מי שעוסק בענין ויכול לסייע לי בפשט פשוט.
אני מעתיק תחילה את דברי הגמרא עליה נסובה שאלתי.
תנן המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם אם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו והוינן בה מאי ואינו יכול לומר אילימא חרש חרש בר איתויי גיטא הוא והתנן הכל כשרים להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן ואמר רב יוסף הכא במאי עסקינן כגון שנתנו לה כשהוא פקח ולא הספיק לומר בפני נכתב ובפני נחתם עד שנתחרש
אלו דברי הגמרא, ולא הבנתי מה הבעיה של 'נתחרש' לומר בפ"נ ובפ"נ.
ראיתי רק את דברי תוס' רא"ש שכתב שחידש שלא גזרו.
אבל ראיתי גם במהר"ם שכתב: ' דעד השתא היה ראוי לומר רק שעתה בשעת נתינת הגט אינו יכול לומר '
וזה מאד משונה למה לא יכול לומר?
וכן בכמה אחרונים משמעויות שאינו יכול לומר, וזה מאד משונה לי.
תודה רבה.