מן התורה הוא מהפסוק ולמדתם אתם את בניכם וילפינן שמחויב כל אדם ללמוד את כל התורה כולה (אצל רוב אנשים נקרא זה בטעות מצות ידיעת התורה כאילו הוא איזה מצוה צדדי והוא הוא עיקר המצוה) וחיוב זו הוא מיד ועכשיו ורק ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים פוטרו ממצוה זו, וא"כ עד שיודע את כל התורה אינו פטור מלימוד התורה. ומצות ודברת בם הוא איסור שלא לדבר דברים בטלים אפי' כשעוסק בואספת דגניך וכו'.
חוץ מזה יש מצוה מדברי קבלה שמחויב ללמוד ביום ובלילה ללא קשר לחיוב ולמדתם וכגון אם למד כל התורה כבר או שהוא עסוק בואספת עדייםן אינו יכול לפטור עצמו מוהגית שלדעת רשב"י ור"י פוטר עצמו בזה בקר"ש שחרית וערבית.
עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!
אי משום הא - לא איריא.
הרמב"ם כותב בהקדמתו למשנה-תורה, שלפני שלומדים את הספר שלו - צריכים לקרוא את התורה שבכתב (דהיינו תנ"ך).
ולכן הוא לא צריך להביא פסוק על כל מצוה ועל כל ענין, כי הוא סומך עליך שאתה כבר יודע את התנ"ך.
דוגמא בולטת להנהגה זו: בהלכות מגילה הוא לא מספר את סיפורו של חג-הפורים, כי אם קראת תורה שבכתב - אתה כבר יודע את מה שכתוב במגילת אסתר. אבל בהלכות חנוכה הוא נותן פתיח ארוך לבאר מה זה ועל מה זה ולשמחה זו מה היא עושה, כי הנחת-היסוד שלו היא שהקורא את חיבורו - לא אמור לדעת כלום לפני כן מלבד תנ"ך, כמבואר בהקדמתו שם.
איתן נוי כתב:ונתנו ידידים כתב:איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?
מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".
השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!
החיוב ללמוד מן התורה הוא מהפסוק ולמדתם אתם את בניכם וילפינן שמחויב כל אדם ללמוד את כל התורה כולה (אצל רוב אנשים נקרא זה בטעות מצות ידיעת התורה כאילו הוא איזה מצוה צדדי והוא הוא עיקר המצוה) וחיוב זו הוא מיד ועכשיו ורק ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים פוטרו ממצוה זו, וא"כ עד שיודע את כל התורה אינו פטור מלימוד התורה. ומצות ודברת בם הוא איסור שלא לדבר דברים בטלים אפי' כשעוסק בואספת דגניך וכו'.
חוץ מזה יש מצוה מדברי קבלה שמחויב ללמוד ביום ובלילה ללא קשר לחיוב ולמדתם וכגון אם למד כל התורה כבר או שהוא עסוק בואספת עדייםן אינו יכול לפטור עצמו מוהגית שלדעת רשב"י ור"י פוטר עצמו בזה בקר"ש שחרית וערבית.
עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?
ונתנו ידידים כתב:איתן נוי כתב:ונתנו ידידים כתב:איתן נוי כתב:עזריאל ברגר כתב:איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?
מהפסוק "והגית" לומדים שיש חיוב ללמוד ביום ובלילה, וכמארז"ל "אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית".
השאלה היא לא על מתי ואיזה זמן יש חיוב ללמוד, אלא מהיכן לומדים בכלל שיש חיוב ללמוד.
זה בדיוק תנא היכא קאי.
עד שאתה מגלה לי על מתי הזמן ללמוד, תלמד לי האם יש חיוב בכלל ללמוד וחיוב זה נלמד בתורה במפורש וע"כ השאלה הנ"ל!
החיוב ללמוד מן התורה הוא מהפסוק ולמדתם אתם את בניכם וילפינן שמחויב כל אדם ללמוד את כל התורה כולה (אצל רוב אנשים נקרא זה בטעות מצות ידיעת התורה כאילו הוא איזה מצוה צדדי והוא הוא עיקר המצוה) וחיוב זו הוא מיד ועכשיו ורק ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים פוטרו ממצוה זו, וא"כ עד שיודע את כל התורה אינו פטור מלימוד התורה. ומצות ודברת בם הוא איסור שלא לדבר דברים בטלים אפי' כשעוסק בואספת דגניך וכו'.
חוץ מזה יש מצוה מדברי קבלה שמחויב ללמוד ביום ובלילה ללא קשר לחיוב ולמדתם וכגון אם למד כל התורה כבר או שהוא עסוק בואספת עדייםן אינו יכול לפטור עצמו מוהגית שלדעת רשב"י ור"י פוטר עצמו בזה בקר"ש שחרית וערבית.
עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?
כי המצוה שמן התורה אינו תלוי בזמן אלא הוא מצוה תמידי כל שאין לו היתר של ואספת ומצוות אחרים אבל קביעת עיתים שהוא אפי' אם יש לו התירים הנ"ל חייב לקבוע עיתים זה נלמד מפסוק זו שמדברי קבלה
יוסף חיים אוהב ציון כתב:האם בשבת זו אומרים צדקתך?
חוקר ספר כתב:בס"ד
התימנים הבלדים כן אמרו צדקתך שבת שעברה, וכן הם אומרים תחנון בתשעה באב
איתן נוי כתב:עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?
כי המצוה שמן התורה אינו תלוי בזמן אלא הוא מצוה תמידי כל שאין לו היתר של ואספת ומצוות אחרים אבל קביעת עיתים שהוא אפי' אם יש לו התירים הנ"ל חייב לקבוע עיתים זה נלמד מפסוק זו שמדברי קבלה
מה כבודו מיישב?
יש כאן שני פס' סה"כ. אחד מהתורה ומעיד על חיוב לימוד תורה והשני על זמני החיוב ובכללו אף חיוב לימוד תורה.
לכשיבקע כתב:מהו המקור לדבריו?
ונתנו ידידים כתב:איתן נוי כתב:עכ"פ לדבריך המאירים מדוע הרמב"ם לא למד מפס' שמן התורה אלא מנביאים?
כי המצוה שמן התורה אינו תלוי בזמן אלא הוא מצוה תמידי כל שאין לו היתר של ואספת ומצוות אחרים אבל קביעת עיתים שהוא אפי' אם יש לו התירים הנ"ל חייב לקבוע עיתים זה נלמד מפסוק זו שמדברי קבלה
מה כבודו מיישב?
יש כאן שני פס' סה"כ. אחד מהתורה ומעיד על חיוב לימוד תורה והשני על זמני החיוב ובכללו אף חיוב לימוד תורה.
מה לא מובן, אתה שאלת על הרמב"ם שמביא מצות לימוד התורה הנלמד מדברי קבלה ולא מקרא מן התורה, ועל זה עניתי לך דהרמב"ם שם מדבר על דין קביעת עיתים לתורה וזה אינו נלמד מדברי תורה אלא מדברי קבלה.
וביאור הדבר שהמצוה שמן התורה הוא על החפצא שצריך ללמוד כה"ת כולה, ואין לו זמן אלא הוא תמידי ומיידי, ומצד שני יש לו היתרים של ואספת דגניך ומצוה שא"א לעשות ע"י אחרים, וההיתר הזה גם אין לו הגבלה ויכול להיות שיהיה עסוק כל היום בהיתרים אלו ולעולם לא ילמד תורה, כל זה מדאורייתא, ובאה יהושע וקבע דין חדש שיש חיוב על המעשה של לימוד התורה והגית בו יומם ולילה, והוא זמן וחיוב יומי, ועל זה ליכא היתר של ואספת דגניך אלא כמו שחייב לקרות שמע ביום ובלילה חייב ללמוד תורה והגית בו יומם ולילה, וזהו מה שנקרא קביעת עתים לתורה (ובדיעבד יוצא ידי חובתו בקר"ש שחרית וערבית).
איתן נוי כתב:ברמב"ם הנ"ל מדבר על חיוב ללמוד תורה ולא על עיתות לימוד התורה.
כל מה שכבודו כתב לא עונה על שאלתי!
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
איתן נוי כתב:שו"ע סי' רכח ס"א: "על ימים ונהרות, הרים וגבעות ומדברות, אומר: בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית".
למעשה הארבל או הרי הגולן השונים האם בכלל הברכה?
יחף כתב:זה רק בהרים המשונים (שם ס"ג) ובפשטות לא כל הר בבארץ הררית נחשב משונה
ונתנו ידידים כתב:איתן נוי כתב:ברמב"ם הנ"ל מדבר על חיוב ללמוד תורה ולא על עיתות לימוד התורה.
כל מה שכבודו כתב לא עונה על שאלתי!
זה הרמב"ם שציטטת ושעליה אנחנו מדברים:איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
הרמב"ם והחינוך מדברים על מצות קביעת עיתים לתורה.
מצות תלמוד תורה העיקרי כתוב ברמב"ם בהלכה ג, ובעצם כל הפרק מדבר על זה ורק הלכה ספציפי זה כותב שגם בעל אשה ובנים פירש שהוא עסוק במלאכתו ועסוק בדין ואספת דגניך אעפ"כ חייב לקבוע לו זמן לת"ת מדין והגית, וזה לא נאמר במצות ולמדתם אותם כיון שהוא עסוק בואספת.
איתן נוי כתב:ראה נא מה כתב הרמב"ם בס"ג:
"וחייב לשכור מלמד לבנו ללמדו, ואינו חייב ג ללמד בן חבירו אלא בחנם, מי שלא למדו אביו חייב ללמד את עצמו כשיכיר שנאמר ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמוד קודם למעשה מפני שהתלמוד מביא לידי מעשה ואין המעשה מביא לידי תלמוד".
היינו בסעיף זה מדבר על חיוב לימוד תורה לבנו ולא על האדם עצמו שזאת כתב בהלכה ח כנ"ל.
השאלה בעינא קיימא.
איתן נוי כתב:יחף כתב:זה רק בהרים המשונים (שם ס"ג) ובפשטות לא כל הר בבארץ הררית נחשב משונה
נכון.
השאלה מהי ההגדרה של "ניכרת גבורת הבורא בהם".
בפסקי תשובות שם (אות ד) כתב: "ומסתבר דהיינו לפי ראות עיני האדם עפ"י מדת התפעלותו כפי הרגלו לראות הרים גבוהים, אך ההרים אשר גבוהים ומשונים בקנה מדה עולמי, כגון28 חלק מהרי האלפים והרי אררט וכיוצא באלו, לדברי הכל אפשר לברך עליהם (זולת לאלו אשר רגילים תדיר לראותם, וכנ"ל אות א')".
יחף כתב:לפי דבריך ילד בניברקי שנוסע לקרית ספר צריך לברך?
בפשטות כול יושבי ארה"ק נחשבים כרגילים בראיית הרים של 1000 מטר השאלה אולי בחרמון אה בתבור שבולטים מאד מעל סביבתם או כ'כרמל בים תבוא'
עושה חדשות כתב:מלבב כתב:מה הכלל בזה מתי אומרים ומתי לא
מצורף מאנצ"ת.
אגב, לגבי גוד אסיק וגוד אחית, ראיתי בעבר באו"ש ואבנ"ז שנקטו בפשיטות דהוי כלבוד דל"א להחמיר, וצ"ע אם יש מקום לחלק בזה.
בערקע חייט כתב:ואם אמנם יש כאן בית מיחוש . . ואין לחלק בין אידיש לאנגלית.
איתן נוי כתב:שאלני אתמול יהודי יקר.
באשר מישהו בעבודה מאד הכעיס אותו, רצה לנקום בו באופן אנונימי רוחני,
כתב שמות קודש ראשית שם הוי"ה ב"ה על נייר ועוד שמות מלאכים ושמות קודש שונים.
וכבר כמעט שבוע שהוא רואה נזקים בגופו מכל כיוון אפשרי. נראה שזה משום שנתעסק בענינים מסוכנים.
כיצד ישתחרר ממה שעשה?
הים הגדול כתב:במי רצה לנקום? במלאכים!?
תוכן כתב:הים הגדול כתב:במי רצה לנקום? במלאכים!?
אם אתה שואל אותי, לא הבנתי את השאלה.
איתן נוי כתב:באשר מישהו בעבודה מאד הכעיס אותו, רצה לנקום בו באופן אנונימי רוחני,
כתב שמות קודש ראשית שם הוי"ה ב"ה על נייר ועוד שמות מלאכים ושמות קודש שונים.
הים הגדול כתב:במי רצה לנקום? במלאכים!?
איתן נוי כתב:כתב הרמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה (יהושע א, ח)".
וכן למד החינוך (ואתחנן מצוה תיט) "וכל אחד מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר בין בריא בין בעל יסורין...הכל חייבים לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, שנאמר [יהושע א', ח'], והגית בו יומם ולילה.
ולכאורה מדוע למדו מפס' שבנביא ולא מהתורה שנאמר "וְדִבַּרְתָּ בָּם (דברים ו, ז)" ודרשה הגמ' (יומא יט:) "אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים". משמע מפס' זה שיש חיוב ללמוד תורה. ולא רק רשות כת"ק שם?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 156 אורחים