הודעהעל ידי צופה_ומביט » ה' פברואר 03, 2022 7:55 pm
ההודעה הזו תעסוק במה שנראה שהוא הדבר המשמעותי היחיד שיש למתנגדי הרפורמה לומר.
[לענין של צביון ושל יחיד-ציבור ושל תעודת זהות וכיו"ב - כבר התייחסתי ולא אכפול].
והוא:
הכל נכון – אבל לא הנדל יקבע לנו.
כלומר:
ההתערבות החילונית וסכנותיה.
או בלשונו של ספראי: הנדל לא יקבע לנו.
ובכן,
זה שהנדל לא דואג לנו - פשיטא. גם עיתון הארץ לא. התערבות חילונית בנושאים פנימיים שלנו - היא הרסנית מאין כמוה, ומי יודע היכן היא תעצור. אבל מתי מישהו יקום וישאל את עצמו איך ומדוע קרה ש50,000 בעלי מספר כשר [לפחות, לך תדע כמה היו מתקשרים לקו שנפתח לזה אם הועדה לא היתה חוסמת אותו מיד] פנו מיוזמתם לשר התקשורת שיטפל בועדה? איך ומדוע קרה שלאנשים לא נותרה ברירה אלא לפנות להארץ שיעיף את ולדר? איך קרה שחלקים עצומים בציבור החרדי הם בעד ההתערבות החילונית - פשוט בלית ברירה, כי הם רואים בשטח שרק החילונים מזיזים כאן משהו, ומבפנים המערכת רקובה ומושחתת או חסרת יכולת לטפל, ואין בה עוד טיפת אמון.
לכן, די כבר להשתמש בקלף המחוק והשחוק הזה. רוצים שלא יפנו להנדל? תטפלו בעצמכם. לא מטפלים - תאכלו את מה שבישלתם. הציבור לא מוכן יותר להמשיך לתת גבו לעושקים ומושחתים בשם הדת. זה המצב, תתמודדו.
יש ועדה מושחתת? תחליפו אותה. לא מסוגלים להחליף? הציבור יחליף אתכם.
הנה כאן, העובדה שאיש לא יכול להתכחש לה היא, שעד שלא בא הנדל - אחרי ש50,000 בעלי מכשיר/מספר כשר פנו לשר התקשורת קרא - אחרי החשיפות של דה-מרקר על הנעשה בועדת 2 העסקנים המושחתת - ועד שלא התחילה התקוממות העסקנים לשמור על שלהם ולגייס את הדת לצידם - ועד שלא התחילה התקוממות שכנגד בציבור – לא זז בועדת המושחתים שום דבר. דיבורים דיבורים, קיטורים קיטורים – וכלום לא זז. רק עכשיו נזכרו ביתד ובמשפחה לומר שבעצם רבותינו נגד הועדה הזו וצריכים לתקן וצריכים להתחשב בציבור ולרכוש בחזרה את אמונו. בוקר טוב לכם, באמת.
[ואיזה "רבותינו"? רק הליטאים ורק של דגל. למה??? איך גם כזה דבר - פירוק ועדה ששחיתותה מוכחת ומזיקה עבור החלפתה באחרת - הפך מיד ל"ליטאים VS חסידים/עץ"? באיזה עולם אנחנו חיים, איזה יאוש].
נראה למישהו שזה היה קורה בלי שהנדל היה פשוט קם ועושה מעשה ועומד על שלו [ומבחינתו בצדק]?
זו העובדה רבותיי. ככה היה עם ולדר, וככה זה עכשיו. ובמסגרת "גל ניקוי האורוות" שקורה עכשיו בציבור שלנו, אם המערכת לא תתעורר ותתחיל לעשות את כל זה בעצמה [היא מסוגלת? האם היא לא מורכבת מאותם האנשים בדיוק? מי יקח אחריות ויתחיל לטפל במה שצריך לטפל?] – זה יקרה פעם אחר פעם ולא יעזור להם שום דבר. אם הם לא מציגים אלטרנטיבה – שלא יתפלאו ולא יבכו. אלה הם שעושים את כל זה במו ידיהם, ואז מאשימים את הרש הנגזל שהוא האשם, כי עכשיו יש פגיעה בדת. [שחיתות בשם דת, קווים לדמותה]. הגזלן [או הרוצח, או האנס] הוא מתוך המערכת ולא מאפשר טיפול פנימי, וכשהנגזל פונה בלית ברירה למשטרה – הגזלן צועק עליו "מויסר".
ומכאן אני עובר לדבר שהכי החריד אותי בהודעה הנ"ל של ספראי [חזר על כך כמה פעמים כבר]:
"אה, אם אלה העובדות והכל היה שקרים, אז מעולה, אחזור לקו המשפחתי החביב שלנו".
באיזו קלות והתעלמות של שבוי מחוק הוא מקבל את העובדה/אפשרות ששיקרו לו ולכולם בפנים, ורתמו אותו - מבחירתו שלו, ככל מניפולציה של מושחתים בשם דת שמנצלים את כוח הבחירה והאמונה והדת העצמי של מנוצליהם - להיות שופר של השקר הזה. הרי אם לא היתה פורצת המחאה ובעקבותיה הרפורמה ובעקבותיה הדיון הציבורי - הוא עד היום היה שבוי בשקר הזה ומדברר אותו, וכמובן משלם עליו ואומר תודה. מבחינתו, אם יתברר שהכל היה שקר - אה, מעולה, נחזור לקו המשפחתי. זהו.
הוא לא נחרד כלל ממה שהולך כאן בציבור שלנו ואיך משתמשים שימוש ציני בדת ובגדולי ישראל לרמות ולעשוק את הציבור. הוא לא נחרד מאובדן האמון של חלקים גדלים והולכים בציבור - והם כבר ענקיים - בכל הממסד וההנהגה החרדית. אותו האמון שהוא כל מה שמחזיק את החרדיות. זה לא רק שאינו סכנה בעיניו, אלא שאישית הוא לא יודע בכלל על מה מדובר. הוא לא איבד שום אמון. הכל בסדר ונחזור לקו המשפחתי כמו כלום לא קרה.
הרי לנו עד כמה הצליחו מושחתי הדת האלה - בכל התחומים, אוהו, הסלולרי רחוק מלהיות היחיד - בעבודתם השפלה, והפכו חלקים חשובים בציבור ללא חל ולא מרגיש כלל, שבוי ומחוק ואומר תודה. הם גם דאגו שמעבר להם ולחבריהם - רק אנשים-כבשים מסוג זה יסתובבו במוקדי ההשפעה. ככה יש להם לא רק שקט תעשייתי, אלא אף שופרות קודש לשעת הצורך [בהתנדבות ומרצון. "זה לא אני, זה מה שהעם רוצה". שחיתות בשם דת. קווים לדמותה].
אמרתי ואומר שוב:
הסכנה הכי גדולה לדת, היא אובדן האמון בדמויות הסמכות הדתיות / המתווכות-משווקות את הדת.
על אחת כמה וכמה שזו הסכנה הכי גדולה לחרדיות.
זה גורם הנשירה מספר אחד. וזה גורם התפוררות הציבור החרדי מספר אחד.
ואין גורם איבוד אמון יותר גדול מאשר שחיתות וניצול ופגיעה בשם הדת. אין.
זו סכנה יותר מאשר תועבה [וספראי יכול לצחוק כמה שרוצה בדרך אל החורבן על "פסק ההלכה" הזה שלי].
אני אפרט כמה סיבות פרטיות:
משיכה לתועבה היא תמיד בגדר "נפילה", והיא תמיד ברשותו של היחיד. היא אינה "ציבור". אלא לכל היותר הרבה יחידים. איש לא דוגל בה כשיטה. אין לה גיבוי אידיאולוגי וציבורי.
כנגד משיכה לתועבה יכול לעמוד תורה ותוכן דתי מרומם. באם כמובן הדת מרוממת ומושכת ומליאת תוכן ולא שנואה.
שחיתות בשם דת מחטיאה בעצמה בהכי חמורות: מאכילה אותנו נבלות וטרפות, ומחטיאה את נערינו ובנותינו ונשותינו.
אבל באמת זה הרבה יותר רחב מזה. זה לא ענין של סיבות פרטיות אלו ואחרות. ומי שלא מסכים – שלא יסכים.
אנשים כמו ספראי שבזים להבנה הזו שזו הסכנה הכי גדולה, לועגים לה, מתעלמים ממנה - הם הם הגלגלים שעליהם ממשיכה מכונת השחיתות ועמה חוסר האמון הגובר לנוע.
ואז אחת מהשתים:
אם המערכת לא עשויה/מוכרעת מאנשים כאלה – היא תעשה את השינויים הנצרכים כדי לקנות חזרה את אמון הציבור ולהתמיד בו, וכולנו הרווחנו. יהיה הכל למהדרין – ובהגינות ויושר, מותאם לציבור, ולטובתו מכל הבחינות. [איזו דרישה מוזרה וקשה לביצוע, מה? מה פתאום לדרוש דבר כזה מ... שלוחיו של הציבור?]. בזה אני תולה את תקוותי, שבעקבות "האביב החרדי" ישתנו דברים לטובה. נחיה ונראה בעז"ה.
אבל אם המערכת עשויה/מוכרעת מהאנשים האלה – הם ימצאו את עצמם בסוף לבדם, "ציבור חרדי" [לפי הגדרתם העצמית] קטן, שבוי, כפוי, מרומה, טיפש, מחוק. [מתי יתחילו לסמם את כולם בכדורים? שמעתי שיש כבר מי שעושה את זה].
ואני לא משלה את עצמי: הם יהיו גאים בזה. הם ירגישו אליטה. הכי קרובים לקב"ה. יהיו לזה הרבה שמות ומאמרים בעיתון: בני לוי, חשמונאים, מסירות נפש, וכו' וכו'. כמובן.
אבל נעזוב פלפולים והתפלספויות, כמה כוח והשפעה יהיה לציבור הזה להשיג מה שהוא רוצה וצריך? אוהו... זו השאלה הגדולה. זו בוודאי שאלה שגם הם חייבים לשאול את עצמם. כמה פעמים עוד יחזיק השקר של "ברגע האמת".
יסמכו על הנס? אולי. יגידו שמשיח מוכרח לבוא הרגע – בוודאי. יהגרו לחו"ל? זו תהיה הבדיחה הכי גדולה. כי מה מחכה להם שם? בדיוק מה שהם כל כך התעקשו להתנגד לו: בלי מפלגות חרדיות, בלי קומה כשרה, משטרה חזקה שלא סופרת אותם, וכן הלאה. אז מה הרוויחו.
משנה לשנה הציבור לא אותו ציבור. שנת תשפ"ב הזו במיוחד עשתה שמות באמון הציבור, וגם חלחלה עוד קצת את המחשבה [המיואשת, המתקוממת] שיש אלטרנטיבות, לפחות כאמצעי זמני ללחוץ ולהלחיץ את המערכת עד שתתפכח.
לכן, שני דברים הם בנפשנו ממש:
א. לבער את השחיתות מתחומי הדת ומוסדותיה. [בהיקף הכללי, המגזרי, הקהילתי, והמוסדי].
ב. ולהשקיע יותר בחינוך ובתוכן דתי שימלא את הנפש ויתן סיבה וכוח ורצון [כנגד אותן פרצות ונסיונות שעל גביהן רוכבים וצוחקים כל המושחתים בשם הדת].
ושימו לב כמה שני הדברים האלה הולכים ביחד:
כל עוד "מעצבי דעת הקהל" הממונים על "תיקוני הדת" שלנו - מרוויחים מזה, מתפרנסים מזה, מתעשרים מזה - הרי שהאינטרס שלהם הוא שהפרצות ימשיכו, שהן יגדלו, שתמיד תהיה "מסה קריטית" של חוטאים [לפחות פוטנציאליים] שתצדיק את פעילותם, ושסכנת החטא תתמיד ותהיה תמיד חריפה ואקוטית.
הם מתפרנסים מהמציאות של הפרצה והחטא!! לא מזה שהציבור מתוקן!!
לחזק ולחנך ולרומם את הציבור - לעשות אנשים באמת דתיים ויראי שמים - ולצד זה ליצור מערכת כשרות כמו בכל תחום - וכך אנשים יראי שמים עומדים בנסיונות כדרך כל הארץ [ולא ניתנה תורה למלאכי השרת] - זה נגד האינטרס שלהם.
האינטרס שלהם זה להחדיר באנשים עוד ועוד חוסר אמון בעצמם, על עוד ועוד דברים, כדי שיהיו להם עוד ועוד תחומים לשלוט בהם ולהתעשר מהם.
בשם הדת. אלא מה. זה הכלי הכי חזק. לופת אנשים מבפנים במלכודת מעגלית מתחילה ועד סוף. סיבה דתית - מצפון וחוסר אמון דתי - כפיה דתית. מי יכול להיחלץ מזה.
להפוך אנשים ליותר ויותר תלויים באביזרים חיצוניים כדי להיות דתיים.
מחר אחד מהם יסגור דיל עם איזו חברה על כמות עתק של כדורים פסיכיאטריים - ומעכשיו זה יהיה הפתרון הבלעדי להציל מסכנות הדור הנוראות ש"עשינו הכל ולא עזר כלום".
אז כל עוד שהאנשים האלה הם המשפיעים וקובעי סדר היום והמדיניות - שום שינוי מהותי באמת לא יקרה.
להיפך, הציבור יוחלש מבחינה דתית [פנימית, וממילא גם חיצונית] עוד ועוד.
עד שהאנשים האלה - בכל התחומים הדתיים - לא יעופו על טיל בבעיטה רבתי וחד-משמעית באחוריהם ובאופן של "למען ישמעו וייראו" ו"נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש" כפשוטו עם כל השופכין והזיקוקים, כדי למנוע אחרים כיוצא בהם - שהם הם מהרסי הדת הגדולים ביותר!! משניאי התורה והדת וגדולי ישראל ואלוקים - לא יחול שום שינוי אמיתי ומהותי.
זו הסכנה הדחופה ביותר שאיתה אנחנו צריכים להתמודד עכשיו.
מסתבר שהגיע הזמן. עברו באופן בלתי הפיך את הקו האדום של מסה ענקית בציבור. הסוסים כבר ברחו מהאורווה, ואם לא אנחנו נעשה את זה - אנשים כמו הנדל ועיתון הארץ יעשו את זה - ואז אבדנו כולנו אבדנו.
כי הציבור כבר לא מוכן לספוג יותר. בטח לא בשם הדת.
לכן זה הדבר הראשון שכתבתי.
ואז בא השני.
ספראי מביא לנו את העובדה שמאות בחורי ישיבה באלעד זקוקים לסמינר של ערכים כדי לדעת שיש אלוקים...
איך מצפים מבחורים כאלה שיעמדו באיזשהו ניסיון?
לכולי עלמא, מכל סיבה שהיא בעולם, יש מי שחולק על הצורך בחיזוק וחינוך הזה?
לסיכום:
הנושא הדחוף כאן הוא אובדן אמון בהנהגה הדתית, בדת עצמה, ובאלוקים.
להגיב לזה בסתימת פיות וכפיה אחוזת אמוק - זה לכבות מדורה עם דלק.
ונניח שזה לא היה דלק - אבל במצב הזה זה לא עוזר. לא זה מה שיציל אותנו כי לא כאן הבעיה.
לאנשים שאין להם תוכן ומניע פנימי, שאין להם אמון בעצמם ובמערכת - כפיה מלאכותית כך או כך לא עוזרת, ברמת הכלל. [גם הכפיה/חסימה של היום ניתנת לעקיפה - ונעקפת - בקלי קלי קלות].
ובלי להעיף את המושחתים - לא יחול שום שינוי פנימי.
את הרפורמה האמיתית צריכים אנחנו לעשות - לפני שתהיה להנדל סיבה להתערב.