איש_ספר כתב:אי לי כח להשחיז את עטי ולא רצון לדבר דלטוריא, ולכן אכתוב בנימוס ובלי כותרות צווחניות ובתהיה האם יש עוד השותפים לתחושה זו.
אין טעם להעתיק מד' הפוסקים על חשיבות סעודת מצוה של ברית, וכבר ידוע שהגר"א מיחה ביד המפירים.
ובכן, רבים מהבריתות בהם השתתפתי לאחרונה, עליבות היתה נסוכה וזרועה על כל האירוע.
מיעוט משתתפים, כיבוד זול, סעודה בזויה.
אה, ויש משהו אחד הניתן כדת, כדת יש אונס, והוא מוגש כיד המלך, מאן מלכי רבנן, הדרשה !
ארוך עד כדי מבוכה, בלי שום הלימה למצב הסעודה, בלי התחשבות במזגם של הנוכחים, ובלי שום יומרה לכוון לטעמם של השומעים.
מקום שאמרו להאריך מקצרים ומקום שאמרו לקצר מאריכים.
כי העיקר כמובן זה תורה. וגלל כן שאין לי אלא תורה, עושים את הברית בצהרים, אחר חצות, בין סדר א לסדר ב, כאדם החש בשינו ומכוון את עקירתה ביני וביני.
וכ"כ פלוני וכן הורה אלמוני.
ובפועל, אין לכל המעמד טעם ואין לזה צורה.
"והנלענ"ד כתבתי".
תא חזי כתב:(וי"ל דאולי חוסכים לתשלום עבור ה'מעון' לכשיגדל הנער ויגמל, כידוע ליודעי ח-ן)
דמשק כתב:שו"ת חת"ס או"ח סי' מט.
אראל כתב:בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....
המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...
זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...
אראל כתב:בתקופה לפני המלחמה, היה המנהג [עכ"פ בעיר מולדת אבותי] שהמשלם הוצאות סעודת הברית מתכבד בסנדקאות, כך שהכיבוד 'סנדקאות' היה נפוץ בין הבעלי בתים והנגידים, ששילמו סעודות ברית לבני העניים, וזכו במצוה
בזכרוני שיש מקור קדום למנהג זה
אראל כתב:בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....
המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...
זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...
אראל כתב:בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....
המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...
זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...
אראל כתב:אור עולם כתב:אראל כתב:בתקופה לפני המלחמה, היה המנהג [עכ"פ בעיר מולדת אבותי] שהמשלם הוצאות סעודת הברית מתכבד בסנדקאות, כך שהכיבוד 'סנדקאות' היה נפוץ בין הבעלי בתים והנגידים, ששילמו סעודות ברית לבני העניים, וזכו במצוה
בזכרוני שיש מקור קדום למנהג זה
אני הדל שמעתי על מנהג הפוך - שהמתכבד בסנדקאות משלם את הוצאות הברית או עכ"פ חלקן.
במקרה סיפר לי יהודי א', נכדו של אחד מהנכבדים וראשי הקהילה בק"ק ב., על סבו שהיה הסנדק לסבי, אף שלא הי' ביניהם שום קירבה משפחתית, כי הלה שילם הוצאות הסעודה...
קרית מלך כתב:דמשק כתב:שו"ת חת"ס או"ח סי' מט.
אינני יודע אם ניתן להביא ראיה מדברי החת"ס, כי בכללות מנהגם היה שונה, כדבריו הידועים אודות עריכת שבע ברכות בכל יום שהיה זה מנהג יוצא דופן.
כאבו של הרב אי"ש שליט"א הוא כאבם של רבים וטובים. והלוואי יתעוררו רבים לייקר כראוי את המצוה הגדולה הזאת ולקיים בהידור "עדיין עושין אותה בשמחה".
דמשק כתב:קרית מלך כתב:דמשק כתב:שו"ת חת"ס או"ח סי' מט.
אינני יודע אם ניתן להביא ראיה מדברי החת"ס, כי בכללות מנהגם היה שונה, כדבריו הידועים אודות עריכת שבע ברכות בכל יום שהיה זה מנהג יוצא דופן.
כאבו של הרב אי"ש שליט"א הוא כאבם של רבים וטובים. והלוואי יתעוררו רבים לייקר כראוי את המצוה הגדולה הזאת ולקיים בהידור "עדיין עושין אותה בשמחה".
לא התכוונתי להביאו כראיה לימינו, הבאתיו רק כציון לדברי הרב קו ירוק שהיו עיתים שהביאו כיבוד עוגת לקח ויין, וזו היתה סעודת הברית.
אכן לפעמים זו התחושה של המשתתפים, כביכול מדובר בטקס הנעשה תחת שלטון עוין שיש לעשותו באופן המינימליסטי ביותרקו ירוק כתב:טרם נתקלתי בכגון דא.
אגב, אציין יצא לי לקרא שהיו עיתים (אולי עיתות מצוקה בימים עברו)
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הקנה מדה היא הארוחה הרגילה בבית. אם אוכלים לחם וריבה כל יום, ובברית מוסיפים חמאה ודגים, מה טוב ומה נעים. אם אוכלים כל מעדני עולם בעת סעודה רגילה, אז גם סעודת מצוה עליה לעלות בהתאם.
וזו היא הסבה שתקנות החתונות נכשלו. משום שכאשר חיים חיים של לוקסוס, א"א לצפות משהו אחר מהחתונות.
אור עולם כתב:ידוע שהיא נקראת 'מת מצווה'.
אבני גזית כתב:עיקר התופעה הזו בקרב הציבור הליטאי. אצלנו הספרדים עדיין לא צריכים תוכחות להרבות בסעודה, בינתיים. וזה לא רק בשמחות מצוה, יש בהחלט הרגלי צריכה שונים בתוך הבית פנימה, בין בית מזרחי לבית ליטאי.
אמרתי פעם, ספרדי וליטאי לומדים חברותא סי' תקכ"ט, צריך לענג את יו"ט בבשר. הספרדי מפרש שדי לו בחצי צלחת אסאדו, והליטאי מסתפק בשתי פרוסות פסטרמה.
אראל כתב:זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...
.דורשי יחודך כתב:היא הנותנת, אם לא זה בספר ספרדי או חסידי לא ברור בכלל שזה עובד. ועדיף שיהיה ספר כמה שיותר עלום (הכי טוב שעדיין בכת"י ועוד לא נדפס).
אור עולם כתב:הרב אראל, מעשיך לוקים בחוסר אחריות ודאגה לשלום הציבור.
חכה שימכרו לך עכשיו חבילה משודרגת של קרן "וישמרך" + תוספת צד ג' שכוללת 45 כרטיסים לחבילת מירון + 3 כרטיסי בונוס לחבילת קרלין, בהגרלה תוגרל הזכות להשתתף בסעודת ברית לפטר חמור בצירוף פדיון הבן לכהן שאמו עברה גיור רפורמי בראשות מניין חקלאים גיבורי כח שיעתירו בעדך בציונו של ר' חנינא בן דוסא ואשתו בעת חצות הלילה ביחד עם קריאת שמך מתוך מגילת משביתי הארץ וכו'.
נוטר הכרמים כתב:אם כבר, הייתי מציע לשנות את המתכונת המוזרה של חגיגות הבר מצוה ההמוניות,
שרוב המשתתפים מגיעים רק בעשר וחצי.
חסרת טעם, דלת תוכן, ונעדרת קשר וקביעות.
עדיף קצת וטוב, משפחה שנמצאים מהתחלה עד הסוף,
אבני גזית כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הקנה מדה היא הארוחה הרגילה בבית. אם אוכלים לחם וריבה כל יום, ובברית מוסיפים חמאה ודגים, מה טוב ומה נעים. אם אוכלים כל מעדני עולם בעת סעודה רגילה, אז גם סעודת מצוה עליה לעלות בהתאם.
וזו היא הסבה שתקנות החתונות נכשלו. משום שכאשר חיים חיים של לוקסוס, א"א לצפות משהו אחר מהחתונות.
עיקר התופעה הזו בקרב הציבור הליטאי. אצלנו הספרדים עדיין לא צריכים תוכחות להרבות בסעודה, בינתיים. וזה לא רק בשמחות מצוה, יש בהחלט הרגלי צריכה שונים בתוך הבית פנימה, בין בית מזרחי לבית ליטאי.
אמרתי פעם, ספרדי וליטאי לומדים חברותא סי' תקכ"ט, צריך לענג את יו"ט בבשר. הספרדי מפרש שדי לו בחצי צלחת אסאדו, והליטאי מסתפק בשתי פרוסות פסטרמה.
תא חזי כתב:נוטר הכרמים כתב:אם כבר, הייתי מציע לשנות את המתכונת המוזרה של חגיגות הבר מצוה ההמוניות,
שרוב המשתתפים מגיעים רק בעשר וחצי.
חסרת טעם, דלת תוכן, ונעדרת קשר וקביעות.
עדיף קצת וטוב, משפחה שנמצאים מהתחלה עד הסוף,
אדרבה, אני חושב שדווקא אירועים "משפחתיים" - מהתחלה עד הסוף, הם מעיקים לעילא ולעילא, בפרט לאנשים השומרים את לילותיהם.
דווקא התחלופה הזו, "שיטת הכסא החם", מאפשרת לבני התורה שבמשפחה למזל"ט את בעלי השמחה, לפטפט דקה שתיים, צלוחית קוגל קארטאפל+לאקשין, "ויחזור לתלמודו".
אירועים משפחתיים בהם אתה נתון כבצלחת פטרי תחת המיקרוסקופ, הם עצם בגרון, בפרט במשפחות ברוכות ילדים ואירועים כ"י.
סגי נהור כתב:אבני גזית כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הקנה מדה היא הארוחה הרגילה בבית. אם אוכלים לחם וריבה כל יום, ובברית מוסיפים חמאה ודגים, מה טוב ומה נעים. אם אוכלים כל מעדני עולם בעת סעודה רגילה, אז גם סעודת מצוה עליה לעלות בהתאם.
וזו היא הסבה שתקנות החתונות נכשלו. משום שכאשר חיים חיים של לוקסוס, א"א לצפות משהו אחר מהחתונות.
עיקר התופעה הזו בקרב הציבור הליטאי. אצלנו הספרדים עדיין לא צריכים תוכחות להרבות בסעודה, בינתיים. וזה לא רק בשמחות מצוה, יש בהחלט הרגלי צריכה שונים בתוך הבית פנימה, בין בית מזרחי לבית ליטאי.
אמרתי פעם, ספרדי וליטאי לומדים חברותא סי' תקכ"ט, צריך לענג את יו"ט בבשר. הספרדי מפרש שדי לו בחצי צלחת אסאדו, והליטאי מסתפק בשתי פרוסות פסטרמה.
זה לא שייך למנהגי קהילות אלא לסיבות היסטוריות. כמדומה מרבית יהודי מזרח אירופה לא הורגלו כאחיהם באצרות המזרח בבשר בקר וצאן, וגם לא בשפע ירקות, קטניות ותבלינים. גם את סימני ר"ה לא הכירו באופן אישי עד הדור האחרון...
אבני גזית כתב:משפחת אייזנבאך ועזראן היו שכנים במשך מאתיים שנה מירושלים העתיקה ועד עכשיו בבית שמש ואלעד. המנטליות לא השתנתה למרות שמידות השפע והצמצום פקדו את שניהם בשווה.
אראל כתב:בתקופה שאנו חיים, שכל המרבה ב'סגולות' ו'הבטחות ישועות' הרי זה משובח....
בתקופה אשר הביזנעס של דרישה אל המתים ואל הקברים, הולך וגדול....
המקום לציין לדברי תוספות מפורשת במסכת פסחים דף קי"ד ע"א ד"ה ואין, הנהנה מסעודת ברית ניצול מדינה של גיהנם...
זה תוספות!, לא מאיזה ספר ספרדי...
מקדש מלך כתב:סטנדרט פשוט הוא דבר גדול, אבל כשהוא מגיע מחוסר עניין לנושא, הן מצד בעלי הברית והן מצד המשתתפים, זה סיפור שונה קצת.
לא רק בהונגריא, כמובן...קרית מלך כתב:בכללות מנהגם היה שונה, כדבריו הידועים אודות עריכת שבע ברכות בכל יום שהיה זה מנהג יוצא דופן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים