.השוחט כתב:יישר כח גדול.
מה שהק' באהל ירמיה (אגב, מי הוא?) מרש"י עירובין ועוד, ל"ק כ"כ, דשם אמר רש"י את האמת, שר"ח היה דודו משני צדדים, אבל במכות נתכוון לתרגם חביבי באופן מדוייק.
ושם בהס' הנ"ל ע"פ רש"י בירמיה, הנידון שדוד במקרא לא מצינו על אחי האם. [ואגב, כדבריו, לחלק בין לישנא דאינשי ללשון המקרא, מוכח מתוכו ממש ממה שהביא, שגזרו על אשת אחי האם משום בי דודי, והרי לפנינו שמן התורה ערוה זו היא רק באשת אחי האב, שאכן נאמר דודתך היא, ערות דודך, רק על אחי האב]. ועכ"פ אני דנתי שתיבת חביבי נמצאה רק על אחי האב, ובזה לא דן שם.
בכל אופן דומה שעדיין מקום הניחו לי להתגדר לבאר שתיבת חביבי מקורה מאחבוהי.
משמר הלוי אינו מצוי תח"י. בל"נ לכשיזדמן אם אזכור אראה בדבריו.
יעקל כתב: 2. זרעו שש והשמיטו וכו' , אטו משביתה (השמטה) שבתית שבועית לא ידעינן "שהארץ שלי" ?
יעקל כתב:"מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטיה ודקדוקיה מסיני..."
איפה רואים במקראי הקודש בפרשתנו ששמיטה - נאמרו כללותיה וכו' מיסיני ? במילים אחרות, מאיפה יודע הת"כ ששמיטה - נאמרו וכו' מסיני ?
יש למישהו דוגמא של כלל, של פרט ושל דקדוק שמבואר מהכתובים ?
בברכה המשולשת כתב:יעקל כתב: 2. זרעו שש והשמיטו וכו' , אטו משביתה (השמטה) שבתית שבועית לא ידעינן "שהארץ שלי" ?
2. זו שבת האדם וזו שבת הארץ.
יעקל כתב:"מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטיה ודקדוקיה מסיני..."
איפה רואים במקראי הקודש בפרשתנו ששמיטה - נאמרו כללותיה וכו' מיסיני ? במילים אחרות, מאיפה יודע הת"כ ששמיטה - נאמרו וכו' מסיני ?
יש למישהו דוגמא של כלל, של פרט ושל דקדוק שמבואר מהכתובים ?
.השוחט כתב:אולי יש כבר אשכול לפרשת בהר. אפשר לצרפו לשם. לפו"ר לא מצאתי.
בסוף הפרשה או "דודו". בתרגומים הרגילים "אח אבוהי".
בתרגום המדוייק של הרב פוזן "אחבוהי" בתיבה אחת. וכן בכל שאר הדודים שבמקרא.
ועלה בדעתי שמזה נוצרה תיבת חביבי, כינוי לדוד בש"ס.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים