שמעתי פעם, שהצדיקים מתלמידי הבעל שם הקדוש, כדי לאפוקי מהמשכילים שהרבו לדקדק בלשונם, ע"כ דאגו הצדיקים הנ"ל בדייקא לשבש את ההיגוי והמבטא, והמליצו ע"ז את דרשת חז"ל (שהש"ר ב, טו) "ולגלוגו עלי אהבה".
מישהו יודע לכך מקור?
ארי במסתרים כתב:יש סיפור על אחד מהצדיקים (מתקופה יותר מאוחרת, לא מתלמידי הבעש"ט) שפעם עשה קידוש ואמר בורא פרי הגפן עם ג' סגולה והיה שם איזה יהודי מודרני או משכיל ותיקן אותו שצריך לומר הגפן עם ג קמוצה ומאז ואילך הקפיד הצדיק לומר כל שבת דוקא עם ג' סגולה
ארי במסתרים כתב:יש סיפור על אחד מהצדיקים (מתקופה יותר מאוחרת, לא מתלמידי הבעש"ט) שפעם עשה קידוש ואמר בורא פרי הגפן עם ג' סגולה והיה שם איזה יהודי מודרני או משכיל ותיקן אותו שצריך לומר הגפן עם ג קמוצה ומאז ואילך הקפיד הצדיק לומר כל שבת דוקא עם ג' סגולה
גימפעל כתב:יש במאמרי אדמו"ר הזקן (בעל התניא) כעין הנ"ל.
גימפעל כתב:במאמרי אדמו"ר הזקן תק"ע עמ' נג'
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 235 אורחים