הא דאמור רבנן נשים פטורות מקריאת שמע ומכל מצות עשה שהזמן גרמה, דאוריתא, הטעם הוא, לפי שנשים ועבדים רשות אחרים עליהם, ואינן יכולין לעשות המצוה בזמנה. אבל אלמנה, שאין רשות אחרים עליה, או נשואה שאין בעלה עמה, או ששאלה רשות מבעלה - חייבת בכל המצות חוץ מתפילין וציצית. תפילין - שנאמר: וראו כל עמי הארץ כי שם יי נקרא עליך ויראו ממך", לשון זכרים; ציצית - דכתיב: דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם ועשו להם ציצית, 'בני ישראל', ולא בנות ישראל. אבל בשאר מצות נאמר "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל", בית יעקב אלו הנשים והטף. והא דאמור רבנן: מצות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות, ר"ל, פטורות מעונש, לפי שרשות אחרים עליהן, אבל הם הן נטלו רשות וחייבו עצמן, תבא עליהן ברכה, ומברכות "אשר קדשנו במצותיו וצונו" כאנשים, דתורה הפקר נתנה לכל מקבליה, שנאמר: וממדבר מתנה, מה מדבר הפקר לכל, אף דברי תורה הפקר לכל, ונאמר: "איש כי יפליא", לרבות כל נודרי נדרים ונדבות שמקבלין מהן.
לאחרונה היה כאן דיון הנוגע לענין (עי' viewtopic.php?f=17&t=7621&hilit),
אך עדיין לא מצאתי חכם נוסף הכותב דברים חלוטים כמו בפיסקא דלעיל!