הודעהעל ידי צבי-שפייר » א' אוקטובר 31, 2021 10:26 pm
שאלה טובה. לפני שדנים על מנהג השפע חיים, רציתי להעתיק מה שיש תח"י בנתיים, בעיקר מדברי הבני יששכר, ומשם להמשיך...
אגרא דכלה פרשת בראשית ד"ה ויברך את יום:
ויברך את יום. לרבות הלילה, עוד לרבות התוספת שישראל מוסיפין מסכים עמהם הש"י בגבהי מרומים בעליית העולמות.
פרי עץ חיים שער השבת פרק כד:
ל"א מלכים יש בקליפות שכבש יהושע, וכנגדן ל"א שעות קודש. וזה סוד א"ל מלך יושב, היינו מחצות יום ו' עד הלילה ו' שעות, ויום שבת הרי כ"ד, עם ו' הרי ל', וא' בסעודת מ"ש, שהוא סעודה דדוד מלכא, הרי ל"א. ומי שאינו מקיים סעודת דוד, ישאר קליפה א' בלי הכנעה.
בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב אות א:
חיוב תוספת שבת כבר ידעת שהרא"ש ז"ל (ברכות פרק ד סימן ו) כתב שלא נודע שיעורו, והנה מרן האריז"ל כתב (פרי עץ חיים שער השבת פרק כד) שיעורו של השביתה עם התוספות לפניו ולאחריו מהראוי להיות ל"א שעות. והנה אנחנו בעניינו מצאנו ראינו רמז בזה בתורה, מצות זכור את יום השבת וכו' (שמות כ, ח) הוא מצוה הל"א בתורה על פי חשבון ומנין הרמב"ם אשר סוגיין דעלמא אזלין כוותיה.
[נ.ב. ממה שמתחיל הבני יששכר עם הרא"ש, שלא נודע שיעורו, ומצרף לזה את זה דברי האריז"ל, שיש לעשות תוספת שבת ל"א שעות, משמע שדעתו הוא שיש לעשות כן משום מילי דחסידות, וראה המובא בסמוך מספרו מגיד תעלומה]
שם:
ונראה לי לומר טעם בזה, דהנה שבת קודש איקרי, ובקודש מצינו בתורה הוספת חומש ויסף חמישיתו עליו (ויקרא כב, יד), נלמד סתום מן המפורש להוסיף חומש. והנה עיקר יום השבת כ"ד שעות, הנה נצטרך על פי דרכי התורה (כענין מה מצינו) להוסיף חומש והויין ל' שעות , והנה אותן למ"ד שעות הויין כעין תורה (כיון שנלמד במה מצינו מן התורה).
והנה משנה שלימה שנינו במסכת בבא מציעא דף פ' (עמוד א) השוכר את החמור להביא עליה חטים אם הוסיף במשאו ג' קבין חייב (באונסו), דמשא החמור הוא לתך הוא ט"ו סאין ואם הוסיף ג' קבין הם חצי סאה חלק שלשים מן הראוי זה נקרא תוספת משאוי, ומזה למדו בגמרא (שם עמוד ב) למשאוי האדם תוספת קב, להיות משאוי האדם שלשים קבין אם הוסיף ונתן עליו ל"א קבין חייב, וכן למדו לספינה ולעריבה דתוספת מקרי חלק ל"א הוספה מן שיעור הראוי לו מיקרי הוספה.
והנה גם אנחנו עם הקודש בעשייתנו המצות באהבה ובחיבה יתירה, הנה היתרון הוא תוספת חלק ל"א יותר מן הציווי, ובזה חיבה יתירה נודעת לנו שאין אנחנו עושים המצות דרך משא רק אנחנו עוד מבקשים להוסיף, על כן שיעור השביתה בתוספת חיבת הקודש הוא ל"א שעות כדברי מרן האר"י ז"ל.
שם אות ב:
מצות זכור את יום השבת הוא מצוה הל"א בתורה, אבאר לך ביותר, דהנה בדברות הראשונות נאמר (שמות כ, ח) זכור את יום השבת וכו' הוא מצוה הל"א, ובדברות האחרונות נאמר (דברים ה, יב) שמור את יום השבת וכו' כאשר צוך ד' אלקיך.
יש לפרש כָ"ף כ'אשר מורה על המקום, רצ"ל שמרהו כפי המנין של המקום אשר צוך ה' אלקיך שהוא מצוה הל"א, והיינו שמור וכו' כאשר צוך וכו' שמרהו כשיעור המקום אשר צוך ה' אלקיך בתורה היינו ל"א שעות, כי לא דבר ריק הוא המקום והמנין שנכתבה המצוה בתורה, וכבר נכתב אצלינו כמה רמזים שונים במפקד המצות בסדרן בתורה.
שם אות ד:
עוד אבוא לבאר לך ענין אחר בטעם תוספת שבת, הנה כתבתי לך אשר מרן האריז"ל כתב אשר תוספת שבת יכולין להוסיף עד ל"א שעות, היינו מן חצות יום הששי עד שעה אחת בליל א' והיינו ל"א שעות, ועוד אמר (פע"ח שער השבת פכ"ד) שלא יאמרו תחינה עד חצות ליל א' כי עד חצות לילה עדיין הוא הארת שבת, ואם כן לפי זה הוה הארת שבת ל"ו שעות, יש לומר שהתוספת הזה כענין כל המצות בהידורם כענין שאמרו (ב"ק ט, ב) הידור מצוה עד שליש במצוה.
[נ.ב. כאן כתב הבני יששכר ש"יכולין". ואכן, בסוף דבריו כתב ש"הארת שבת ל"ו שעות", ר"ל, שאלו הל"ו שעות "יכולין" להוסיף מחול על הקודש, וראה קטע הבא]
מגיד תעלומה על הרא"ש פרק ד' ד"ה שם ולא נתברר יפה מה שיעור יש לאותו תוספות:
והנה היה נראה לכאורה אשר שבע שעות הנוספין יחלקם בתוספת ג' שעות וחצי בכניסת השבת וג' שעות ומחצה ביציאתו, מיהו כל זה בודאי רק למילי דחסידי אבל ודאי מן הדין אין צריכים להוסיף כל כך.
[נ.ב. כאן מסיים הבני יששכר שאין זה מעיקר הדין, אלא ממילי חסידות]