תוספת שבת - ל"א שעות כדעת האריז"ל

[צבי-שפייר]

לדעת האריז"ל (פרי עץ חיים שער השבת פרק כד) תוספת שבת הוא: ו' שעות ערב שבת, כ"ד שעות של יום השבת, ושעה אחת מוציא שבת - סה"כ ל"א שעות.
בספה"ק יש כמה רמזים על הל"א שעות, כגון בשל"ה הק', ובפרט בספר בני יששכר, מאמרי השבתות מאמר ב, עיי"ש.
למעשה לא ידוע בברירות אם הבני יששכר זי"ע בעצמו נהג כן. נכדו המנחת אלעזר זי"ע גם לא נהג תוספת שבת של ל"א שעות, רק שכתוב בדרכי חיים ושלום אות שנט:

אחר הטבילה ערב שבת קודש היה נזהר ממלאכת הכתיבה בשום דבר כלל.

ידוע שנכד הבני יששכר, בעל השפע חיים זי"ע כן נהג להחזיק ל"א שעות, אבל חוץ ממנו, לא ידוע לי על עוד נכדים שנהגו כך.
ברצוני לדעת:
א. האם ידוע על עוד צדיקים או חצרות שנהגו כן?
ב. כנ"ל מדרכי חיים ושלום, ש"נזהר ממלאכת הכתיבה בשום דבר", מה היה הכוונה במלאכת הכתיבה דוקא, ומה עם שאר מלאכות?

[איש_ספר]

סב סבי הגה"ח ר' יעקב טירהויז הי"ד, דמות מופת של סוחר ות"ח. בית מסחרו לזרעים היה הגדול ביותר במדינתו, ועכ"ז עשה מלאכתו ארעי ותורתו קבע. מחסידי הוסיאטין.
הנה מראש ספרו עקבי יעקב, בילוגריי תרצ"ח, מהדו"צ שהופיעה בב"ב ובראשה תולדותיו

תפארת עטה.jpg (167.52 KiB) נצפה 1718 פעמים

תפארת ב.PNG (270.43 KiB) נצפה 1712 פעמים

תמונתו.jpg (26.33 KiB) נצפה 1718 פעמים

[צבי-שפייר]

סב סבי הגה"ח ר' יעקב טירהויז הי"ד, דמות מופת של סוחר ות"ח. בית מסחרו לזרעים היה הגדול ביותר במדינתו, ועכ"ז עשה מלאכתו ארעי ותורתו קבע. מחסידי הוסיאטין.
הנה מראש ספרו עקבי יעקב, בילוגריי תרצ"ח, מהדו"צ שהופיעה בב"ב ובראשה תולדותיו

יפה מאוד! יישר כח!

[שמואל שלומוביץ]

השפע חיים היה שובת מכל מלאכה כמו בשבת ל"א שעות?
בדברי האר"י אין שום אמירה על שביתה ממלאכה מחצות יום ו', רק שזה זמן קודש, וכמו שמבאר חילוקי ההדרגה של כניסת הארת שבת ותוספת שבת מיום ו' ומשעת המנחה וכו'. אבל איסור מלאכה לא שמענו.

[צבי-שפייר]

שאלה טובה. לפני שדנים על מנהג השפע חיים, רציתי להעתיק מה שיש תח"י בנתיים, בעיקר מדברי הבני יששכר, ומשם להמשיך...

אגרא דכלה פרשת בראשית ד"ה ויברך את יום:
ויברך את יום. לרבות הלילה, עוד לרבות התוספת שישראל מוסיפין מסכים עמהם הש"י בגבהי מרומים בעליית העולמות.

פרי עץ חיים שער השבת פרק כד:
ל"א מלכים יש בקליפות שכבש יהושע, וכנגדן ל"א שעות קודש. וזה סוד א"ל מלך יושב, היינו מחצות יום ו' עד הלילה ו' שעות, ויום שבת הרי כ"ד, עם ו' הרי ל', וא' בסעודת מ"ש, שהוא סעודה דדוד מלכא, הרי ל"א. ומי שאינו מקיים סעודת דוד, ישאר קליפה א' בלי הכנעה.

בני יששכר מאמרי השבתות מאמר ב אות א:
חיוב תוספת שבת כבר ידעת שהרא"ש ז"ל (ברכות פרק ד סימן ו) כתב שלא נודע שיעורו, והנה מרן האריז"ל כתב (פרי עץ חיים שער השבת פרק כד) שיעורו של השביתה עם התוספות לפניו ולאחריו מהראוי להיות ל"א שעות. והנה אנחנו בעניינו מצאנו ראינו רמז בזה בתורה, מצות זכור את יום השבת וכו' (שמות כ, ח) הוא מצוה הל"א בתורה על פי חשבון ומנין הרמב"ם אשר סוגיין דעלמא אזלין כוותיה.
[נ.ב. ממה שמתחיל הבני יששכר עם הרא"ש, שלא נודע שיעורו, ומצרף לזה את זה דברי האריז"ל, שיש לעשות תוספת שבת ל"א שעות, משמע שדעתו הוא שיש לעשות כן משום מילי דחסידות, וראה המובא בסמוך מספרו מגיד תעלומה]

שם:
ונראה לי לומר טעם בזה, דהנה שבת קודש איקרי, ובקודש מצינו בתורה הוספת חומש ויסף חמישיתו עליו (ויקרא כב, יד), נלמד סתום מן המפורש להוסיף חומש. והנה עיקר יום השבת כ"ד שעות, הנה נצטרך על פי דרכי התורה (כענין מה מצינו) להוסיף חומש והויין ל' שעות , והנה אותן למ"ד שעות הויין כעין תורה (כיון שנלמד במה מצינו מן התורה).
והנה משנה שלימה שנינו במסכת בבא מציעא דף פ' (עמוד א) השוכר את החמור להביא עליה חטים אם הוסיף במשאו ג' קבין חייב (באונסו), דמשא החמור הוא לתך הוא ט"ו סאין ואם הוסיף ג' קבין הם חצי סאה חלק שלשים מן הראוי זה נקרא תוספת משאוי, ומזה למדו בגמרא (שם עמוד ב) למשאוי האדם תוספת קב, להיות משאוי האדם שלשים קבין אם הוסיף ונתן עליו ל"א קבין חייב, וכן למדו לספינה ולעריבה דתוספת מקרי חלק ל"א הוספה מן שיעור הראוי לו מיקרי הוספה.
והנה גם אנחנו עם הקודש בעשייתנו המצות באהבה ובחיבה יתירה, הנה היתרון הוא תוספת חלק ל"א יותר מן הציווי, ובזה חיבה יתירה נודעת לנו שאין אנחנו עושים המצות דרך משא רק אנחנו עוד מבקשים להוסיף, על כן שיעור השביתה בתוספת חיבת הקודש הוא ל"א שעות כדברי מרן האר"י ז"ל.

שם אות ב:
מצות זכור את יום השבת הוא מצוה הל"א בתורה, אבאר לך ביותר, דהנה בדברות הראשונות נאמר (שמות כ, ח) זכור את יום השבת וכו' הוא מצוה הל"א, ובדברות האחרונות נאמר (דברים ה, יב) שמור את יום השבת וכו' כאשר צוך ד' אלקיך.
יש לפרש כָ"ף כ'אשר מורה על המקום, רצ"ל שמרהו כפי המנין של המקום אשר צוך ה' אלקיך שהוא מצוה הל"א, והיינו שמור וכו' כאשר צוך וכו' שמרהו כשיעור המקום אשר צוך ה' אלקיך בתורה היינו ל"א שעות, כי לא דבר ריק הוא המקום והמנין שנכתבה המצוה בתורה, וכבר נכתב אצלינו כמה רמזים שונים במפקד המצות בסדרן בתורה.

שם אות ד:
עוד אבוא לבאר לך ענין אחר בטעם תוספת שבת, הנה כתבתי לך אשר מרן האריז"ל כתב אשר תוספת שבת יכולין להוסיף עד ל"א שעות, היינו מן חצות יום הששי עד שעה אחת בליל א' והיינו ל"א שעות, ועוד אמר (פע"ח שער השבת פכ"ד) שלא יאמרו תחינה עד חצות ליל א' כי עד חצות לילה עדיין הוא הארת שבת, ואם כן לפי זה הוה הארת שבת ל"ו שעות, יש לומר שהתוספת הזה כענין כל המצות בהידורם כענין שאמרו (ב"ק ט, ב) הידור מצוה עד שליש במצוה.
[נ.ב. כאן כתב הבני יששכר ש"יכולין". ואכן, בסוף דבריו כתב ש"הארת שבת ל"ו שעות", ר"ל, שאלו הל"ו שעות "יכולין" להוסיף מחול על הקודש, וראה קטע הבא]

מגיד תעלומה על הרא"ש פרק ד' ד"ה שם ולא נתברר יפה מה שיעור יש לאותו תוספות:
והנה היה נראה לכאורה אשר שבע שעות הנוספין יחלקם בתוספת ג' שעות וחצי בכניסת השבת וג' שעות ומחצה ביציאתו, מיהו כל זה בודאי רק למילי דחסידי אבל ודאי מן הדין אין צריכים להוסיף כל כך.
[נ.ב. כאן מסיים הבני יששכר שאין זה מעיקר הדין, אלא ממילי חסידות]

[צבי-שפייר]

בעיקר מה שקשה לי בזה הוא, שהבני יששכר מביא קודם את הרא"ש, שיש להוסיף מחול אל הקודש, אבל לא נודע שיעורו (שזה מוסכם בשלחן ערוך ופוסקים, ואף נתנו בה שיעורים, כמו ב' שעות, עיין במגן אברהם שם, או כחצי עה, עיין במנה ברורה, ועוד). ומיד אחרי זה, מביא את דברי האריז"ל שיש לערוך ל"א חלקים כנגד ל"א מלכים שכבש יהושע, והרבה הבני יששכר להביא טעמים למה דוקא ל"א שעות.
והיה משמע מדבריו הק' ששיעורו של האריז"ל שייך להרא"ש, וקשה, דעל פניו נראה שהרא"ש איירי בתוספת מחול על הקודש - אי עשיית מלאכה וכדומה, ודברי האריז"ל הוא על הארת קדושת שבת - שהוא לאו דוקא קשור לאיסור עשיית מלאכה וכו'.
גם מה שכתב במגיד תעלומה הנ"ל, שיש להחזיק שלש וחצי שעות לפני שבת, ושלש וחצי אחר שבת, קצת קשה, דמהאריז"ל מבואר שבמוצ"ש יש חלק א', והוא סעודת מלוה מלכה, וכתב שמי שאין לו חלק זה, חסר לו מהל"א הנ"ל. משמע לפי דבריו - דבמוצ"ש יש רק חלק א'.
גם, על מנהג הדברי יציב, נראה שמנהגו נובע מן דברי זקינו הבני יששכר, דכנ"ל, לפי דבריו של האריז"ל היה אפר להבין שהל"א קאי על הארת קדושת שבת, אבל כאמור שהבני יששכר הניח את דברי האריז"ל יחד עם דברי הרא"ש, על-אף שסיים במגיד תעלומה שזה ממילי דחסידי.
ודביו של אותו צדיק טעון ביאור לענ"ד. וה' יאיר עינינו.

[צבי-שפייר]

זאת ועוד אחרת, בנתיים לא מצאתי בספרי נכדי הבני יששכר - אדמורי"ם לבית מונקאטש - שום זכר בענין הל"א שעות, גם בשאר ספרי האדמורי"ם לבית דינוב לא מצאתיו שדברו בזדברי זקינם הללו. גם, עיין בתיקוני זוהר (תיקון מח) ששם כתוב שיש להוסיף מחול על הקודש, והוא להוסיף בשינוי בגדים, מאכלים, עונג וכו', עיי"ש כל הענין. - ונכדו - רבינו הדרכי תשובה זי"ע בפירושו שם באר לחי ראי - לא כתב שיש שום שיעור בזמן לתוספת הזה, והוא דבר פלא בעיני.

[קרית מלך]

בשו"ת דעת משה להגה"ק מבאיאן קראקא זיע"א הי"ד מופיע מכתב (או"ח סי' ח) שכתב להרה"ג ר' יעקב טירהויז הנ"ל בענין שביתת ל"א שעות בישיבת חכמי לובלין ב' שבתות בשנה תמורת תרומה של סכום עתק לישיבה. כמדומה שמופיע באוצר

[צבי-שפייר]

בשו"ת דעת משה להגה"ק מבאיאן קראקא זיע"א הי"ד מופיע מכתב (או"ח סי' ח) שכתב להרה"ג ר' יעקב טירהויז הנ"ל בענין שביתת ל"א שעות בישיבת חכמי לובלין ב' שבתות בשנה תמורת תרומה של סכום עתק לישיבה. כמדומה שמופיע באוצר

אבדוק. יישר כח!

[צבי-שפייר]

מענין לענין באותו ענין, שמעתי שבישיבת פרעמישלאן, יש בכל שב"ק על פי מינוי הרבי שליט"א בחור אחד ששובת ל"א שעות.

[עזריאל ברגר]

קצ"ע, שהרי מי שעושה את זה - יצטרך "גוי (או ליתר דיוק יהודי) של (ערב-)שבת" שידליק עבורו את הנרות, שהרי הדלקת הנר היא מלאכה, ואי אפשר להקדימה לחצות היום...

[לבי במערב]

אכן, נשותיהן הן המדליקות (וכנראה אינם מקבלים בפירוש, דאל"כ הא אף היא איתסרא במלאכה).