הודעהעל ידי אהרן תאומים » ד' נובמבר 10, 2021 4:35 am
נראה להסביר את הדברים בפסוק שבו נאמר שופר בעשרת הדברות [שמות פרק כ' פסוק ט"ו]
וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק:
ולא נאמר ששמעו את קול השופר אלא ראו.
ולא שמעתיה פירוש לא שימעו של קול השופר, אלא ראיתיה - ניראותו של קול השופר, וזה היה ההמלכה במתן תורה, ואולי ביסוד רבינו יהודה בן יצחק [אבן גיאת] יש כנראה איזה פיוט שאינו בידינו כיום וכתוב בו בלשון זה טעם למלכויות,
עוד נראה [בדף כ"ח ע"א] ברש"י התוקע לשיר. לשורר ולזמר כך שמעתי מפי מורי הזקן וביסודו של מורי רבי יצחק בן יהודה ראיתי התוקע לשד להבריח רוח רעה מעליו: (ובלשונות דומים בעוד מקומות מביא רש"י שתי רבותיו אלו, בסוכה דף לה ע"ב ובגיטין דף נט ע"א)
ואפשר שלכך כיוון לומר שבעניין זה לא שמע פירוש ממורו הזקן (הוא ר"י בר יקר) וציין שלא שמע, אלא ראה ביסוד של המורה השני, וקצת תימא מדוע ציין זאת שלא שמע, האם רומז בכך שאולי יש כיוון אחר לפשט, ולמה זה לא פשט מספיק טוב, שנראה שרש"י מביע כאן מורת רוח מפירוש זה, שלכאורה היה צריך להיות באותו משקל של כנגד עשרה מאמרות שאין מוזכר בהם שופר, ואם כן יש סברה לומר בדיוק הפוך שלכן רב יוסף חלק ואמר טעם זה שיש בו את עניין השופר,
אמנם לפי זה לשון רש"י היה צריך להיות במשקל לשונו הקודם שבדף כ"ח - לא שמעתי אלא ראיתי, ולא ראיתיה שמעתיה,
ולכן אפשר שהפשט הראשון יותר נכון שבזה יובן למה רב יוסף חלק, וזה נרמז גם בלשון רש"י שהיה לו לומר דכתיב בהו (נמי) שופר, והתוספת נמי, מראה שיש פה גם עניין נוסף בטעם זה יותר על עשרה המאמרות, שנכתב בעניין עשרת הדברות שופר, ועל פי טעמו מתחדשת כאן חלוקה לשלוש באופן זה, מלכויות - תקיעת שופר נראית, ראייה, זכרונות - זכרון התקיעה לא שמיעה ולא ראייה, מחשבה, שופרות - תקיעת שופר הנשמעת, שמיעה.
ובהרחבה בקובץ המצורף
-
קבצים מצורפים
-
- לא שמעתיה אלא ראיתיה.pdf
- (146.16 KiB) הורד 86 פעמים