סוכה כח. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה
ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין משלות שועלים דבר גדול ודבר קטן דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא לקיים מה שנאמר {משלי ח-כא} להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא (רש"י)
דקדוקי סופרים. שהוסיפו לדקדק אחר מעשה הבריות ולהחמיר ולעשות סייג ואזנים לתורה וגזרו גזרות להרחיק את האדם מן העבירה
ודכוותה בבכורות (ד' ל:) גר הבא לקבל תורה עליו חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו ר' יוסי אומר
אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים:
סנהדרין פז. תנו רבנן זקן ממרא אינו חייב אלא על דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת דברי ר''מ רבי יהודה אומר על דבר שעיקרו מדברי תורה ופירושו מדברי סופרים ר''ש אומר
אפילו דקדוק אחד מדקדוקי סופרים מיללער כתב:כח. רש"י ד"ה דקדוקי סופרים. בא"ד ודכוותה בבכורות גר הבא לקבל תורה עליו חוץ מדבר א' אין מקבלין אותו ר' יוסי אומר אפי' דקדוק א' מדקדוקי סופרים.
נ"ב וכ"ה בסנהדרין פז. זקן ממרא וכו' רבי שמעון אומר אפי' דקדוק אחד מדקדוקי סופרים. וצ"ב קצת למה שביק רש"י ואזיל עד למס' בכורות.
רש"י העדיף לא להביא מסנהדרין שמדובר בזקן ממרא, שזה בעניין שלילי, ולכך הביא מבכורות שהוא באופן החיובי שהגר רוצה לקבל על עצמו הכל חוץ מדקדוקי סופרים,
ועוד יש לומר בפרט שבדף זה עצמו בסוכה בעמוד ב' מוזכר מעלת הגרים שחייבים בסוכה מלימוד בפ"ע - והשתא דאמרת סוכה הלכתא קרא למה לי לרבות את הגרים סד''א {ויקרא כג-מב} האזרח בישראל אמר רחמנא ולא את הגרים קמ''ל
ואפשר שהיו יכולים להיות גר בלי לקבל דברים שאין מפורשים ונלמדים מן התורה משא"כ חומרות דרבנן ולכן נלמד בבכורות שאין מקבלים הגר שאינו מקבל אפי' דקדוק אחד
ואגב מצאנו שריב"ז ביטל תקנה של חז"ל לגרים (ראש השנה לא:) ואידך דתני' גר שנתגייר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקינו אמר רשב''א כבר נמנה עליה רבן יוחנן וביטלה מפני התקלה