יהודהא כתב:ב. התאנה – הנעלם.
תאנה- הורע מזלה. למרות ריבוי עצום באזכרותיה בתנך ובחזל כדבר אכיל ובסיסי לסעוד את הלב.
היא מובאת כדוגמה עי המרגלים , וכסמל לחיי שלום ושלווה "איש תחת.. תאנתו", וכן גם בתלונות בני . כיכב בהבאת הביכורים, נכללת בשיעורי תורה " כגרוגרת אבל כל זה לא הועיל לה..
אולם בשל מספר סיבות :חיי מדף קצרים, הבשלה וליקוט לאורך זמן .וכמובן בעיית התולעים הכריעוה. וכמעט חרם הוטל עליה.
יהודהא כתב:הפרי השלישי המסמל את פירות אי הוא הרימון.
מוזכר בתנך כ 35 פעם.
התמר מוזכר מעל 30 פעם בתנך.
לבנון כתב:יהודהא כתב:הפרי השלישי המסמל את פירות אי הוא הרימון.
מוזכר בתנך כ 35 פעם.
התמר מוזכר מעל 30 פעם בתנך.
הרימון מוזכר בתנ"ך כעשר פעמים בלבד:
שלוש פעמים בתורה, בשמואל (א יד), יואל, חגי, וכמה פעמים בשה"ש.
התמר מוזכר בתנ"ך קצת יותר:
בתורה חמש פעמים, בשופטים (פרקים א ג ד), ירמיהו (י), יואל, תהלים (צב), נחמיה (ח), שה"ש
תא חזי כתב:יהודהא כתב:ב. התאנה – הנעלם.
תאנה- הורע מזלה. למרות ריבוי עצום באזכרותיה בתנך ובחזל כדבר אכיל ובסיסי לסעוד את הלב.
היא מובאת כדוגמה עי המרגלים , וכסמל לחיי שלום ושלווה "איש תחת.. תאנתו", וכן גם בתלונות בני . כיכב בהבאת הביכורים, נכללת בשיעורי תורה " כגרוגרת אבל כל זה לא הועיל לה..
אולם בשל מספר סיבות :חיי מדף קצרים, הבשלה וליקוט לאורך זמן .וכמובן בעיית התולעים הכריעוה. וכמעט חרם הוטל עליה.
ובאמת אני תמה שנים רבות, מדוע בעבר בימי המקרא וחז"ל, התאנה היתה מזון חשוב, הן טריה והן יבשה, ודנו בדיניה הרבה.
והנה בדורנו היראים והשלמים מרחיקים את התאנים מעל שולחנם, מחמת התולעים, כמעט כמו 'דבר אחר'.
ונשאלת השאלה - האם בעבר לא היו תולעים בתאנים? כיצד התמודדו חז"ל עם זה? היש לזה אזכור בגמרא/מדרש או בפוסקים הראשונים?
לכאורה אם תאמר "נשתנו הטבעים" - אדרבה, אומר לך שבזה לכאורה נשתנו למעליותא, שכן היום יש חומרי ריסוס והדברה ופיקוח משוכללים פי כמה וכמה מאשר היה בימי חז"ל.
האם נכתב על זה בפורום?
תא חזי כתב:יהודהא כתב:ב. התאנה – הנעלם.
תאנה- הורע מזלה. למרות ריבוי עצום באזכרותיה בתנך ובחזל כדבר אכיל ובסיסי לסעוד את הלב.
היא מובאת כדוגמה עי המרגלים , וכסמל לחיי שלום ושלווה "איש תחת.. תאנתו", וכן גם בתלונות בני . כיכב בהבאת הביכורים, נכללת בשיעורי תורה " כגרוגרת אבל כל זה לא הועיל לה..
אולם בשל מספר סיבות :חיי מדף קצרים, הבשלה וליקוט לאורך זמן .וכמובן בעיית התולעים הכריעוה. וכמעט חרם הוטל עליה.
ובאמת אני תמה שנים רבות, מדוע בעבר בימי המקרא וחז"ל, התאנה היתה מזון חשוב, הן טריה והן יבשה, ודנו בדיניה הרבה.
והנה בדורנו היראים והשלמים מרחיקים את התאנים מעל שולחנם, מחמת התולעים, כמעט כמו 'דבר אחר'.
ונשאלת השאלה - האם בעבר לא היו תולעים בתאנים? כיצד התמודדו חז"ל עם זה? היש לזה אזכור בגמרא/מדרש או בפוסקים הראשונים?
לכאורה אם תאמר "נשתנו הטבעים" - אדרבה, אומר לך שבזה לכאורה נשתנו למעליותא, שכן היום יש חומרי ריסוס והדברה ופיקוח משוכללים פי כמה וכמה מאשר היה בימי חז"ל.
האם נכתב על זה בפורום?
יבנה כתב:לבנון כתב:יהודהא כתב:הפרי השלישי המסמל את פירות אי הוא הרימון.
מוזכר בתנך כ 35 פעם.
התמר מוזכר מעל 30 פעם בתנך.
הרימון מוזכר בתנ"ך כעשר פעמים בלבד:
שלוש פעמים בתורה, בשמואל (א יד), יואל, חגי, וכמה פעמים בשה"ש.
התמר -מוזכר בתנ"ך קצת יותר:
בתורה חמש פעמים, בשופטים (פרקים א ג ד), ירמיהו (י), יואל, תהלים (צב), נחמיה (ח), שה"ש
רימון]מופיע 34 פעמים, אך הרבה מהם הם שמות אנשים או מקומות שנקראו על שם הפרי. וכיוצ"ב בתמר המופיע 33 פעמים.
בתוך הגולה כתב:עד שאתם דנים על שבעת המינים וחשיבותם אני תמה מה בין ז' המינים לט"ו בשבט. (אולי קשור לאשכול מסורת הגננות...)
ר"ה לאילנות הוא לכל אילנות השדה, לא נשתנה רימון מתפוח ותאנה מחרוב. (למעט גפן וזית שלדעת כמה ראשונים דווקא בהם מעשר מדא' ואכ"מ).
הקישור של ז' מינים, בהם חטה ושעורה שאין ר"ה שלהם בט"ו בשבט, גרם לטשטוש גדול במשמעות היום אצל המהדרים לעטר שולחנותיהם גם בירק וספק ירק כאננס, פפאפיה, חמוציות בננה ועוד...
[ואם בשאלות הקשר עסקינן. מה לאשכול זה ולפורום משפ"ס ויו"ע?]
לגבי התאנה ותולעיה, הרי שהקורא את ההנחיות של הרב וייא לבדיקת תאנה טרייה ומשווה אותם לאמור במשניות (ד"מ מעשרות ג ח) מוכרח להודות שמשהו השתנה. במציאות או בהלכה זה כבר נידון אחר.
בתוך הגולה כתב:חלילה לי מלהתרעם. אדרבה תחזקנה ידיך המחכימות אותנו בדברים מעניינים ולא ידועים.
אלא שכפי שכת"ר ניצל את ט"ו בשבט כדי לשטוח את מרכולתו המושבחת. ניצלתי אני את אשכולו כדי להתרעם על המסורת שהתאזרחה לכרוך את ט"ו בשבט עם ז' מינים...
[לגבי מיקום האשכול. מאחר ולע"ע לא קבעו לט"ו בשבט רגל בפנ"ע בפורום מועדים מן הראוי לקובעו בביהמ"ד או במטפ"ס. סו"ס דנים כאן בדברי תורה והמסתעף מהם ולא בחכמי הדורות ובקורות הימים]
צופה_ומביט כתב:עשר אחוז בפשטות הוא מיעוט המצוי.
וחייב בדיקה.
והמומחים אומרים שקשה עד בלתי אפשרי למצוא את התולעים, כי הן נדמות ממש כמו חלקי הפרי.
אז איך אכלו בזמנם תאנים טריות/ מיובשות?
בשלמא אם נסביר שמשום מה אז לא היה מצוי התילוע כמו היום,
אבל בהינתן שכן, וכדבריך, א"כ מה השתנה בבדיקה ומציאה?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 106 אורחים