מדוע השמיט הרמב"ם 'לוקח במשפט' בבהמ"ז לאבלים?

[תלמיד-חכמים]

הרמב"ם בהל' ברכות פ"ב ה"ח הביא את הנוסח של ברכת אבלים, בהשמטת 'לוקח במשפט' כמופיע בגמ'. ונמשך בזה אחרי בה"ג והרי"ף, שהשמיטו מלים אלה משום דאיתותב ר' אמי דאמר אין מיתה בלא חטא, וכמש"כ שם הכסף משנה.
אך תמוה, שהרי הרמב"ם גופיה (במו"נ ח"ג פי"ז ופכ"ד) ס"ל דאין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עוון, וא"כ אמאי השמיטו? והאם ייתכן לומר שהעתיק את הברכה מהרי"ף שכבר השמיטו בעקבות בה"ג? אך לא מסתבר לומר שהרמב"ם לא ראה את הבה"ג שכותב להדיא את טעם ההשמטה.

[עזריאל ברגר]

הרמב"ם בהל' ברכות פ"ב ה"ח הביא את הנוסח של ברכת אבלים, בהשמטת 'לוקח במשפט' כמופיע בגמ'. ונמשך בזה אחרי בה"ג והרי"ף, שהשמיטו מלים אלה משום דאיתותב ר' אמי דאמר אין מיתה בלא חטא, וכמש"כ שם הכסף משנה.
אך תמוה, שהרי הרמב"ם גופיה (במו"נ ח"ג פי"ז ופכ"ד) ס"ל דאין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עוון, וא"כ אמאי השמיטו? והאם ייתכן לומר שהעתיק את הברכה מהרי"ף שכבר השמיטו בעקבות בה"ג? אך לא מסתבר לומר שהרמב"ם לא ראה את הבה"ג שכותב להדיא את טעם ההשמטה.

ושמא הרמב"ם חזר בו?
או שמא מה שכתב במו"נ - הוא רק "לתשובת המינים" וליה לא סבירא ליה?

כמובן שני התירוצים האלו הם דחוקים ביותר, ואם יש אפשרות ליישב את הדברים - עדיף טפי.

אולי אפשר לומר שהרמב"ם הסתפק בזה?

[בברכה המשולשת]

גם בעניין הזכרת קן ציפור יש סתירה כזאת בין משנ"ת למו"נ

[באמונתו]

הרמב"ם בהל' ברכות פ"ב ה"ח הביא את הנוסח של ברכת אבלים, בהשמטת 'לוקח במשפט' כמופיע בגמ'. ונמשך בזה אחרי בה"ג והרי"ף, שהשמיטו מלים אלה משום דאיתותב ר' אמי דאמר אין מיתה בלא חטא, וכמש"כ שם הכסף משנה.
אך תמוה, שהרי הרמב"ם גופיה (במו"נ ח"ג פי"ז ופכ"ד) ס"ל דאין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עוון, וא"כ אמאי השמיטו? והאם ייתכן לומר שהעתיק את הברכה מהרי"ף שכבר השמיטו בעקבות בה"ג? אך לא מסתבר לומר שהרמב"ם לא ראה את הבה"ג שכותב להדיא את טעם ההשמטה.

הרמב"ם במשנה התורה, העתיק כפי כללי ההוראה, והלא איתותב ר' אמי, אכן הרמב"ם במורה - הינו דעתו האישית.
כך ידוע לי למשל על מרן החפץ חיים, אשר במקצת מהנהגותיו האישיים, נהג נגד הוראתו המפורשת שבמשנה ברורה, וההסבר, מפני שספר מ"ב כתב בשביל כלל בני ישראל, שם נצמד לכללי ההוראה ללא שינוי כלל, אבל בחייו הפרטיים, נלקחו בחשבון עוד דברים, דוגמת מנהג אבותיו ורבותיו.

[תלמיד-חכמים]

לפ"ז, הרמב"ם בעצמו כן היה נוהג לומר 'לוקח במשפט'. מעניין...
רבנו אברהם בספר המספיק גם הוא העתיק את ברכת האבלים כנוסח הרמב"ם בהשמטת 'לוקח במשפט'.

[באמונתו]

לפ"ז, הרמב"ם בעצמו כן היה נוהג לומר 'לוקח במשפט'...

לא בהכרח. הנה לדוגמא, רש"י מפרש לפעמים פסוקים נגד ההלכה, לפי שכן נראה לו הפשט במקרא יותר, כשהרמב"ן רגיל למחות כנגדו באלו. וכי יש ס"ד וצד, כי רש"י אינו מקבל ההלכה ח"ו?!

[תלמיד-חכמים]

לא בהכרח. הנה לדוגמא, רש"י מפרש לפעמים פסוקים נגד ההלכה, לפי שכן נראה לו הפשט במקרא יותר, כשהרמב"ן רגיל למחות כנגדו באלו. וכי יש ס"ד וצד, כי רש"י אינו מקבל ההלכה ח"ו?!

יש לחלק, כי בנ"ד ההלכה עצמה נקבעת לפי הדעה המחשבתית\אמונית, ופחות לפי כללי ההוראה

[באמונתו]

יש לחלק, כי בנ"ד ההלכה עצמה נקבעת לפי הדעה המחשבתית\אמונית, ופחות לפי כללי ההוראה

לא הבנתי, הלא עכ"פ בגמרא זו סוגיה ערוכה, ובוודאי מטבע ברכה הזאת כפופה לכללי הוראה, וככל נידון הלכתי אחר בש"ס, ולדידן הלא אין נ"מ מה נחלקו האמוראים בדעותיהם, מחשבתם ואמונתם, אחרי חתימת התלמוד, כי רבינא ורב אשי הרי הינם סוף הוראה, ולא יכול שום חכם אחריהם לחלוק, כידוע.

[תלמיד-חכמים]

יש לחלק, כי בנ"ד ההלכה עצמה נקבעת לפי הדעה המחשבתית\אמונית, ופחות לפי כללי ההוראה

לא הבנתי, הלא עכ"פ בגמרא זו סוגיה ערוכה, ובוודאי מטבע ברכה הזאת כפופה לכללי הוראה, וככל נידון הלכתי אחר בש"ס, ולדידן הלא אין נ"מ מה נחלקו האמוראים בדעותיהם, מחשבתם ואמונתם, אחרי חתימת התלמוד, כי רבינא ורב אשי הרי הינם סוף הוראה, ולא יכול שום חכם אחריהם לחלוק, כידוע.

השאלה אם 'סוף הוראה' נוגע גם לעניני אמונות ודעות, לפחות לדעת הרמב"ם. עובדה היא שהרמב"ם במו"נ סובר כר' אמי שאין יסורין בלא חטא, אע"ג דאיתותב ר' אמי.
השאלה גם האם מטבע ברכה נקבע לפי כללי הוראה או לפי הדעה האמונית.

[באמונתו]

יש לחלק, כי בנ"ד ההלכה עצמה נקבעת לפי הדעה המחשבתית\אמונית, ופחות לפי כללי ההוראה

לא הבנתי, הלא עכ"פ בגמרא זו סוגיה ערוכה, ובוודאי מטבע ברכה הזאת כפופה לכללי הוראה, וככל נידון הלכתי אחר בש"ס, ולדידן הלא אין נ"מ מה נחלקו האמוראים בדעותיהם, מחשבתם ואמונתם, אחרי חתימת התלמוד, כי רבינא ורב אשי הרי הינם סוף הוראה, ולא יכול שום חכם אחריהם לחלוק, כידוע.

השאלה אם 'סוף הוראה' נוגע גם לעניני אמונות ודעות, לפחות לדעת הרמב"ם. עובדה היא שהרמב"ם במו"נ סובר כר' אמי שאין יסורין בלא חטא, אע"ג דאיתותב ר' אמי.
השאלה גם האם מטבע ברכה נקבע לפי כללי הוראה או לפי הדעה האמונית.

דבריך תמוהים ומשונים, במחילת כבודו. וכי כ"א ישנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות עפ"י דעותיו האישיות?! הרי פשיטא שאין רשות לשנות כלום ממטבע ברכות, אחרי חתימת התלמוד.