מה שנכון נכון כתב:אין במאמר התייחסות לטענות ר"מ הלל, ובכלל אין מלה על ספרו.
בברכה המשולשת כתב:במקרה הספציפי הזה באמת לא ייפלא בעיניי שחוקרים אלה לא שמעו על הרב משה הלל
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:במקרה הספציפי הזה באמת לא ייפלא בעיניי שחוקרים אלה לא שמעו על הרב משה הלל
הספר של ר"מ הלל מוזכר בערך שבויקיפדיה. זו לא דרישה מופרזת לבדוק בגיגול פשוט או במאגרים המתאימים מה התחדש בענין מסוים לפני שמפרסמים עליו מאמר. [בדוחק י"ל שהמאמר הוגש לפרסום לפני זמ"ר].
חד ברנש כתב:בברכה,
אולי אתה חש בהכחשה, אבל זו המציאות. העולם האקדמי כמעט לא מתייחס לפירות המחקר שבציבור התורני. ולא מפני חוסר ידיעה אלא מפני גאווה וזלזול.
איני מדבר על כולם אלא על רובם.
ישנו ספר של אחד מגדולי הראשונים שיצא לאור במהדורה פקסמילית (היינו צילום של כתה"י בלבד) בצירוף מבוא, ע"י שני חוקרים מפורסמים. כמה שנים ספורות לאחר מכן יצא אותו ספר במהדורה טובה, עם הערות מקורות ובירורים. אבל עד היום יש חוקרים באקדמיה המקפידים לציין דווקא למהדורה הפקסמיית (ממש ב"מסירות נפש", כי לא נוח להשתמש במהדורה הפקסמילית) ולא למהדורה הנדפסת. מדוע? כי הוא לא "משלנו"...
חד ברנש כתב:אתה חי בהכחשה חלקית... אבל האמת, גם בתוך אנשי האקדמיה עצמם יש פוליטיקה היכולה לפרנס אלף לילה ולילה...
הידעת שבאחת מאוני' בארץ המרצים לא מרשים לכותבי העבודות לציין פרסומים שיצאו ע"י קולגות שלהם מאוני' אחרות, חלילה..
מכובדי,
בעקבות ספרי דברי גד החוזה, נכתב והתפרסם לפני שלוש שנים לערך, ספרו של משה הלל על מגילות קוצ'ין, ספר בו אני 'מככב' שלא בטובתי (הספר נמצא במרשתת).
מאמר התגובה שלי נמסר כבר לפני למעלה משנה למערכת קתרסיס, עבר לקטורה, ולאחר מכן הודיעוני כי מאמרי אמור להופיע בגיליון הבא.
אחר כך חזרו בהם.
עתה אומרים: נפרסם בעתיד, אלא שאיני יודע אם אפשר לסמוך על אמירה זו.
הואיל והספר הנ"ל מהווה כתב האשמה נגדי, ושתיקתי עשויה להיחשב כהודעה, מצאתי לנכון לשלוח אליך את תגובתי על ספרו של הלל.
ראה צרופה. כמו כן מצורפת תמונת הקולופון של כתב היד בו מופיע דברי גד החוזה, אחד מנושאי המחלוקת.
חלק נכבד מן המאמר מוקדש לאחינו המשומד יעקב עמנואל ואן-דורט [על פרטי-פרטים בתולדות חייו תוכל לקרוא בספר אותו כתבה הגב' מאשה ואן-דורט, החיה בהולנד. סיפרה המודפס בידי, וגירסה דיגיטלית נמצאת במרחב הדיגיטלי].
ואן-דורט היה משומד, ותולדות חייו נחקרו כדבעי; זייפן, הוא לא היה.
ישפוט השופט בין הכתוב בספרי 'דברי גד החוזה' לבין הכתוב ב'ספר כתב איש ריבי' (איוב לא,לה).
במידה ותרצה חומרים נוספים על פרשה זו, אנא הודיעני.
[הערה טכנית: המאמר ארוך. ניתן לדלג אל הסיכום].
אך מיותר לומר כי אשמח לכל הערה או תיקון.
בברכה
מאיר בר-אילן
עושה חדשות כתב:שתיקה אינה כהודעה. אלא כהודאה. ונכפלה הטעות בדבריו.
אבל היות ואני "נעדר הכשרה אקדמית" ראוי לי לשתוק.
מה שנכון נכון כתב:כנראה שגם מאמר הביקורת קשה להבנה על מי שבעו"ה חסר הכשרה אקדמית. למשל:
הצהרה: חקרתי ודרשתי היטב את ספרו של משה הלל, ולא מצאתי בו אלא תובנה אחת ראויה, והיא: מחבר ספר דברי גד החוזה הצפין את (תחילתו של) השם המפורש של ה' בספרו (ועובדה זו לא היתה ידועה למאיר בר אילן אשר ההדיר את כתב היד). האם כדאי היה לכתוב ספר בן - 477 עמודים למטרה זו בלבד - לאלוהים פתרונים.
בעמ' 302 כותב הלל כך: 'טעויות "זעירות" אלו ואחרות הן שהביאו בעקבותיהן להקדמת זמנו של "דברי גד החוזה" עד לימי המלך דוד'. ובכן, מעולם לא עלה על לבי להקדים את דג"ה לימיו של דוד המלך, ובחינם ייחס לי הלל דברים אלו. הבא לבקר ספר ילמד תחילה את הכתוב בו.
אך מיותר לומר כי אשמח לכל הערה או תיקון. בברכה מאיר בר-אילן
סגי נהור כתב:לגופו של נידון, ההשערה ש"להרים" נובע מבלבול בין "אפשטעלן" (=לעצור) ל"אויפשטעלן" (=להקים) היא חסרת היתכנות לחלוטין. ע"י החלפה בין תחילית אפ־ לתחילית אויפ־ ניתן להפוך משמעות כל מילה שהיא.
מה שנכון נכון כתב:יש למישהו את מאמרה של כנה ורמן על ספרו של מב"א, 'אהבה מקלקלת את השורה', קתרסיס 29, תשע"ח?
בר אילן דן בהקדמה לפרק בשתי שאלות, האחת, מתי החלה האמונה
במשפט שמימי שנתי. השנייה, מתי החלה האמונה שמשפט זה נערך
באחד בשביעי, היינו בתאריך המכונה היום ראש השנה.
1
שני סעיפים מוקדשים לליבון השאלות. שתי השאלות נבללות זו בזו
בסעיף א. סעיף ב מוקדש רק לשאלת התאריך.
־בר אילן פותח את הדיון בסקירה של סוגי משפט שעורך האל על פי
המקרא ועל פי הספרות החיצונית.ראשונה באה הקביעה "לפי המקרא
האל אינו שופט את בריותיו במועד מוגדר מראש אלא בכל יום, אם לא
בכל שעה". מייצגו של 'המקרא' הוא תהילים פרק נ, פרק שבו האל
ממלא תפקיד של שופט ("כי אלהים שפט הוא סלה", פס' 6 (אך לא
נקוב בו התאריך שבו מתקיים המשפט ונעדר ציון בדבר תכיפותו.
כאן בר־אילן יוצר קשר בין הבחירה
בלוח השנה הירחי־שמשי ובין הבחירה באחד בשביעי: "ראש השנה
הרבני עבר תהליך של מטמורפוזה עם שינוי הלוח היהודי מלוח שמשי
ללוח שמשי־ירחי". בר־אילן בוחר לדבוק בקביעה שבמאה השנייה
לפנה"ס העם היהודי נטש את הלוח השמשי ובחר בלוח הירחי־שמשי.
"ראש לכל יש לציין כי מחבר גד החוזה, מעבר לכל
כישוריו ויכולתו המוכחת לראות חזיונות, היה בקי בתנ"ך, וראוי
לתארו כסופר, מספר, דרשן, מוכיח ואולי מוטב לתארו בשם: נביא".
"החוזה אינו מפרש את המראה האלוהי שראה, וספק אם הבינו והותיר בידי הקורא, או השומע, את
הבנת החזון"
חד ברנש כתב:מב"א כתב הרבה ביקורות חריפות על אנשי אקדמיה ורכש בכך לא מעט שונאים. מעניין היה לבדוק אם ורמן היתה בין המבוקרות שלו, ובביקורתה היא משלמת לו במטבע שלו...
'בברכה', מב"א בדרך כלל ביקר את החוג לתלמוד של אוני' מסויימת. צא ובדוק!
ועכשיו תגובתו של מב"א על מאמר זה.לוצאטי כתב:מה שנכון נכון כתב:יש למישהו את מאמרה של כנה ורמן על ספרו של מב"א, 'אהבה מקלקלת את השורה', קתרסיס 29, תשע"ח?
מאמר הביקורת של ורמן נודע לי רק לפני חודשיים, במרץ 2022, ובשל כך לא הגבתי עליו עד כה.
מאמר התגובה שלי למאמר הביקורת של ורמן מצורף בזאת (תקציר אנגלי בסוף המאמר). הקורא ילמד כיצד נראה מאמר פוסטמודרני.
אני קורא למערכת קתרסיס לקרוא את תגובתי, ולהתנער ממאמרה של ורמן באמצעות הודעת-מערכת מתאימה,
בהתאם למקובל כיום בנוהל של Retracted Article.
(למאמר מצורפות מפות, תמונות שונות מהספר וכן פרק א' מתוך דברי גד החוזה, ללא כל פירוש).
אשמח אם תקרא\י את תגובותיי. לקצר בזמן, או לקצר-הרוח, מומלץ להסתפק בקריאת הסיכומים בלבד.
מוקירך,
מאיר בר-אילן
יאיר אתמר כתב:לוצאטי כתב:יאיר אתמר כתב:האם ניתן לחדש שוב את הקישור?
תודה רבה!
https://shared-assets.adobe.com/link/53 ... aee6c6437c
תודה גדולה מאוד!!
ואכפול בקשתי השנייה, בתודה מראש.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 591 אורחים