ולכן נהגו החתנים להתענות ולטבול קודם שיכנסו בחופה, דומיא לאדם ביום הכפורים, דכתיב בו: "לפני יי אלהיכם תטהרו".
מישהו מכיר את המנהג?
(חיפשתי רק מעט)
ולכן נהגו החתנים להתענות ולטבול קודם שיכנסו בחופה, דומיא לאדם ביום הכפורים, דכתיב בו: "לפני יי אלהיכם תטהרו".
מה טוב ומה נעים ביום קדוש כזה שיטבול החתן במקוה טהרה, להתקדש בקדושה יתירה, לרחוץ ולהטהר ולהשליך מעליו כל זוהמתו ומחשבותיו והרהוריו אשר לא טובים כו', ויתוודה בתוך המקוה בדמע כי הוא עזר להועיל לו לסלק החיצונים מעליו.
ותדע ותבין כי המקוה היא סיוע גדול לקניית הנשמה, וכשיוצא מן המקוה הרי הוא כבריה חדשה. ותכוין לפשוט מעליך כל הרע שהיה בך עד עכשיו, ותכוין שאתה מקבל עליך להתנהג בקדושה וטהרה כל ימי חייך לפי תורתינו הקדושה.
דורשי יחודך כתב:שמעתי שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל התנגד והורה לתלמידיו שלא לנהוג אותו. הוא חשש שיבואו לחשוב שטבילת הכלה היא באותה רמה, וכשם שחתן המצונן קצת מוותר על הטבילה כך ח"ו הכלה...
עזריאל ברגר כתב:דורשי יחודך כתב:שמעתי שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל התנגד והורה לתלמידיו שלא לנהוג אותו. הוא חשש שיבואו לחשוב שטבילת הכלה היא באותה רמה, וכשם שחתן המצונן קצת מוותר על הטבילה כך ח"ו הכלה...
קצת קשה לי להאמין.
נוהגין שהחתן הולך למרחץ ביום ו' {דהיינו ביום החופה} עם הקרואים
עזריאל ברגר כתב:דורשי יחודך כתב:שמעתי שהגר"מ פיינשטיין זצ"ל התנגד והורה לתלמידיו שלא לנהוג אותו. הוא חשש שיבואו לחשוב שטבילת הכלה היא באותה רמה, וכשם שחתן המצונן קצת מוותר על הטבילה כך ח"ו הכלה...
קצת קשה לי להאמין.
מה שנכון נכון כתב:ראיתי מציינים לטעמי מצוות לר' מנחם הבבלי מ' רכ"ו.
ועדיין הדברים מאוחרים לקדמון הנ"ל, לא רק מצד זמן האומרם אלא גם מצד ענינם (בהשפעת הקבלה, ולא מטעם תשובה).
'והוא כחתן יוצא מחופתו' (תהלים יט ו), מה חתן זה נכנס בטהרה ויוצא בטומאה, כך גלגל חמה יוצא בטהרה ונכנס בטומאה.
חיס כתב:יש שמציינים שהמקור הוא בשלה"ק שער אותיות (דף ע"ג ע"ב ד"ה ומי) עיי"ש
חד ברנש כתב:בילקוט יוסף (שובע שמחות, אות יא בהערות): "על פי המבואר בטעמי המצוות לריקאנטי (מצוה רכו), וז"ל, וקדושה גדולה לטבול, גם הבעל כי יקח איש אשה".
ושמחתי שמחה גדולה למצוא מקור קדום (ובמיוחד שהוא איטלקי, וזה מתאים למקומו של 'חד מקמאי' הנ"ל),
אבל מעולם איני סומך על כלי שני פניתי לעיין במקור, ומאוד נתפלאתי שבטעמי המצוות של ריקנטי אין בכלל מצוה רכו.
עלה בדעתי, ש'טעמי' ב'טעמי' איחלף והכוונה לטעמי המצוות לר' מנחם הבבלי, חכם הרבה יותר מאוחר. ואכן כאשר דמיתי כן הוא. והוא בטעמי המצוות של ר"מ הבבלי!!
(ואין זו הפעם הראשונה שאני מוצא טעויות כאלו ואחרות בילו"י. חבל מאוד מאוד!!)
חד ברנש כתב:לא ידעתי.
מזכיר לי את הכותר: "פסיקתא רבתי דרב כהנא".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים