שלום רב לאוהבי תורתך,
הרבה שינויים וחידושים במישור המחשבתי/התנהגותי/חברתי בחברה מסויימת יכולים להיות כרוכים בכל מיני רדיפות (הן בקורות עם ישראל, והן להבדיל בקורות אוה"ע).
אם נתמקד על קורות עמנו, מה שזכור לי, הראשון שקיבל ביקורת חריפה לפני שנתקבל בהתחשבות הראויה לו על אף החידושים שהוא הוציא היה הרב המורה ז"ל בשל הבנותיו החדשות והמקוריות בכמה מושגים בתחום עיקרי הדת והאמונה.
היו לעם ישראל עוד הרבה "מחדשים" שנתקלו בהתנגדויות : השאג"א במינסק, בשל פסיקותיו החדשות נגד המקובל במדינות שנהגו לפסוק כרמ"א, המגיד ממעזריטש ותלמידיו ותלמידי תלמידיו כידוע ליודעים, רנ"א בפפד"מ כידוע, הרמח"ל, ה"יהודי" מפרשיסחא, תלמידו הרבי ר' בונים, הרה"ק מקאצק, ר' עזריאל הילדעסהיימער, האדמו"ר הזקן משומרי אמונים, הראי"ה קוק... לא חסר.
ממה שידוע לי, שני "מחדשים" ענקי רוח זכו לאהדה והערצה מיידית : האר"י והגר"א. האר"י הביא הבנה מחודשת לגמרי בהסברת תורת הח"ן ואם אני לא טועה ממנו התחילו המנהגים והנוסחאות ע"פ הסוד, והגר"א בין היתר נהג לפסוק בניגוד למקובל ולמסורת (לדוגמא בין הרבה דוגמאות, אי אמירת ושמרו בליל שבת אחרי ברכת השכיבנו).
מה עמד מאחורי ההערצה המיידית הזאת ?