יתר10 כתב:רבי אלעזר הקליר: עד לחלח וחבור הגלנו.
לייטנר כתב:בהנחה שאין שינויים מהכתוב, ובשניים משלושת המקומות שהשם מופיע הוא מופיע 'חלח', ובשלישי ניתן להבין שהשם הוא 'חלח'. הקושי הוא באמירה אחרת.
לייטנר כתב:אני מאלה שמעדיפים לקיים את גרסת הכתוב בידינו, מאשר את גרסת הקדמונים...
הוגה ומעיין כתב:לייטנר כתב:אני מאלה שמעדיפים לקיים את גרסת הכתוב בידינו, מאשר את גרסת הקדמונים...
בכל מקרה לא נגיע ל"בידינו" מול "קדמונים". לכל היותר נראה בזה חילוף מדינחאי-מערבאי, ונצרף לו עוד חילופים (וי"ו קטיעא, תשובת הרשב"א במיוחסות סי' רלב על קרנת קרנות, וחצי מהציונים בגליון הש"ס שבת נה ע"ב), ונבאר הטעם שבזה הלכתא כמערבאי כיון שדקדקו בספריהם ביותר, ושלום על ישראל.
בן מיכאל כתב:הוגה ומעיין כתב:לייטנר כתב:אני מאלה שמעדיפים לקיים את גרסת הכתוב בידינו, מאשר את גרסת הקדמונים...
בכל מקרה לא נגיע ל"בידינו" מול "קדמונים". לכל היותר נראה בזה חילוף מדינחאי-מערבאי, ונצרף לו עוד חילופים (וי"ו קטיעא, תשובת הרשב"א במיוחסות סי' רלב על קרנת קרנות, וחצי מהציונים בגליון הש"ס שבת נה ע"ב), ונבאר הטעם שבזה הלכתא כמערבאי כיון שדקדקו בספריהם ביותר, ושלום על ישראל.
וראה ירושלמי שבת פ"ט בעניין זרעה וזירועיה שתלו חז"ל מחלוקת להלכה בשאלת גירסת הו' בפסוק.
יהודה בן יעקב כתב:אמנם לא מהגאונים ואף לא מהראשונים, אך כן כתב אברבנאל ישעיהו ו, יא; ח, כג; לו, א ד"ה עלה סנחריב,
וכן במהרש"א ח"א ב"מ קז, ב.
ראה גם אור תורה י' עמ' 294.
במיוחס לרש"י דה"י לפני אין הגי' כן.
ושא_נס כתב:תחילה וראש צריך לבדוק אצל קניקוט בתנ"ך דפוס אוקספורד אם רשם שינויים במלכים ובדברי הימים, ומן הסתם כבר כתבי היד של הנ"ך מחולקים בזה והדברים עתיקים.
ושא_נס כתב:יהודה בן יעקב כתב:אמנם לא מהגאונים ואף לא מהראשונים, אך כן כתב אברבנאל ישעיהו ו, יא; ח, כג; לו, א ד"ה עלה סנחריב,
וכן במהרש"א ח"א ב"מ קז, ב.
ראה גם אור תורה י' עמ' 294.
במיוחס לרש"י דה"י לפני אין הגי' כן.
שמא מהרש"א תפס כן על פי דפוסי התלמוד של יבמות וקידושין דלעיל?
ושמא רבי יצחק אברבנאל העתיק כן על פי קידושין דפוס ברקו (במידה ותפס לשון התלמוד בקידושין או תוכנו. לא בדקתי)? מציאותית זה יתכן אך איני יודע באיזה ספרי דפוס השתמש רי"א (יש רשימה כזו?). והדברים מגיעים לזמן חיבורו של ביאורו לנ"ך הנ"ל. וכבר דובר בזה פה באיזה מקום בסמיכות.
אולי רי"א נמשך אחר ילקוט שמעוני כמדתו לרוב ובנוסח הילקוט שלו היה שינוי מהנדפס בדפוסים המצויים?
צריך גם חיפוש ובדיקה בנוסחאות הנ"ך עצמו שנדפסו בעשורים הראשונים של הדפוס בדפוסים שאינם תלויים בקודמיהם. וכבר מצאתי כמה שינויים בכתיב של הנ"ך בדפוסים הנ"ל מהמצוי אצלנו בספרים הרגילים, ויש בדפוסים אלו גם השמטות ושיבושים בעיקר הנ"ך הנדפס בהם.
תחילה וראש צריך לבדוק אצל קניקוט בתנ"ך דפוס אוקספורד אם רשם שינויים במלכים ובדברי הימים, ומן הסתם כבר כתבי היד של הנ"ך מחולקים בזה והדברים עתיקים.
מרדכי וינטרויב כתב:ושא_נס כתב:תחילה וראש צריך לבדוק אצל קניקוט בתנ"ך דפוס אוקספורד אם רשם שינויים במלכים ובדברי הימים, ומן הסתם כבר כתבי היד של הנ"ך מחולקים בזה והדברים עתיקים.
בדקתי ואין
ושא_נס כתב:בחלה - כן הוא בדפוס ויניציאה ר"ף בשלשה עותקים שונים שראיתי (איני כולל בהם את מהדורת הצילום וצילומיה, ואפילו לא הצצתי בהן בנדון זה ואפשר שההכרע במהדורות צילום אלו מסופק ביחס לעותקים שבדקתי. וכדרך שדובר פה אודות קולפון בית יוסף חלק חשן משפט. מעבר לבעיות איכות של הצילום עצמו במהדורות הצילום, יש בהן כמה מיני בעיות ושינויים ביחס להדפסה המקורית). ויתכן מאד שבעצם ויניציאה משמר כאן את דפוס ברקו רנ"ח לערך.
למען השלמות ראוי לבדוק מה המצב בדפוסי התלמוד הבאים וממתי הגיהו ושינו כבדפוסים המצויים.
יישר כוח על הבדיקה בקניקוט. מנסיוני במקומות רבים הוא מספק (עד כמה שהעתקותיו נכונות). אך כאן לא היה בו כ"כ מן החידוש.
הוגה ומעיין כתב:ועוד משהו מעניין לעניין -
רס"ג באגרונו שם כותב ש"לחלח" היא "חלואן".
זו עיר ידועה בפרס, כיום במערב איראן (אין להחליפה בחלואן שבמצרים), מרחק חמשה ימים מבגדד, היתה בה קהילה יהודית עשירה, הסכום ששילמה כל שנה לקופת ראש הגולה היה מאה וחמשים דינר זהב, סך זה היה חמישית של הוצאות ראש הגולה שהיו בסך הכל שבע מאות דינרי זהב לשנה (שי"ר, ערך מלין).
ומכאן שצדק נויבאואר (La Geographie du Talmud עמ' 373) בתיקונו לנוסח הדפוסים "חלח זו חלזון" - שצריך לומר "זו חלוון".
וכן הוא בקטע הגניזה ג'נבה 31 לקידושין שם: לחלח זו חלון, וביבמות שם כן נוסח דפוס ונציה: לחלח זה חלואו', כ"י מינכן: בלחלח זו חלוואן, כ"י וטיקן: ב[ל]חלח זה חלוון, ודפוס פיזרו: לחלח זה חלואו.
אִיךְ-מֶיְין כתב:הוגה ומעיין כתב:ועוד משהו מעניין לעניין -
רס"ג באגרונו שם כותב ש"לחלח" היא "חלואן".
זו עיר ידועה בפרס, כיום במערב איראן (אין להחליפה בחלואן שבמצרים), מרחק חמשה ימים מבגדד, היתה בה קהילה יהודית עשירה, הסכום ששילמה כל שנה לקופת ראש הגולה היה מאה וחמשים דינר זהב, סך זה היה חמישית של הוצאות ראש הגולה שהיו בסך הכל שבע מאות דינרי זהב לשנה (שי"ר, ערך מלין).
ומכאן שצדק נויבאואר (La Geographie du Talmud עמ' 373) בתיקונו לנוסח הדפוסים "חלח זו חלזון" - שצריך לומר "זו חלוון".
וכן הוא בקטע הגניזה ג'נבה 31 לקידושין שם: לחלח זו חלון, וביבמות שם כן נוסח דפוס ונציה: לחלח זה חלואו', כ"י מינכן: בלחלח זו חלוואן, כ"י וטיקן: ב[ל]חלח זה חלוון, ודפוס פיזרו: לחלח זה חלואו.
בילקוט: 'חלח זו חלייב' לכאורה נראה שהכוונה העיר הידועה 'חלאב' שבסוריה. ואולי שמה העתיק הוא חלאוון...
כל זמן שלא נמצא כתב יד בבלי שכתוב במלכים כלפנינו - לדעתי עדיין מסתבר להניח (מכח רס"ג ורוב מסירות התלמוד בבלי) שמדובר במחלוקת מדינחאי-מערבאי.הוגה ומעיין כתב:גם אני בדקתי בכתבי היד של התנ"ך, ובכללם קטעי הגניזה, ועד כה לא מצאתי בהם תיעוד של "בלחלח" במלכים (התיעוד היחיד בינתיים הוא בהעתקה אחת של פירוש רס"ג לאיכה המעתיק פסוק זה, וכדלעיל). ולכן לע"ע עוד לא ניתן להניח שמדובר בשינוי מדינחאי-מערבאי וכדומה,
מה בבלי בכת"י זה יותר משאר התימנים?יאיר אתמר כתב:(גם בכ"י הספרייה הבריטית Or. 1471, שנוסחו בבלי) מופיע 'בחלח'.
עץ הזית כתב:מה בבלי בכת"י זה יותר משאר התימנים?יאיר אתמר כתב:(גם בכ"י הספרייה הבריטית Or. 1471, שנוסחו בבלי) מופיע 'בחלח'.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 282 אורחים