לא ניתן לדרוש מעצמו מכל י''ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק''ו
תלמוד_ישן כתב:יש לציין שרש"י בסוכה (דף לא. ד"ה לא מקשינן) סובר שלכל הי"ג מדות צריכים מסורה.לא ניתן לדרוש מעצמו מכל י''ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק''ו
עזריאל ברגר כתב:תלמוד_ישן כתב:יש לציין שרש"י בסוכה (דף לא. ד"ה לא מקשינן) סובר שלכל הי"ג מדות צריכים מסורה.לא ניתן לדרוש מעצמו מכל י''ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק''ו
דברי רש"י האלו - מופלאים. ותוס' הקשו עליו, ודחאום.
מעניין מה כתבו מתרצי רש"י על זה.
עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
הכל בפירוש רס"ג לי"ג מידות שנדפס בתרביץ בשנה או בשנתיים האחרונות.
עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
סגי נהור כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
הזדמן לי פעם למסור שיעור על י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן, וליקטתי דוגמאות לכל המדות. ראה בדף המצורף (הפסוקים בלבד).
עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
הכל בפירוש רס"ג לי"ג מידות שנדפס בתרביץ בשנה או בשנתיים האחרונות.
איפה אפשר לראותו?
סליחות כתב:במהלך הדורות היו דברים שנלמדו במידות שהנ"ב, ומסתמא בזמן כנסת הגדולה ולפני ואחרי התחדשו דינים ע"י המידות שהנ"ב, כי סו"ס רק גזירה שווה אין אדם דן אלא אם כן קבלה מרבו.
האם יש דברים שנלמדו במידות בדור אחד, ולפני כן עשו או הבינו להיפך?
יש להעיר שבמדרש כתוב שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות, כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. ואעפ"כ, אין זה בהכרח עונה השאלה.
סליחות כתב:סליחות כתב:במהלך הדורות היו דברים שנלמדו במידות שהנ"ב, ומסתמא בזמן כנסת הגדולה ולפני ואחרי התחדשו דינים ע"י המידות שהנ"ב, כי סו"ס רק גזירה שווה אין אדם דן אלא אם כן קבלה מרבו.
האם יש דברים שנלמדו במידות בדור אחד, ולפני כן עשו או הבינו להיפך?
יש להעיר שבמדרש כתוב שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות, כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. ואעפ"כ, אין זה בהכרח עונה השאלה.
והדרא שאלה לדוכתא...
פלוריש כתב:סליחות כתב:סליחות כתב:במהלך הדורות היו דברים שנלמדו במידות שהנ"ב, ומסתמא בזמן כנסת הגדולה ולפני ואחרי התחדשו דינים ע"י המידות שהנ"ב, כי סו"ס רק גזירה שווה אין אדם דן אלא אם כן קבלה מרבו.
האם יש דברים שנלמדו במידות בדור אחד, ולפני כן עשו או הבינו להיפך?
יש להעיר שבמדרש כתוב שמקרא ומשנה הלכות תוספתות והגדות ומה שתלמיד ותיק עתיד להורות, כבר היה וניתן הלכה למשה מסיני. ואעפ"כ, אין זה בהכרח עונה השאלה.
והדרא שאלה לדוכתא...
גמ' בשבת: מתחילה למדו מ'והדוה בנדתה' שאשה לא תכחול, עד שבא רבי עקיבא
נחמת ארי כתב:עזריאל ברגר כתב:סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:אגב, כמדומני שמעולם לא ראיתי דברים שנדרשים מ"כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טען/טעון אחד/אחר שהוא/שלא כענינו יצא להקל ו(לא) להחמיר".
וכן, לא זכור לי שראיתי "דבר שהיה בכלל ויצא לדון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו" (כלומר: ראיתי כמה מקרים שבא הכתוב להחזירו לכללו בפירוש, אבל מהם הדברים שאי אפשר להחזירם לכללם?).
הכל בפירוש רס"ג לי"ג מידות שנדפס בתרביץ בשנה או בשנתיים האחרונות.
איפה אפשר לראותו?
באנצ"ת יש ערך על כל מדה מהמדות שהתורה נדרשת, עם הסבר ודוגמאות.
סליחות כתב:עזריאל ברגר כתב:תלמוד_ישן כתב:יש לציין שרש"י בסוכה (דף לא. ד"ה לא מקשינן) סובר שלכל הי"ג מדות צריכים מסורה.לא ניתן לדרוש מעצמו מכל י''ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק''ו
דברי רש"י האלו - מופלאים. ותוס' הקשו עליו, ודחאום.
מעניין מה כתבו מתרצי רש"י על זה.
כמדומה שדעת התוס' היא שיטת רוב הראשונים.
ולפי הרשב"ץ (שע"ד פ"ב אות כ) ביבין שמועה, אף רש"י עצמו ס"ל כך.
בחיד"א ביעיר אזן (מערכת ה'): "אמנם הרב יבין שמועה כתב דמעולם לא כתב כן רש"י אלא לדעת ר' יהודה אבל לרבנן אדם דן כל המדות מעצמו חוץ מגז"ש וקי"ל כרבנן".
מעיין כתב:ברמב"ם ממרים מפורש שלחלוק על הקודמים בדרכי הדרשות אין צריך להיות גדול בחכמה ובמנין ועל כרחך הכוונה בפרטים וענפים של הי"ג מדות כגון ה' לא לא דריש, זמן זמנים זמניהם לא משמע ליה, וכן בכמה מדות יש צדדים ובתוס' כתבו במדה של כלל ופרט וכלל שדרשי' כעין הפרט שבכל ענין דרשי' כעין הפרט במילתא דמסתברא, ולכן יתכן מחלוקת בדרכי הדרשות אף שעיקר י"ג המדות מקובלים הן, וגם צריך להיות המחלוקת בדברים שלא הי' בזה מסורה ברורה על עצם ההלכה [וכמובן שאמוראים אין יכולין לחלוק על תנאים, וכבר האריכו בהטעם בזה].
ויש לציין שכמה ממפרשי הרמב"ם סוברים בדעתו דגם ג"ש אין מקובלים מסיני רק מדור הראשון היינו דבמדה של ג"ש שאפשר לעשות בזה פרצות ולשנות כל התורה כולה בכל דור לכן בזה יש צורך לקבלה מדורות הראשונים שסמוכים למתן תורה.
ויש בזה מחלוקת בין המלבי"ם להדורות הראשונים אי העיקר והרוב הם הדרשות או העיקר היא הקבלה והדרשות הן ע"פ רוב אסמכתות
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 93 אורחים