דרומי כתב:ברש"י נח ז, טז: "ויסגור ה' בעדו - הגן עליו שלא שברוה, הקיף התיבה דובים ואריות והיו הורגים בהם".
ולפום ריהטא יש להבין למה צריך גם דובים וגם אריות. וגם, למה הדובים לפני האריות, היפך הסדר הרגיל ("את הארי ואת הדוב") והמובן שהרי הארי הוא המלך שבחיות.
ליתר עומק, צריך להבין למה רש"י בכלל הוצרך לפרט איזה חיות בדיוק היו שם, ולא כתב סתם "חיות רעות". ובפרט שבמדרשים נזכרו בנידון דידן רק אריות ולא דובים, אז למה רש"י הוסיף גם את הדובים. ולהעיר שבמכת ערוב כתב רש"י סתם "חיות רעות" ולא פירט איזה חיות בדיוק היו שם (למרות שבמדרשים שם כן פירטו), וכנראה טעמו משום שבפשוטו של מקרא אין הוכחה לפרטי החיות ורק לזה שהיו חיות רעות סתם, ואם כן למה כאן פירט רש"י "דובים ואריות" - כיצד זה מוכח מתוך הפשט?
מיכאל1 כתב:מצינו מישהו אחר שנמשל לדוב
"דוב אורב הוא לי ארי במסתרים"
דרומי כתב:בדרך כלל בספורי התנ"ך בא האריה לבד או הדוב לבד. וכמו עד"מ בכותים שהם גרי אריות, שהקב"ה שלח עליהם אריות, ולא נאמר שם שבאו גם דובים. וכהנה רבות (האריה הרבה יותר דומיננטי לגבי הדוב).
והשאלה היא איפוא כאן למה היה צורך גם בדובים וגם באריות, כאילו באחד מהם לא די.
והוספתי שאפילו במכת ערוב, שענינה ערבוב חיות רעות ביחד, רש"י לא מפרש שהיו שם אריות ודובים אלא סותם "חיות רעות", ומאי שנא כאן שהוצרך להדגיש גם האריות וגם הדובים.
דרומי כתב:ברש"י נח ז, טז: "ויסגור ה' בעדו - הגן עליו שלא שברוה, הקיף התיבה דובים ואריות והיו הורגים בהם".
ולפום ריהטא יש להבין למה צריך גם דובים וגם אריות. וגם, למה הדובים לפני האריות, היפך הסדר הרגיל ("את הארי ואת הדוב") והמובן שהרי הארי הוא המלך שבחיות.
ליתר עומק, צריך להבין למה רש"י בכלל הוצרך לפרט איזה חיות בדיוק היו שם, ולא כתב סתם "חיות רעות". ובפרט שבמדרשים נזכרו בנידון דידן רק אריות ולא דובים, אז למה רש"י הוסיף גם את הדובים. ולהעיר שבמכת ערוב כתב רש"י סתם "חיות רעות" ולא פירט איזה חיות בדיוק היו שם (למרות שבמדרשים שם כן פירטו), וכנראה טעמו משום שבפשוטו של מקרא אין הוכחה לפרטי החיות ורק לזה שהיו חיות רעות סתם, ואם כן למה כאן פירט רש"י "דובים ואריות" - כיצד זה מוכח מתוך הפשט?
כח עליון כתב:דרומי כתב:בדרך כלל בספורי התנ"ך בא האריה לבד או הדוב לבד. וכמו עד"מ בכותים שהם גרי אריות, שהקב"ה שלח עליהם אריות, ולא נאמר שם שבאו גם דובים. וכהנה רבות (האריה הרבה יותר דומיננטי לגבי הדוב).
והשאלה היא איפוא כאן למה היה צורך גם בדובים וגם באריות, כאילו באחד מהם לא די.
והוספתי שאפילו במכת ערוב, שענינה ערבוב חיות רעות ביחד, רש"י לא מפרש שהיו שם אריות ודובים אלא סותם "חיות רעות", ומאי שנא כאן שהוצרך להדגיש גם האריות וגם הדובים.
גם את הארי וגם את הדב הכה עבדך. דוד לשאול
כדכד כתב:כח עליון כתב:דרומי כתב:בדרך כלל בספורי התנ"ך בא האריה לבד או הדוב לבד. וכמו עד"מ בכותים שהם גרי אריות, שהקב"ה שלח עליהם אריות, ולא נאמר שם שבאו גם דובים. וכהנה רבות (האריה הרבה יותר דומיננטי לגבי הדוב).
והשאלה היא איפוא כאן למה היה צורך גם בדובים וגם באריות, כאילו באחד מהם לא די.
והוספתי שאפילו במכת ערוב, שענינה ערבוב חיות רעות ביחד, רש"י לא מפרש שהיו שם אריות ודובים אלא סותם "חיות רעות", ומאי שנא כאן שהוצרך להדגיש גם האריות וגם הדובים.
גם את הארי וגם את הדב הכה עבדך. דוד לשאול
ובאמת אם אריה יותר חזק למה הוא מתפאר הכה גם ארי וגם דב? בכלל מנה מאתיים!
כנראה שיש בכ,א מהם ענין מיוחד
דרומי כתב:היפך הסדר הרגיל ("את הארי ואת הדוב") והמובן שהרי הארי הוא המלך שבחיות.
אברהם כתב:בדברי רש"י בהאזינו מבואר שהיו להם ב' כוונות זדון, א' - אם אנו מרגישין בו אין אנו מניחין אותו להיכנס לתיבה [היינו שילחמו עם נח], ב' - ולא עוד, אלא אנו נוטלין כשילין וקרדומות ומבקעין את התיבה.
ויש לומר, שכנגד ב' מחשבות הללו, היו אריות ודובים.
האריות הגנו על התיבה סביב סביב, ואילו הדובים הלכו לתקוף את תוקפיו של נח.
כי הארי רובץ ומי יקימנו, ואילו הדוב אורב במסתרים לתקוף את טרפו.
ובגליון הנפלא 'לחדשיו יבכר' ראיתי שכנגד זה נאמר 'ויבואו אל נח אל התיבה', היינו שבאו 'אל נח' להגן עליו ו'אל התיבה' להגן עליה.
נוטר הכרמים כתב:מצו"ב סיכום של האשכול החביב והנחמד הזה ומעט תוספות עליו, תשו"ח לכל הכותבים.
אותה אבקש כתב:דרומי כתב:היפך הסדר הרגיל ("את הארי ואת הדוב") והמובן שהרי הארי הוא המלך שבחיות.
יתכן דדווקא הסדר בפס' "את הארי ואת הדוב" הוא המוקשה דהול"ל למיכתב איפכא, לא רק את הדוב [החלש יותר] הכה דוד כי אם
גם את הארי [החזק] ומהפסוק "גם את הארי את הדוב הכה עבדך" משמע דהרג את הארי ולא רק ארי אלא גם דוב,
כ"ז כתבתי בהנחה שאכן כוונת כ"ת לצטט מפס' זה.
ויתכן ששגיתי כי כמדומה הפשט בפסוק "את הארי את הדוב" את - עם הדוב.
שייף נפיק כתב: כמו גבי ר' חניניא בן דוסא שהביאו דובים בקרניהם. ודו"ק.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:ונדפס בספרו ישועות חיים סימן ה הערה ה
לשון התלמוד שם בתענית (כ"ה א') כך הוא: "רבי חנינא בן דוסא הוו ליה הנך עיזי, אמרו ליה קא מפסדן אמר אי קא מפסדן ניכלינהו דובי, ואי לא כל חדא וחדא תיתי לאורתא דובא בקרנייהו. לאורתא אייתי כל חדא וחדא דובא בקרנייהו", ופירש רש"י דובים וזאבים בשדות".
ופשט לשון המיוחס לרש"י לתענית הוא שעיזי דרב חנינא הביאו בקרניהן הן דובים והן זאבים והוא תימה רבתי, ופשוט וברור שנפלה שגיאה באות אחת וצריך למחוק אות ו' דתיבת וזאבים ורק לגרוס זאבים וכן הוא ברש"י שבספר עין יעקב, ופירוש דובים היינו זאבים בארמית כדלקמיה. [ויותר נכון לגרוס בתלמוד וברש"י דיבי ולא דובי, או דובים].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים