מגיב ומניב כתב:בגיטין לו,א איתא: רב צייר כוורא, היינו שחתימתו היתה בציור של דג. וראיתי באחד מקובצי 'פעמי יעקב' שהובא טעם נחמד לזה, דהנה רב היה חולה מעיים כמובא בשבת קח,א, (ועי' שבת יא,ב דאמר רב כל חולי ולא חולי מעיים), ושמואל ריפא אותו בכסא דהרסנא, ולכך מצינו בברכות מ,א שאמר רב הרגיל בדגים אינו בא לידי חולי מעיים והיינו דאם שומן דגים מרפא אחר שכבר חלה, כ"ש שאכילתן מונעת שלא יחלה כלל). והנה מתוך שרב נתרפא מחוליו ע"י הדג נהג לחתום שמו בציור דג לזכרון הנס, בבחינת וכל החיים יודוך סלה .
מגיב ומניב כתב:נראה להשוות לזה, בספר תולדות אדם מובאת פנינה נפלאה משמו של רבינו הגר"א על הפס' (שמואל א יז,לד): ויאמר דוד אל שאול רועה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא זה מהעדר וגו'. והנה הכתיב הוא זה והקרי הוא שה הלא דבר הוא.
ואמר הגאון מוילנא שמצא מדרש יפה ע"ז וכה תארו: כיון שראה דוד שנעשה לו נס ע"י השה הזאת שחט אותה והפשיט את עורה ועשה בגד ממנה והיה לבוש בה תמיד כדי שיזכור הנס תמיד. וע"כ הקרי הוא שה שאמר לשאול ונשא שה מהעדר מפי הארי, והכתיב הוא זה לרמז שהראה דוד לשאול הבגד של עור ונשא זה מהעדר, הרי רעיון זה של 'חסד ה' לנגדי תמיד', בבחינת 'וכל החיים יודוך סלה'.
מגיב ומניב כתב: האם ידוע ממקרים דומים של חתימות ממאורינו וגדולינו המורים על נס ופלא שנעשה עמם לאות זכרון?
מגיב ומניב כתב:וראיתי באחד מקובצי 'פעמי יעקב' שהובא טעם נחמד לזה, דהנה רב היה חולה מעיים כמובא בשבת קח,א, (ועי' שבת יא,ב דאמר רב כל חולי ולא חולי מעיים), ושמואל ריפא אותו בכסא דהרסנא, ולכך מצינו בברכות מ,א שאמר רב הרגיל בדגים אינו בא לידי חולי מעיים והיינו דאם שומן דגים מרפא אחר שכבר חלה, כ"ש שאכילתן מונעת שלא יחלה כלל). והנה מתוך שרב נתרפא מחוליו ע"י הדג נהג לחתום שמו בציור דג לזכרון הנס, בבחינת וכל החיים יודוך סלה
מגיב ומניב כתב:יורשה לאיש בער כמוני לדרוש איה אריכות הדברים בזה, ולא למותר היא, אחר שהובאה בספר הנכבד 'תולדות אדם'.
נויירא כתב:למגיב
נכתב על חתימות משפחת אזולאי ועוד בא' ה'נוטריקון'ים האחרונים
חכם באשי כתב:מגיב ומניב כתב:נראה להשוות לזה, בספר תולדות אדם מובאת פנינה נפלאה משמו של רבינו הגר"א על הפס' (שמואל א יז,לד): ויאמר דוד אל שאול רועה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא זה מהעדר וגו'. והנה הכתיב הוא זה והקרי הוא שה הלא דבר הוא.
ואמר הגאון מוילנא שמצא מדרש יפה ע"ז וכה תארו: כיון שראה דוד שנעשה לו נס ע"י השה הזאת שחט אותה והפשיט את עורה ועשה בגד ממנה והיה לבוש בה תמיד כדי שיזכור הנס תמיד. וע"כ הקרי הוא שה שאמר לשאול ונשא שה מהעדר מפי הארי, והכתיב הוא זה לרמז שהראה דוד לשאול הבגד של עור ונשא זה מהעדר, הרי רעיון זה של 'חסד ה' לנגדי תמיד', בבחינת 'וכל החיים יודוך סלה'.
אגדה זו לא היתה ולא נבראה, ואפילו אינה משל. וכבר האריכו בכך חכמים.
חכם באשי כתב:יודל'ה,
ידוע לי מהמלבי"ם שציינת. והעובדה שהוא הביא את ה'מדרש' הזה, לא הופך את המדרש להיה ונמצא.
שוב, המדרש לא היה ולא נברא, והרוצה לעמוד על עקרי הדברים, יעיין נא באלפא ביתא תניתא לר"ש אשכנזי, בפרק 'זה-שה'.
מגיב ומניב כתב:והנה ידוע גם מרבי חיים כפוסי שחתם שמו בערוב ימיו: חיים כפוסי ה' נסי, על שם הנס שנעשה לו שחזר לו מאור עיניו. האם ידוע ממקרים דומים של חתימות ממאורינו וגדולינו המורים על נס ופלא שנעשה עמם לאות זכרון?
מדויק.אויבער חכמניק כתב:רבי יעקב ריישר ז"ל בעל ה'עיון יעקב', שו"ת 'שבות יעקב' והגהות 'חק יעקב' על שו"ע הלכות פסח מספר בהקדמתו לספרו 'עיון יעקב', שהיה מעשה ונתעוור, ואחר שחזרה אליו הראיה חיבר את ספרו זה על 'עין יעקב', ומאז היה חותם שמו לפעמים (על פי המליצה) - הקטן כאפרוח שנפתחו עיניו (או בר"ת הק' כאש"ע).
עד כאן מהמונח בזכרוני, ויתכן שאינו מדוויק לגמרי, ואין הספר כעת תחת ידי.
היה על זה בעבר מאמר ב'ירושתנו' מהגאון רבי יצחק ישעיה וייס הי"ו.
הנאמן בפקדונו כתב:מגיב ומניב כתב:וראיתי באחד מקובצי 'פעמי יעקב' שהובא טעם נחמד לזה, דהנה רב היה חולה מעיים כמובא בשבת קח,א, (ועי' שבת יא,ב דאמר רב כל חולי ולא חולי מעיים), ושמואל ריפא אותו בכסא דהרסנא, ולכך מצינו בברכות מ,א שאמר רב הרגיל בדגים אינו בא לידי חולי מעיים והיינו דאם שומן דגים מרפא אחר שכבר חלה, כ"ש שאכילתן מונעת שלא יחלה כלל). והנה מתוך שרב נתרפא מחוליו ע"י הדג נהג לחתום שמו בציור דג לזכרון הנס, בבחינת וכל החיים יודוך סלה
יש לציין למה שכתב הרשב"ם בב"ב (קסא:) רב צייר כוורא - צורת הדג היה עושה בשטרות במקום חתימתו וכבר ידוע לעולם שזה הוא חתימתו ומועיל כחתימת שמו והמפרש טעם אמאי צייר כוורא וחרותא אינו אלא טועה ושמא על שם מעשיהם זה נהג לאכול דגים וזה נהג בתמרים וסימנא בעלמא היו עושים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 668 אורחים