זהו שאמר הכתוב, (משלי ב, א): "בני אם תקח אמרי". אמר רבי אבא בר כהנא, אימתי אתה נקרא בני? כשתקח אמריי. וכן הוא אומר (דברים יד, א): "בנים אתם לה' אלהיכם". אימתי אתם בנים? כשאתם לה' אלהיכם, שאתם משמרים מצותי. לכך כתיב, "בני אם תקח אמרי".
בפשטות, כמה דרגות יש בגילוי בחי' בן שבכאו"א מישראל. ובתנחומא שם מיירי בהתגלות בחי' זו.צופה_ומביט כתב:תנחומא עקב סימן ה . .
כדכד כתב:ניסוח הכותרת של האשכול (בינתיים)תמוה בעיני.
מה זאת אומרת "למי נאמר"?
בלשון נוכח "אנו בניך ואתה אבינו" - נאמר לקב"ה בודאי. אין שום שאלה בזה.
אם יש לדון, אם הבן הוא היחיד, או דווקא כלל ישראל צריך לנסח את השאלה אחרת
צופה_ומביט כתב:תנחומא עקב סימן ה:זהו שאמר הכתוב, (משלי ב, א): "בני אם תקח אמרי". אמר רבי אבא בר כהנא, אימתי אתה נקרא בני? כשתקח אמריי. וכן הוא אומר (דברים יד, א): "בנים אתם לה' אלהיכם". אימתי אתם בנים? כשאתם לה' אלהיכם, שאתם משמרים מצותי. לכך כתיב, "בני אם תקח אמרי".
זהו כשיטת רבי יהודה, אבל מכל מקום רואים כאן לכאורה שאין חילוק בזה בין כלל ישראל לבין יחידים.
לבי במערב כתב: בפשטות, כמה דרגות יש בגילוי בחי' בן שבכאו"א מישראל. ובתנחומא שם מיירי בהתגלות בחי' זו.
צופה_ומביט כתב:פותח האשכול שאל כלפי דעת הרמ"ע מפאנו, וכלפי זה הבאתי הראיות.
יש לבדוק האם גם הרמ"ע מפאנו אמר את דבריו רק כלפי בחינה אחת ומסכים שבחינות אחרות של בן יש בכאו"א.
באם לא - אזי הראיה מהתנחומא היא עכ"פ לכאורה דלא כהרמ"ע מפאנו.
לבי במערב כתב:לכאו' כוונתו פשוטה וברורה, ולא נתכוון אלא לשלול שנתייחד ח"ו אדם מסוים כ'בן א-לדים' רח"ל.
לענין הדרגות בגילוי בחי' בן - לפו"ר אינו סותר לדבריו הנ"ל, כי היא נקודת הנשמה שֶׁשָׁוָה בכל ישראל (וההפרש הוא רק במדת התגלותה).
צופה_ומביט כתב:עוד יש בזוה"ק [בזכרוני מפרשת בהר, ומן הסתם יש עוד הרבה] שעובד ה' בדרך הנגלה נקרא עבד ועובד ה' בדרך הנסתר נקרא בן [כתבתי ההגדרה בקיצור ובהכללה].
הרי שהוא מדבר על בחינת "בנים" כלפי יחידים ג"כ.
אבל בוודאי גלוי וידוע זאת לפני הרמ"ע מפאנו.
בתוך הגולה כתב:יש"כ לכל המשיבים היקרים.כדכד כתב:ניסוח הכותרת של האשכול (בינתיים)תמוה בעיני.
מה זאת אומרת "למי נאמר"?
בלשון נוכח "אנו בניך ואתה אבינו" - נאמר לקב"ה בודאי. אין שום שאלה בזה.
אם יש לדון, אם הבן הוא היחיד, או דווקא כלל ישראל צריך לנסח את השאלה אחרת
לפו"ר: כי משמעות הדברים מטין כייחודיות (לא מצד הנקודה שֶׁשָּׁוָה בכל ישראל, כנ"ל, אלא) לדוד ושלמה עצמם, וע"ז מפרש שאכן כן הוא - אך זהו מפני היותם [בלשון גדולי הדורות שאחריו] 'נשמות כלליות'.בתוך הגולה כתב:אם כדבריכם מה הוקשה לרמ"ע מדברי דהע"ה 'ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך' (תהילים ב ז) ומהאמור על שלמה 'אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן' (ש"ב ז יד) עד שמשיאו לייחודו של מלך השווה לכללות האומה עי"ש בדבריו. והרי אפשר לקיימו בבחינה אחרת.
ויש לפנות בנושא למנהלים שליט"א.כדכד כתב:צריך לתקן את כל האשכול
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים