שמעתי לעורר, דהנה בזמנינו אין נותנין ללויים אפי' מעשר ראשון של טבל ודאי, כי המע"ה ואין מוחזקין בלוייה, ועוד טעמים.
אבל לכאו' בעל מפעל שיש ברשותו טבל ודאי והפריש ממנו תרו"מ, וכעת בא הפסח, הרי אינו יכול למוכרו ולא לבטלו ולהפקירו, דהא אינו שלו, ומאידך הא עובר עליו בבל יראה וכמבו' בפסחים מו: הואיל ואי בעי מיתשיל.
ואיני יודע האם זו שאילה מצויה, (כמדומני שהקמח הנמצא בארץ במאפיות ומפעלים הוא מיובא מחו"ל), אבל אם כן, לכאו' אין פיתרון, (מלבד כמובן ליתן ללוי...)
ושמעתי שעסק בזה הגר"א גרבוז בשיעוריו, האם מצא לזה פיתרון?