בפירש"י
---
אלא אביי ורבא דאמרי תרוייהו - להכי אצטריך דאי מדר"ע הוה אמינא אנשים ולא שוורים הכי מידרש אנשים הוא דכי יש אסון באשה לא יענשו בדמי ולדות דקם ליה בדרבה מיניה אבל שוורים אפילו יש אסון יענשו בדמי ולדות דליכא בה חיוב מיתה כתב רחמנא כו':
---
ויש לתמוה, דא"כ, מאי אהני לן דרשא דר"ע, דבאמת ליכא למעוטי כלל אנשים ולא שוורים, דהביאהו את הבעלים לבי"ד וייהרג וייפטר מן התשלומים. השתא דליכא ביה חיוב מיתה, ל"ש קם ליה בדרבה מיניה, ודרשא דר"ע ל"ל.
או דנפרש דאביי ורבא מתרצים באמת דלריה"ג ליכא למדרש כלל אנשים ולא שוורים, משום דליכא חיוב מיתה בבעלים, ומה שכתב רש"י ז"ל ה"א אנשים ולא שוורים הכי מדרש וכו', לאו דווקא, דבאמת לא אתיא מדרשא, רק משום דליכא ביה מיתה.