כל מעיין בקטלוגים של ספרים מכיר את שיטת הסימון לגודל של ספר. מספר זוגי כל שהוא (אאל"ט בין 2 ל16) ולידו עיגול בכתב עליון. למשל כזה: 2°.
(כבר הזכירו כאן מעט מזה אבל אגב גררא ולא פירשו באר היטב את העניין)
הייתי רוצה פ"א ולתמיד להבין בדיוק מה פשר סימונים אלו. אני מבין שהמספר מסמן את כמות הקיפולים של גליון הדפוס (ולכן ככל שהמספר קטן יותר כך הספר גדול יותר) אבל מה משמעות העיגול העליון שלצידו?
ושאלות נוספות: האם באמת היה גודל גליון הדפוס אחיד בכל בתי הדפוס מראשית ימיה ועד הדור האחרון? ומה היא באמת אותה מידה?
ועוד בקשת הבהרה: ברור לי כי בסימונים כאלו הגדלים לעולם לא יצאו אחידים שכן גם לאחר הכפלת הגיליון היו קוצצים את שוליו ומקטינים את מידתו (אאל"ט אמר לי ר"י מונדשיין ז"ל שמטעם זה זנחו היום את הסימון בדרך זו והחלו לסמן בס"מ). אבל לפעמים נמצאים דברים מוזרים.
למשל בדקתי בכמה ספרים שאצלי ומצאתי כי ספר בגודל של 27*20.5 מסומן כ2° ואילו ספר אחר הקטן ממנו במעט (26*19) מסומן כ4°.
ואילו תחת הקטגוריה של 8° נמצא גם ספר בגודל 16*11.5 וגם ספר הגדול ממנו בשליש (23.5*17) בחינת קטן וגדול שמ(ונה) הוא...
כדי להפיג את השעמום של קוראי האשכול אזכיר שתי נפקותות שעלו בראשי לגבי ידיעת גודל ספרים בימינו, בהם חלק גדול מהספרים מוכר לנו רק בגירסה סרוקה.
האחת, כפי שהעירו כאן בעבר, נ"מ לציורים ותרשימים שבספרים שבספר סרוק א"א לעמוד על כוונת המחבר. אמנם אם נדע מהו גודל הספר המקורי נוכל לחשב זאת בקירוב.
השניה, לעדויות שונות ומשונות על כך שבספריה פלונית היה כרוך ספר X עם ספרY . (למשל מש"כ כאן) לכשנדע מה גודל הספרים המקורי נוכל לאשר או להזים את אמיתת הדבר.