יוסף חיים אוהב ציון כתב:תקופה לענין גשמים הב"י מזכיר שם תאריך לועזי.
עושה חדשות כתב:המניח תפילין על גבי רטייה וכד' החוצצת בינם לבשרו, ואח"כ סילק את החציצה, האם יש בזה פסול תעשה ולא מן העשוי?
תא חזי כתב:איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?
יבנה כתב:עושה חדשות כתב:המניח תפילין על גבי רטייה וכד' החוצצת בינם לבשרו, ואח"כ סילק את החציצה, האם יש בזה פסול תעשה ולא מן העשוי?
https://meshiv.co.il/shelot_vetshuvot/% ... 9C-%D7%A9/
https://din.org.il/2020/12/15/%D7%97%D7 ... %A8%D7%9A/
תא חזי כתב:איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?
תא חזי כתב:איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?
עובדיה חן כתב:האם לנחם אדם שנפטר אביו,מותר לומר לו שאביו אמר לו או הבין ממנו שהוא מאוד אוהב אותו ומחזיק ממנו וכו או לספר בשבח האב שהוא היה עושה צדקות בסתר וכדומה דבר שמאוד משמח את האבל אבל מאחר ואין זה אמת שהוא אמר לו [הגם שיכול להיות שזה אמתי לגוף הדבר] האם שפיר עביד הכי.
איתן נוי כתב:תא חזי כתב:איני יודע מה המקורות של כת"ר, אבל רק לדייק - נראה שהכוונה לאמירת "השכבה" (המרחם על כל בריותיו וכו'), וכי יש איסור להזכיר בעלמא שם הנפטר לאחר שנה?
כן. ידוע שיש כזה דבר והחמירו בזה מאוד.
יביאו/נביא מקורות ב"ה.
איתן נוי כתב:עובדיה חן כתב:האם לנחם אדם שנפטר אביו,מותר לומר לו שאביו אמר לו או הבין ממנו שהוא מאוד אוהב אותו ומחזיק ממנו וכו או לספר בשבח האב שהוא היה עושה צדקות בסתר וכדומה דבר שמאוד משמח את האבל אבל מאחר ואין זה אמת שהוא אמר לו [הגם שיכול להיות שזה אמתי לגוף הדבר] האם שפיר עביד הכי.
מה כוונתך "[הגם שיכול להיות שזה אמתי לגוף הדבר]".
אמת או לא אמת?
איתן נוי כתב:האם מועיל לומר שהלימוד שלמד לפני זמן מה יהיה לע"נ מישהו מסויים. או שמא, מה שהיה היה וצריך ללמוד מחדש לע"נ?
איתן נוי כתב:האם מועיל לומר שהלימוד שלמד לפני זמן מה יהיה לע"נ מישהו מסויים. או שמא, מה שהיה היה וצריך ללמוד מחדש לע"נ?
איתן נוי כתב:האם מועיל לומר שהלימוד שלמד לפני זמן מה יהיה לע"נ מישהו מסויים. או שמא, מה שהיה היה וצריך ללמוד מחדש לע"נ?
עובדיה חן כתב:בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.
אדיר במרום כתב:עובדיה חן כתב:בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.
ידוע בשם אחד מגדולי בריסק שאמר שקודם כל צריך שיהיה "בעל קורא", אחרי זה אפשר לדון מי קורא יותר יפה ומי פחות. הוא אמר את זה לגבי שליח ציבור כמדומני, אבל ה"ה הכא, קודם כל צריך אחד שיקרא כדין כמו שצריך, אחרי זה אם יש שניים שקוראים כדין כמו שצריך אפשר לשאול האם מי שקורא יותר נעים וכו'. כך שבשאלה שלך, שאחד קורא ומדקדק על כל מילה והשני לא מדקדק - אז יש לו חסרון בשם "בעל קורא". ואם באמת שניהם קוראים כדין, ורק אחד קורא מהר ואחד קורא לאט - אז צריך לשאול את הציבור, אם רוב הציבור מעוניין בבעל קורא שקורא מהר, שיקחו המהר, ואם הלאט- שיקחו הלאט.
איתן נוי כתב:חזון עובדיה אבילות ב' (עמ' רנב ס"ח) וז"ל: "אין לשלוח דורון לאבל תוך שלשים יום לאבלו, או בתוך שנים עשר חודש על פטירת אביו או אמו, שדבר זה הוא בכלל שאלת שלום. (הרמ"א סי' שפה סעיף ג). ובשבת שנוהגים היתר בשאלת שלום, מותר לשלוח לו דורון. (הרמ"א שם). וכן בפורים למאי דקימ"ל שאין אבלות נוהגת בפורים, מותר לשלוח מנות לאבל הנזכר. (מג"א סי' תרצו ס"ק י"ב). ומכל מקום לא ישלחו לו מנות של תפנוקים ודברי מתיקה, אלא כגון בשר ודגים פירות וירקות וכיו"ב. (מטה משה סי' תתריז[1]). ואם האבל עני מותר לשלוח לו מעות או בגד או דברי מאכל בתורת צדקה, (מג"א סי' תרצו ס"ק יא). ואם הוא תלמיד חכם המרביץ תורה, מותר לשלוח לו בפורים דורון דרך כבוד, שאינו אלא כתשלום חוב, ולא משום שמחה. (שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' רלז)". עכ"ל. ושוב כתב כן בסעי' שלאחרי זה (ס"ט עמ' רנה): "...וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם , ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה".
רואים כאן: שאף אחרים לא ישלחו לאבל מיני מתיקה וכה"ג ולא רק האבל לא ישלח לאחרים מיני מתיקה.
משא"כ בחזון עובדיה פורים (עמ' קצג ס"י) כתב וז"ל: "האבל, אפילו בתוך שבעה, חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, שהרי האבל חייב בכל מצות התורה (סוכה כה:). וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם, ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה. ואחינו האשכנזים נוהגים שלא לשלוח מנות לאבל כל י"ב חודש על אביו ואמו, וכל שלשים יום על שאר קרובים, אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל. ומכל מקום אם האבל עני גם האשכנזים שולחים לו מנות, ותחשב להם לצדקה. וכן אם האבל רב העיר, או שהוא רבו שלימדו תורה, מצוה לשלוח לו מנות. ואם האשה אבלה שולחים מנות לבעלה, כיון שהוא אינו אבל". עכ"ל.
מכאן שכתב "אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל". משמע אף מיני מתיקה, ולא מבעיא בשר ודגים וכדו' הנ"ל.
עובדיה חן כתב:בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.
חיס כתב:עובדיה חן כתב:בעל קורא שאין לו קול נעים אבל מדקדק על כל מילה וקורא לאט, מאידך יש לו קול נעים וקורא מהר יותר מה עדיף.
שמעתי בבני ברק עדיף לקחת בליל פורים בעל קורא שקורא מהר כיון שצמים תענית אסתר.
אבל בירושלים יש לקחת בעל קורא שקורא לאט...
יוסף חיים אוהב ציון כתב:זכרוני שהגר"י אלפייה כ"כ וכן מזהיר על זה הגרב"צ מוצפי.
איתן נוי כתב:מי שקרא בפרשת זכור: "ואתה עיף ויגע ולא, ירא אלקים".
האם יש להחזירו, לכאורה איבד צורת המשמעות.
כדכד כתב:איתן נוי כתב:מי שקרא בפרשת זכור: "ואתה עיף ויגע ולא, ירא אלקים".
האם יש להחזירו, לכאורה איבד צורת המשמעות.
לכאורה תלוי בויכוח אם כשהמשמעות משתנה לפי קריאתו אך ברור שהתכוון למשמעות הנכונה נחשב שינוי משמעות (אם גם התכוון לשנות פשיטא שמחזירים אותו אבל מסתבר שידע את המשמעות וטעה רק בקריאה)
כדכד כתב:לפי הפיסוק שפיסק מר אז יש לו משמעות הפוכה אבל כפי שכתב מר אז הקורא לא התכוון אליה ואז חוזרתהשאלה מה הדין כאשר היה שינוי משמעות בקריאה אבל לא כוונו אליו והיה ברור שלא כוונו אליו
רציני כתב:איתן נוי כתב:חזון עובדיה אבילות ב' (עמ' רנב ס"ח) וז"ל: "אין לשלוח דורון לאבל תוך שלשים יום לאבלו, או בתוך שנים עשר חודש על פטירת אביו או אמו, שדבר זה הוא בכלל שאלת שלום. (הרמ"א סי' שפה סעיף ג). ובשבת שנוהגים היתר בשאלת שלום, מותר לשלוח לו דורון. (הרמ"א שם). וכן בפורים למאי דקימ"ל שאין אבלות נוהגת בפורים, מותר לשלוח מנות לאבל הנזכר. (מג"א סי' תרצו ס"ק י"ב). ומכל מקום לא ישלחו לו מנות של תפנוקים ודברי מתיקה, אלא כגון בשר ודגים פירות וירקות וכיו"ב. (מטה משה סי' תתריז[1]). ואם האבל עני מותר לשלוח לו מעות או בגד או דברי מאכל בתורת צדקה, (מג"א סי' תרצו ס"ק יא). ואם הוא תלמיד חכם המרביץ תורה, מותר לשלוח לו בפורים דורון דרך כבוד, שאינו אלא כתשלום חוב, ולא משום שמחה. (שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' רלז)". עכ"ל. ושוב כתב כן בסעי' שלאחרי זה (ס"ט עמ' רנה): "...וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם , ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה".
רואים כאן: שאף אחרים לא ישלחו לאבל מיני מתיקה וכה"ג ולא רק האבל לא ישלח לאחרים מיני מתיקה.
משא"כ בחזון עובדיה פורים (עמ' קצג ס"י) כתב וז"ל: "האבל, אפילו בתוך שבעה, חייב במשלוח מנות ובמתנות לאביונים, שהרי האבל חייב בכל מצות התורה (סוכה כה:). וטוב שישלח מנות של בשר ודגים וכיוצא בהם, ולא תפנוקי מעדנים ומיני מתיקה. ואחינו האשכנזים נוהגים שלא לשלוח מנות לאבל כל י"ב חודש על אביו ואמו, וכל שלשים יום על שאר קרובים, אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל. ומכל מקום אם האבל עני גם האשכנזים שולחים לו מנות, ותחשב להם לצדקה. וכן אם האבל רב העיר, או שהוא רבו שלימדו תורה, מצוה לשלוח לו מנות. ואם האשה אבלה שולחים מנות לבעלה, כיון שהוא אינו אבל". עכ"ל.
מכאן שכתב "אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל". משמע אף מיני מתיקה, ולא מבעיא בשר ודגים וכדו' הנ"ל.
בשו"ת מעין אומר (חלק ד, פרק ו, סימן נג, עמוד קצ) טוען שזה היה שלבים בפסק, בקול סיני הביא רק את דברי הרמ"א שאסור ואחר כך בהליכות עולם (חלק א, עמוד רלו) ובחזון עובדיה פורים כתב שכן שולחים. ע"כ. וכן בילקוט יוסף פורים (תשע"ג, עמוד תש"פ) הביא שבקול סיני החמיר ולכן הוא בילקוט יוסף מועדים החמיר אבל אחרי שבחזון עובדיה פורים היקל גם הוא מקיל. ואחרי מה שציינת על חזון עובדיה אבילות אם כן יש עוד שלב.
זה מתורה שבכתב.
מתורה שבעל פה כתב שם שמע בשיעור שכן שולחים משלוח מנות וכשהוא שאל ענה לו בסגנון אם שולחים לו מה יעשה. אבל לא ברור אם מה ששאל זה היה אחרי כל השיעורים ששמע או לפני השיעורים או בין שיעור לשיעור. וכן עיין במעין אומר (חלק ג עמוד שנו) שהביא שלא ענה בזה דבר ברור. [ובספר תורת המועדים פורים (עמוד רפא), כתב ששמע ממנו שמנו שמותר לשלוח לאבל. וכן במשיעורי מרן הראשון לציון חלק ב (עמוד רפ) וחלק ד (עמוד רמה)].
כדכד כתב:ה"ולא, מתייחס לקודם ,ואתה עיף ויגע ולא" ואז משמע שאיו עיף ויגע ואילו הוא כן "ירא אלקים".
אם אין משמעןות לשינוי פשיטא שיצא ידי חובה
כדכד כתב:כדי שלא יצא ידי חובה צריך לשנות למשמעות אחרת ואין די בכך שהשומע לא שמע מה שרצה להשמיע הקורא ואין זה דומה להלכות סת"ם ששם יש פסולים שפוסלים גם כאשר שינה צורת האות לאות שאין לה משמעות ולא לאות אחרת (גם שם זה לא כל ענין ויש פעמים שהפסול הוא דווקא אם שינה לצורת אות אחרת). הדבר מפורש בפוסקים בהלכות קריאת התורה שצריך לחזור רק כאשר שינה את המשמעות ומבואר בדוגמאות ששינוי משמעות היינו למשמעות אחרת ומבואר שאם אין לשינוי משמעות בפני עצמו יצא ידי חובה וא"צ לחזור
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 449 אורחים