בשו"ת עצי הלבנון אבהע"ז קטז כותב: זולת זאת, אף שהמצלאין, בשנותם שמה בחלותה, בודאי, כיון שעשו הדבר עפ"י הוריה, צרפו את השם "חיה" ל"ראניא", - מ"מ כל קהל מכריה ומכרותיה, אשר, לרגלי התבוששה בשם "ראניא", קראוה בודאי "ראזא", הלא מחייב טבע הדברים, שאחרי התפרסם בעיר ענין המחלה והברכה בהוספת השם "חיה", צרפוהו הם, בהזכירם אותו, בסיבת איזו הזדמנות חשובה, להשם "ראזא", השגור בפיהם, ולא ל"ראניא", משום ד"סרכייהו נקטי ואתאי", כדנקטינן האי כללא בברכות (ט"ז, ע"א).
ראיתי כמה מקורות בראשונים למושג זה, אך לכאורה אינו קשור לברכות טז.
הר"י קורקוס הלכות מעשר פרק י:
[ג] בת ע"ה וכו'. בריתא פרק עד כמה אשת ע"ה שנשאת לחבר ובת ע"ה וכולי וכן עבדו וכו' כולן צריכין לקבל דברי חברות בתחלה אבל אשת חבר שנשאת לע"ה וכן בתו וכו' וכן עבדו וכו' צריכין לקבל דברי חברות בתחלה עד כאן ומטעם דסרכייהו נקטי ואזלי ומייתינן לה
מה דעתכם? מה צריך לציין בהערה?