שמות י"ב, כ"ח. "וילכו יעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו".
ופירש"י, "וכי כבר עשו והלא מראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם מעלה עליהם כאילו עשו".
ורבינו יונה בשערי תשובה שער שני השווה קבלה זו ל"נעשה ונשמע".
מבואר שהסכימו ישראל כבר בר"ח על קרבן פסח, והלא מדיני הקרבן וכל ערל לא יאכל בו, א"כ לכאו' בהכרח שהסכימו באותה עת למול. אמנם ידוע ממדרשים רבים שלא הסכימו ישראל למול עד י"ד ניסן כשהריחו קרבן פסח של משה.
האם מדרשים חלוקים הם, או שמא היתה סיבה מיוחדת עבורם למאן בברי"מ?
(ובמאמר המוסגר, התקשיתי עוד. אם כל שני שכם מלו עבור חמדת אשה של "בן חמור", א"כ מדוע מיאנו ישראל למול עבור יציאתם לחירות?)