ניקוד התיבה צירי בחירק תחת הרי"ש?

[אישצפת]

כמנהג ישראל קדושים לקרא בספר תיקוני הזוהר בארבעים יום שמראש חודש אלול ועד יום הכפורים החילותי גם אני ובקוראי צדה עיני כי לפי דברי הזוהר בתיקונים יש לנקד הרי"ש בחירק.
תיקוני הזוהר דף ז ע"ב

צֵרִ"י אִיהוּ חוּשְׁבַּן ו' ו', וּתְחוֹת צַדִּיק תְּרֵין נִיצוֹצִין דְּאִינוּן י' י', אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְאִינוּן ו' ו' י' י' סָלְקִין ל"ב, וְאִינוּן ל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וּנְקוּדָה תְחוֹת ר' מִן צֵרִ"י דְאִיהִי י' עִִשֶׂר סְפִירוֹת, הֲרֵי מ"ב, וּבְגִין דָּא צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר עָלְמִין, וַיִּיצֶר תַּמָּן צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר אָדָם, הֲרֵי רָזָא דְנָקוּד צֵרִי מ"ב, וּתְלַת אַתְוָון הֲרֵי מ"ה, כְּחוּשְׁבַּן אָדָ"ם.

האם נכתב באיזהו מקומ'ן על ניקוד שמות הנקודות?

[שיג ושיח]

לתומי חשבתי שהניקוד במילות הניקוד הוא לפי משמעות ניקודם כמו קמץ בשני קמצין פתח בשני פתחין (חולם בשני הברות הנשמעות חולם?) חיריק בשני חיריקין וכן שורוק וקובוץ וכך חשבתי גם על צירי ולכך גם היה נראה לענ"ד שצ"ל סגל בשני סגלין, ויל"ע.

[אישצפת]

לתומי חשבתי שהניקוד במילות הניקוד הוא לפי משמעות ניקודם כמו קמץ בשני קמצין פתח בשני פתחין (חולם בשני הברות הנשמעות חולם?) חיריק בשני חיריקין וכן שורוק וקובוץ וכך חשבתי גם על צירי ולכך גם היה נראה לענ"ד שצ"ל סגל בשני סגלין, ויל"ע.

באקדמיה ללשון עברית הובאו התצלומים הבאים מכתב יד לנינגראד שנת 1009 לספירה (לפני 1012 שנה) על ידי פרופסור יוסף עופר ובהם נראה בעליל כי אין השמות תואמות לשמות המקובלים אצלנו ואף ניקוד השמות אינו קשור בדוקא לפי משמעותם.

כמו כן מצורף בזה צילומים מתוך הספר מחברת התיג'אן המבוארת שמחברה חי לפני כשמונה מאות שנה ובהם נראה בבירור שלא קראו לשמות הנקודות כמקובל אצלנו ומכל מקום שמות הניקוד בתיקוני הזוהר גם אינו כבספר הנ"ל.

[נוריאל עזרא]

מתוך הספר דקדוקי שי עמ' יח הערה 10:

כתב הרשב"ץ(מגן אבות ח"ג פ"ד דף נד: ד"ה נדבר), מהר"ל(תפארת ישראל פס"ו) ועוד ספרים מבואר ששמות התנועות נקראו ע"ש אופן הגייתן, כלומר קמץ מלשון קמיצות הפה, פתח מלשון פתיחת הפה וכו' עיי"ש.[ובאמת לפי"ז פתח היה צ"ל נקרא פֶּתַח, וכן קבוץ צ"ל קִבּוּץ שפתים וכדו'. אך כדי ששם התנועה יתחיל בתנועה ההיא גופא, לכן נקרא פַּתַּח, קֻבּוּץ וכו', כמו שהסביר המבאר על משנת הגר"א(הו"ד להלן פ"ד הערה 2 עיי"ש). אך העיר לי הר"א לוין שליט"א שמסתבר שהשמות של התנועות הן בלשון ארמית, ואין ידוע בדיוק כיצד יש לנקדם, ושמא השמות שקוראים להן בימינו, רק נתחדשו בדורות האחרונים.] בפנים ניקדנו כפי המקובל בימינו, ויש מנקדים קָמץ(צירי במ"ם), צירה(צירי סגול), קִבּוּץ(שפתים), קמץ(קטן) ועוד, ואכמ"ל.

וראה בלחם הבכורים שער ח' - שער התנועות (עמ' קיח בנד"מ):

ודע כי הראשונים לא היו קוראין לתנועות בשמות הנקראים אצלנו היום, אלא היו קוראים אותם: לחולם - אוֹ, ולשורוק - אוּ, ולצירי - אי(צירי תחת האלף), ולקמץ - אָה, ולפתח - אַה, ולחיריק - אִי, ולסגול - אֶה, כאשר תראה בכמה ספרים מספרי הקדמונים, ומה שתמצא בדברי הקדמונים וכן בספר התקונים באומרם - אוֹ אוּ ר"ל חולם או שורוק וכן על זה הדרך.

[נוריאל עזרא]

כמנהג ישראל קדושים לקרא בספר תיקוני הזוהר בארבעים יום שמראש חודש אלול ועד יום הכפורים החילותי גם אני ובקוראי צדה עיני כי לפי דברי הזוהר בתיקונים יש לנקד הרי"ש בחירק.
תיקוני הזוהר דף ז ע"ב

צֵרִ"י אִיהוּ חוּשְׁבַּן ו' ו', וּתְחוֹת צַדִּיק תְּרֵין נִיצוֹצִין דְּאִינוּן י' י', אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְאִינוּן ו' ו' י' י' סָלְקִין ל"ב, וְאִינוּן ל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וּנְקוּדָה תְחוֹת ר' מִן צֵרִ"י דְאִיהִי י' עִִשֶׂר סְפִירוֹת, הֲרֵי מ"ב, וּבְגִין דָּא צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר עָלְמִין, וַיִּיצֶר תַּמָּן צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר אָדָם, הֲרֵי רָזָא דְנָקוּד צֵרִי מ"ב, וּתְלַת אַתְוָון הֲרֵי מ"ה, כְּחוּשְׁבַּן אָדָ"ם.

האם נכתב באיזהו מקומ'ן על ניקוד שמות הנקודות?

בספר "מקנה אברם" לר' אברהם דבלמש מנוקד בפנים הספר הר' של תיבת צרי בחיריק(ראה לדוגמא בעמוד 31 מדפי האוצר) וכפי המתואר בזוהר הנ"ל(ואין זו ט"ס שכן הוא כמה פעמים שם).
https://app.otzar.org/book/book.php?boo ... pagenum=31

[מן הסתם]

אן אינטערעסאנטע נקודה, דער אונגארישער/אויבערלענדער צירי האט זיך געהערט ווי א חיריק אי

[צופה_ומביט]

כמנהג ישראל קדושים לקרא בספר תיקוני הזוהר בארבעים יום שמראש חודש אלול ועד יום הכפורים החילותי גם אני ובקוראי צדה עיני כי לפי דברי הזוהר בתיקונים יש לנקד הרי"ש בחירק.
תיקוני הזוהר דף ז ע"ב

צֵרִ"י אִיהוּ חוּשְׁבַּן ו' ו', וּתְחוֹת צַדִּיק תְּרֵין נִיצוֹצִין דְּאִינוּן י' י', אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, וְאִינוּן ו' ו' י' י' סָלְקִין ל"ב, וְאִינוּן ל"ב נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה, וּנְקוּדָה תְחוֹת ר' מִן צֵרִ"י דְאִיהִי י' עִִשֶׂר סְפִירוֹת, הֲרֵי מ"ב, וּבְגִין דָּא צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר עָלְמִין, וַיִּיצֶר תַּמָּן צֵרִ"י, בֵּיהּ צִיֵּיר אָדָם, הֲרֵי רָזָא דְנָקוּד צֵרִי מ"ב, וּתְלַת אַתְוָון הֲרֵי מ"ה, כְּחוּשְׁבַּן אָדָ"ם.

כמו"כ נכתב שם קָמֵץ בצירי תחת המ', חֹלֵם בצירי תחת הל', חִרֵק בצירי תחת הר', שֻׁרֵק בצירי תחת הר' [והוא מה שאנו קוראים קובוץ].
ושלושת האחרונים נכתבים כנ"ל חסר בלי ו'.
ויש גם שנכתב חוֹלֵם מלא בו' [לציון חולם מלא] וכן שׁוּרֵק מלא בו' [נקרא שם "שורק תניינא", שהוא מה שאנו קוראים שורוק] וגם אז נשאר הצירי תחת הר'.
ואילו סגול נכתב מלא בו'.
וכל זה בדווקא, שכן החשבונות שם הם לפי זה בדווקא.